לילי פוטר וארבעת הבתים

פרק שני: פליקס ולידיה

לילי עלתה על רכבת האקספרס להוגוורטס יחד עם אחיה, אלבוס וג'יימס ועם הוגו ורוז. הארי, רון, ג'יני והרמיוני נופפו להם מרציף תשע ושלושה רבעים. לילי נופפה בחזרה ופנתה לאלבוס, אחיה, ואחיה הוגו ורוז. "אתם באים לחפש תא? ג'יימס כבר הלך עם החברים שלו." "מצטער, אבל גם אני ורוז רוצים לשבת עם החברים שלנו", אמר אלבוס, "למה שלא תחפשי תא עם הוגו?" תוך כדי שדיבר, הגיעו שני ילדים שהיו מוכרים ללילי למדי ונראו בערך בגילה, האחד שחור שיער, בהיר עור ושמנמן, והשני רזה, בעל שיער בצבע חום בהיר ועור בגוון דומה. לשניהם היו אותן עיניים חומות ועמוקות. "הוגו!", קרא הרזה מביניהם בשמחה, "הנה אתה! אנחנו קוסמים, קלטת?" הילד השני מלמל בעצבנות:"בוא לחפש כבר מקום, רחוק מהבת דודה המעצבנת הזאת שלך." "שמעתי את זה", אמרה לילי ונזכרה מאיפה היא מכירה את השניים: אלה היו השכנים של הוגו ורוז, תאומים לא זהים שלא סבלו את לילי, והיא לא סבלה אותם. שמו של שחור השיער היה קווין, ושל השני היה טום. לילי מזמן לא ראתה אותם, והיא היתה בטוחה שהם מוגלגים.

טום וקווין משכו את הוגו לחפש תא. הוגו סובב את ראשו לעבר לילי במעין חיוך מתנצל לפני שהוא התרחק עם התאומים לבית אפריל.

לילי עשתה פרצוף ופנתה לרוז, שעדין עמדה לידה עם אלבוס.

"את צריכה לשבת איתי בתא כי הבטחת לשחק נגדי שחמט," אמרה לילי בקול די מעצבן. היא לא התכוונה לדבר ככה, זה פשוט נפלט לה מתוך הרגל.

רוז נאנחה. "את צודקת. אני אצטרף אליך אחר כך, אל."

אלבוס חייך ונענע בראשו. "שוב מנסה להתמודד עם אלופת העולם?", שאל בחיבה, ופרע את שיערה של לילי,"בהצלחה עם זה."

לילי החליקה את שיערה בידה, "הוא יודע שאני שונאת את זה", רטנה בזמן שהתקדמה עם רוז לעבר תא שנראה פנוי.

פנוי, מלבד עצם העובדה שג'ונתן קריווי ישב בו. 

"אפשר לשבת פה?", שאלה רוז בחביבות בזמן שהיא ולילי הסתכלו על ג'ונתן, שניכר על פניו שהיה לכוד בין אימה והתרגשות.

"כ..כן", אמר לבסוף, קצת מבוהל, והוסיף: "את אחותו של הוגו, נכון?"

רוז הנהנה בזמן שהוציאה ערכת שחמט קסומה ממזוודתה המסודרת להפליא (בניגוד למזוודה של לילי).

"למה גם את וגם הוגו לא ג'ינג'ים?", שאל ג'ונתן בפתאומיות.

רוז הסתכלה עליו משועשעת, בעיניה הכחולות כשל אחיה אך רציניות מהן, והסיטה בהיסח הדעת מפניה קווצה משיערה, הזהה לשיערה של הרמיוני.

"לא יודעת," אמרה, "זה משנה משהו?"

"יש לי עוד סיכויים לנצח אותך. זוכרת את הפעם ההיא ששיחקנו בחג המולד וניצחתי אותך?"התרברבה לילי בזמן שבצעה את מהלך הפתיחה.

"עשיתי את זה כי כבר לא היה לי כוח לשחק" ציינה רוז.
"נו באמת" אמרה לילי וגלגלה את עיניה.
דלת הקרון נפתחה וילד וילדה נכנסו אליה. הילדה הייתה יפה וחיוורת עור, בעלת שיער שחור ועיניים חומות. הילד היה נמוך בעל פנים עגלגלות ועיניים ירוקות. שערו היה בלונדיני והוא הביט בלילי בבישנות.

"אממ.. אפשר לשבת פה?" הוא שאל. "כן," ענתה לו רוז,"וגם את יכולה," הוסיפה לעבר הילדה.
"מי אתם?"שאלה לילי. "קוראים לי פליקס, פליקס היימיש נעים מאוד," אמר הילד,"והילדה שלידי היא לידיה." "תודה, אבל אני יכולה לדבר בשם עצמי" אמרה לידיה. פליקס ולידיה התיישבו.

"איך קוראים לכם?", שאלה לידיה תוך כדי שאספה את שיערה הארוך בגומיה שהיתה על פרק ידה.
"לילי פוטר. ואלה הם-" "לא דיברנו כבר על זה שכל אחד מדבר בשם עצמו?" קטעה אותה לידיה, "וחוץ מזה, את הבת של הפוטר הזה שכולם מדברים עליו, נכון?"

"זאת היא! את מאמינה?! איזה אדיר! וזאת רוז וויזלי! הבת של רון והרמיוני!" אמר ג'ונתן בהתלהבות," ואגב, קוראים לי ג'ונתן קריווי". לידיה נאנחה. "הוא תמיד מדבר ככה, נכון?" שאלה. "למען האמת, כן" אמרה לילי.
"לא תמיד" תיקנה אותה רוז," הוגו סיפר לי שאחרי שהוא נרגע מהמפגש עם איתו הוא התנהג די נורמלי". השתררה שתיקה. "אממ.. לא נראה שלג'ונתן נעים כל כך שמדברים עליו," אמר פליקס.

"לא, לא, זה... אין בעיה," צייץ ג'ונתן במבוכה.

רוז ולילי חזרו לשחמט בזמן  שג'ונתן התבונן בנוף ופליקס ולידיה צפו במשחק בשתיקה.

"אני לא מבינה למה אנשים מתלהבים מאיתנו", אמרה רוז בזמן שלילי תכננה את המהלך שלה, "אנחנו בסך הכל ילדים נורמלים של אנשים מפורסמים. בנו אין שום דבר מיוחד."

"דברי בשם עצמך, רוז,"אמרה לילי בחיוך ענק והזיזה את הרץ שלה, "אני ניצחתי אותך. עכשיו."

רוז הסתכלה על הלוח. "וואו," אמרה, קצת חיוורת.

"ניצחתי את אלופת העולם!", קראה לילי.

הפרק הקודם		הפרק הבא