בין העננים

שיימוס הביט בגבה של לונה בשולחן רייבנקלו.

מה לא היה נותן בשביל לראות את פניה, להחזיק בידה...

"שיימוס!" דין ניער אותו מחלומותיו. "מה נסגר איתך?! צריך ללכת לשיעור! סנייפ יהרוג אותנו!"

הגריפינדורי אסף את חפציו במהירות והלך אחרי חברו. זה מה שחסר לו עכשיו, שמישהו יתפוס אותו בוהה בלונה המג'נונה.

הוא לא הבין איך התחיל לחשוב עליה ככה, כאילו הוטל עליו כישוף.

"פדמה סיפרה לי שהיום נלמד להכין שיקוי נשמה." פרוואטי הצטרפה בחיוך לשני הבנים. "זה שיקוי שמאוד קשה להכין, אבל מי שמצליח זוכה לגלות מי אהבתו הגדולה."

"נשמע מדהים." דין גיחך.

"אוי, תשתוק." היא צחקה. "מה אתה חושב, שיימוס? נכון שיקוי מקסים?"

"כן... מאוד..." הוא מלמל מבלי לשים לב. מחשבותיו התרכזו בעיקר בשערה הבלונדיני של לונה ובכמה שיהיה נעים ללטף אותו.

בשיעור הוא בקושי הצליח להתרכז בהכנת השיקוי, מה שגרם לזעמו של סנייפ לגדול.

"פיניגן!" הוא קרא בכעס. "האם אתה מוכן להסביר לי מדוע הנוזל בקדרתך בצע כחול, במקום בצבע אדום?"

"אני מצטער, אדוני."

"אני לא צריך את הצער שלך, אני צריך שתתקן את השיקוי! עשה זאת!" אמר הפרופסור, ובהינף שרביט העלים את השיקוי הפגום שהיה בקדרתו של התלמיד.

שיימוס נאנח והתחיל מחדש. הוא לא הבין למה הוא חייב להכין את השיקוי הזה, הוא יודע שהוא אוהב את לונה!

מלבד זאת, הרעיון שמישהו יסתבל לתוך הקדרה שלו ויראה את הפנים של לונה לא בדיוק קסם לו.

הוא העמיד פנים שהוא עובד עד שנשמע הצלצול לסיום השעה. מיד לאחר שסנייפ שחרר אותם, ברח מהמרתף המצמרר.

"אני עולה לחדר." מלמל לעברו של דין לפני שרץ ונעלם. 

בדרכו לשם, לא שם לב ונתקל במישהי. 

"שיימוס! אתה בסדר?" לונה שאלה בבהילות.

"כן... את?" הוא בדק בבהילות שלא נפגעה.

"אני בסדר, לא קרה לי כלום." היא צחקה למראה מבטו המודאג. "לאן אתה ממהר?"

"יש לי שיעורי בית בשינוי צורה שאני חייב להספיק לשעה הבאה."

"צריך עזרה?"

"מאוד, אבל את בטוחה שאת רוצה לעזור לי? עכשיו ארוחת צהריים, ואני לא בדיוק התלמיד הכי קל..."

"אכלתי כבר, ואני אוהבת אתגרים." היא חייכה.

שיימוס חייך חזרה ושניהם החלו ללכת יחד לעבר מגדל גריפינדור. 

		הפרק הבא