כשפרד מגיע לעולם האמת

הפרק שלך

"אה..." אמר פרד, "אני.... פרד וויזלי..."

"קוסם אתה, קוסם גדול," אמרה זואי צל-ליל. "היני יודעת זאת."

"אה ... - באמת?" אמר פרד בהיסוס; הוא בעצמו לא בטוח בעצמו. 

"כן, אף שגבר אתה. נהגת בטוב," אמרה וחייכה קלות.

"אה... נכון. תגידי, יש איכשהו לראות מה קורה בעולם שממנו נלקחנו?" שאל בתקווה פרד. לראות שוב את מכריו... את חבריו...

"וודאי," אמרה זואי ופניה נפלו. "אך אין זה מומלץ."

"מה? למה?" שאל פרד בבילבול. תחושת ריק פשטה בו. 

"מפני שגעגועיך יתרבו כאשר תראה שוב את מכריך." ידיה של זואי צל-ליל התהדקו על הקשת המדהימה שהחזקה בידה.

"טוב... נכון... אבל - מהי הדרך?" פרד לא וויתר.

"בוא אחרי, נער."זואי צל-ליל הובילה את פרד דרך שדרות אליסיום; אנשים הסתכלו בהם. בעיקר על פרד.

פרד נבוך והלך במהירות יתר.

"הנה."

פרד עמד מול עוד 2 אנשים, דומים לשופטים.

"זואי צל-ליל," אמר אחד מהם.

"זהו פרד וויזלי, הוא רוצה לראות את מכריו השוכנים למטה," אמרה זואי.

"זה לא רצוי," אמר השני. קולו היה עמוק ומהדהד.

"למרות זאת," התחנן פרד.

האנשים נאנחו ונקשו בידהם.

פרד השקיף על בית קברות. בית קברות?!

כן, בית קברות. הנה כולם, בוכים. ו... מחזיקים גופה. הגופה שלו! הם עושים את הלוויה שלו. פתאום הוא באמת שם לב שהוא יותר שיקופית, מחשבה, מעשים - במקום גוף רגיל. הוא נבנה מהמעשים שלו ומהרגשות.

אמו בכתה ללא שליטה. אביו ליטף אותה ודמעות זלגו על פניו. 

ג'יני בכתה וחיבקה את הרמיוני, שעיניה היו אדומות מאד.

ביל וצ'ארלי הביטו לשמיים, כאילו מצפים לראות את פרד. פרד רצה לצעוק להם - לצרוח שהוא רואה אותם...

רון עמד בצד, מנסה לדובב ולנחם את ג'ורג', שעמד רחוק, בגבו לכולם, ובהה באופק כשדמעות זולגות על פניו חרישית. רון בכה. 

הארי פוטר ישב בצד, מביט בכולם, כאילו מפריע, כאילו זו לא המשפחה שלו... פרד רצה לצעוק לו שהוא כמו כל אח אחר בשבילו.... אבל קולו לא הגיע אליהם. פרד נשבר. הוא לא יכל... לא רוצה...

"ג'ורג'." מולי נגשה אל ג'ורג' בדמעות והניחה יד על כתפו, "רוצה - רוצה לומר הספד?"

אבל ג'ורג' היה שבור מדי. הוא רק הסתובב אל אימו וחיבק אותה בבכי ואז התרחק, שבר כלי.

רון בא בגבורה.

"א- אני אומר הספד."

פרד רצה לבכות ולרוץ לחבק את רון ולהיות איתו... אח שלו...

"פרד היה - "

התחיל רון והביט סביב. כולם הקשיבו לו.

"פרד היה האח הכי יקר שאפשר לדמיין.

"הכי מצחיק, חכם, טוב לב ונפלא -"

פרד לא יכל יותר. גופו נקרע ממנו הוא צרח - צעק וחזר להיות ליד זואי צל-ליל.

הפרק הקודם		הפרק הבא