אהבה בסתר

הוא שוב לטש בה עיניים. הסתכל בה צוחקת. איזה צחוק חמוד!

דראקו מאלפוי הסיט את ראשו במהירות, חוזר לאכול. 

"על מה אתה מסתכל, דראקו?"  שאל זאביני. 

"כלום," אמר דראקו והביט בצלחת שלו במרמור. 

זאביני חייך. 

"נו, את מי אתה מתכוון להזמין ליום-האהבה?"

כל למידי שנה שישית היו צריכים למצוא בת-זוג שתלך איתם לנשף יום-האהבה. דראקו ידע את מי היה רוצה להזמין, אבל הוא לא יכול. 

אוף, הוא שוב יתקע עם פנסי המעצבנת. 

"לא יודע," ענה דראקו.

פנסי, שישבה ליד זאביני, קפצה.

"אולי תבוא איתי, דראקו? גם גרגורי הזמין אותי, אבל אני רוצה ללכת איתך!"

דראקו נאנח. 

"תני לי לחשוב על זה  עד מחר."

פנסי נראתה נעלבת, כאילו ציפתה שפשוט יגיד: 'כן, ברור, את אהבת חיי!'

דראקו קם מהשולחן. 

הוא מיצה את הארוחת-ערב הזאת. 

"לאן?" שאל זאביני. 

"אני לא רעב."

דראקו החל ללכת לכיוון המרתפים, שולח עוד מבט אליה. נראה שהיא מתעצבנת על משהו. 

דראקו חייך לעצמו והלך לחדר-המועדון. 

שם, הוא ישב על הספה השחורה המצוחצחת וחשב עליה. 

רק עליה. 

הוא אוהב אותה, לא אף אחת אחרת. 

דראקו פיהק: הוא לא ישן לילה שעבר בגלל שיעורי-הבית שלא הכין כמה ימים, אז הוא החליט להיכנס לישון. 

הוא ידע - 

גם הפעם הוא יחלום עליה, ומחר שוב ילטוש בה עיניים. 

הוא לא יכול להפסיק ללטוש בה עיניים. 

הפאנפיק הזה מוקדש ל8דראקו8מאלפוי8

		הפרק הבא