הוגוורטס: בית ספר להרפתקאות

"הרמיוני" אמא שלה העירה אותה.

"הרמיוני קומי". הרמיוני פתחה מייד עיניים וקמה ממיטתה בקפיצה אדירה.

"הולכים??" היא שאלה בהתרגשות. "כן הרמיוני" אמא שלה אמרה בחיוך רחב.

הרמיוני מהר התלבשה, ציחצחה שיניים, סירקה את שערה ויצאה מביתה עם אמא שלה.

הם נסעו ביחד ללונדון, כפי שהיה כתוב במכתב. כשהגיעו לשם, הם לא ידעו מה לעשות.

כעבור עשר דקות של חיפושים, הרמיוני ראתה ילד קטן ובלונדיני, נראה בגיל שלה, הולך עם אדם מבוגר, גם בלונדיני, כאשר מרזיק מקל שחור בידו.

הרמיוני ידעה שהיה צריך גם לקנות שרביט, אז היא הלכה אחריהם בלי שהרגישו.

היא הלכה אחריהם עד שהגיעו למין קיר גבשושי מאבנים. שניהם היו נראים כאילו בודקים שאין אף אחד מסביבם, והאיש הבוגר לקח את שרביטו, והתחיל לגרור אותו על הקיר.

היא ישר קראה לאמא שלה והיא אמרה לה "אמא, אני חושבת ששם קונים את הדברים" והצביעה על הפתח שנפתח בקיר.

הן רצו כדיי להיכנס בפתח לפני שייסגר, ונכנסו שניה לפני שהפתח נעלם כלא היה.

הפרק הקודם		הפרק הבא