רוז

ג'ון תמה מאד על התשובה המוזרה מעט שקיבל מרוז,
הוא נענע את ראשו בסלחנות,
וצחק, "רוז, אם את מעדיפה להישאר כאן ולהרהר בזיכרונות,
אז את יכולה להישאר כאן,
בזמן שכל המקומות הטובים בשולחן של רייבנקלו יתפסו."
רוז, שנבהלה מעט מלחשוב על כך שתצטרך לשבת על יד ג'יזל,
שנאותה בנפש שלצערה הייתה באותו הבית שלה ובגילה,
השיבה במהירות,
"לא, ברור שלא!
בוא נרוץ לתפוס מקום טוב, קדימה."
ושניהם החלו לרוץ אל האולם הגדול רחב הידיים שהיה בהוגוורסט.
למזלם הם הגיעו בין הראשונים,
ואז ג'ון נופף אל לרוז בידו לשלום ופנה לשולחן בית גריפנדור,
בעוד רוז מתיישבת באחד מין המקומות בשולחן בית רייבנקלו.
לאחר דקות אחדות, התיישבה ליד רוז ילדה בעלת שיער חלק בלונדיני ועיניים ירוקות וחודרות,
מלאות בשמחה ושובבות.
ציפורניה היו ארוכות קצת יותר מהרגיל,
והיה לי מבט של חתול בפרצוף.
רוז חייכה אל הילדה, זאת הייתה חברתה הטובה ביותר,
אנה.
שמה המלא היה אנאבל, אבל הילדה המופרעת העדיפה את שם הקיצור שלה:
אנה.
שם פשוט ויפה לטעמה.
אנה חייכה אליה בשובבות ואמרה בעודה מדגישה כל מילה, "את-לא-מאמינה-מה-עומד-להיות-השנה.."
רוז חייכה מחכה לשמוע מה בפיה של אנה,
אך לפני שאנה הספיקה להמטיר עליה את חדשות היום,
נכנסה המנהלת מיקונגל,
שנראתה משום מה חיוורת מאד,
ומבטה היה קפוא כאילו היא מפחדת.
לפתע, מאחוריה הגיחו שני אנשים שרוז הכירה את פניהם מהעיתונים חסרי הצבע של עולם הקסמים.
היא מעולם לא ראתה אותם באמת.
אלה היו שני מנהלי בית הספר המפורסמים,
וזה אומר רק דבר אחד:
שמשרד הקסמים החליט להחזיר את הנורא מכל...
הוא החזיר את טורניר הקוסמים. לא סתם טורניר...
טורניר הקוסמים המשולש.

הפרק הקודם