לילי וג'יימס האמת

פאנפיק ראשון שלי.בבקשה להגיב.בקשר לקנט,אני לא סובלת את פיטר אז הוספתי את קנט כקונדסאי רביעי במקום פיטר.אני מאוד מקווה שתאהבו.כל מי שקורא ואוהב מוזמן ורצוי שיעביר לחבריו מהאתר שיקראו.לא תזיק לי ביקורת.אם יש לכם הערות אל תתביישו אני צריכה לדעת איך לתקן

פרק 2

 גם ללילי הימים עברו.היא הייתה מוצפת מטלות אך עדיין לא הצליחה להוציא מראשה את פוטר.ערב אחד בעת הסיור הלילי היא נתקלה בו ולהפתעתה שמחה לראותו מחייך אליה את חיוכו הנצחי. "הרבה זמן לא נפגשנו,"אמר.
"כן,נעלמת מעל פני האדמה."
"מצטער." התנצל בצחוק " אז אוונס מה את עושה בשבת?חשבתי אולי אני אארגן לנו יציאה קטנה להוגסמיד.רק שנינו."
"זה לא מוכיח לי שהשתנית.ולא פוטר אני לא אצא איתך."
מסתבר שהוא לא היה מוכן לשמוע לא כי לפתע הוא משך אותה אליו יד אחת על מותניה והשנייה מחזיקה בעדינות את פניה.לקח לה רק רגע אחד להבין את כוונותיו וגם אם לא הייתה מבינה לא הייתה צריכה  לחכות הרבה בשביל להבין.לפני שיכלה להגיב היו שפתיו על שפתיה והוא נישק אותה,אומר לה את כל מה שלא אמר במילים ואפילו יותר.כמו בפעם הראשונה לילי כרכה את זרועותיה סביב עורפו  ונישקה אותו חזרה,מרגישה את לשונו מלטפת את שפתיה כמבקשת כניסה.שפתיה נפתחו מעט ולשונו נכנסה לפיה מלטפת וחוקרת.לאחר כמה דקות נפרדו מהנשיקה וג'יימס שאל "אז זה אומר שכן?"
"אני חושבת."
"מעולה,ניפגש בכניסה לחדר מועדון בשבת ב19:00."
"טוב."
"אז מותר לי לנשק אותך עכשיו?"
"אני חושבת."לילי אמרה מסמיקה בוורוד בהיר.ג'יימס חייך והתקרב אליה,הפעם בביטחון,חיבק אותה במותניים ונישק אותה,הנשיקה הייתה עדינה ומתוקה.אחרי שהתנתקו מהנשיקה הוא שאל "זה אומר שאנחנו יחד?"
"כן,אני מניחה שזה מה שזה אומר."היא ענתה.
ג'יימס הסתובב ללכת,לא לפני ששלח אליה חיוך זורח,ולילי יכלה להישבע ששמעה צועק "ווהו" לפני שנעלם מעבר לפינה. 'עכשיו יש לי משימה חשובה.אני צריכה לספר לבנות שאני יוצאת עם פוט-אה ג'יימס'.

כשלילי חזרה לחדר המועדון היא לא הופתעה  למצוא את סופי יושבת בחיקו של קנט,את אמילי וסיריוס מחובקים,את קלאודיה נשענת על כתפו של רמוס ועוצמת עיניים וכמובן את ג'יימס עם חיוך ענק על פניו.נראה כאילו הם מדברים אבל לילי לא טרחה להקשיב לשיחה.היא רמזה לג'יימס שיבוא איתה לפינה וכשהגיע אמרה "אני הולכת לספר לבנות עלינו.זה עלול להיות מסוכן אז אני צריכה גיבוי.אם תספר לבנים ואז תבואו כולכם אלינו למעונות אני חושבת שזה יספיק כדי להגן עליי ממוות בטוח."
"טוב.אבל אני עושה את זה רק כי אני לא רוצה שהחברה החדשה שלי תמות."
"מאוד מצחיק.רק שתדע שהן יכולות להרוג אותי."לילי אמרה בחצי כעס והתקדמה חזרה לעבר הכורסאות שליד האח שם ישבו חברותיה. "אם,קלאודיה,סופ אתן יכולות לבוא איתי למעלה?אני רוצה לספר לכן משהו" אמרה לילי ומיד אחריה ג'יימס אמר "רך כף,ירחוני,טלפיים בואו שנייה למעלה אנחנו צריכים לדבר על משהו חשוב."
הבנות שפתאום נהיו ערניות אמרו "כן" במקהלה כך גם הבנים.לילי הובילה את חברותיה לחדר וכשהגיעו נעלה את הדלת והטילה לחש השתקה על הדלת כדי שלא ישמעו מבחוץ את השיחה ביניהן.אחר כך אמרה "טוב כדאי שתשבו כי אתן תהיו בהלם לא פחות ממה שאני הייתי."
אמילי התיישבה על מיטתה ושאלה בתדהמה "ליל'ס את בהריון?אבל חשבתי שאת עדיין בתולה."
לילי צחקקה ואמרה "לא אני לא בהריון אני עדיין בתולה וכרגע אין לי שום כוונות לשנות את זה.אל תנחשו,אתן לא תעלו על זה בחיים." בינתיים שאר הבנות התיישבו על מיטתה של אמילי וחיכו שלילי תתחיל. "מאיפה להתחיל?"לילי שאלה את עצמה. "מההתחלה?"קלאודיה הציעה בבלבול.
"טוב .אבל תבטיחו שאתן לא מפריעות לי באמצע."
"מבטיחות."שלושת הבנות כבר נראו סקרניות וחסרות סבלנות. לילי לקחה נשימה עמוקה ואמרה "אתן זוכרות את היום ההוא בקיץ שבאתן אליי עם הקונדסאים?כששיחקנו אמת או חובה והייתי צריכה להתנשק עם פוטר?"היא שאלה.הבנות הנהנו וניסו להבין  לאן היא חותרת. "טוב...אז מאז היו לי מחשבות מוזרות שאולי פוטר באמת השתנה ושאני צריכה לתת לו סיכוי.והיום בסיור הלילי כשראיתי אותו פתאום  והחיוך הזה שלו חזר והוא הציע לי לצאת שוב הוא לא היה מוכן לקבל לא וכשסירבתי לו הוא פשוט נישק אותי והרגשתי כאילו עובר בי זרם חשמלי-זה משהו של מוגלגים אני אסביר לכן אחר כך-אבל לא כואב אלא נעים,הבנתי שאני כבר לא שונאת אותו ושאני כנראה אוהבת אותו.אז אנחנו זוג עכשיו."
אמילי וקלאודיה בהו בה בפה פתוח בעוד על פניה של סופי התפשט חיוך רחב.לילי שהבינה את מחשבותיה של סופי אמרה "אז עכשיו 4 החברות הכי טובות-שבמקרה ציפור קטנה לחשה לי שאנחנו גם הבנות הכי מבוקשות על ידי הבנים בבית הספר-יוצאות עם 4 החברים הכי טובים שבמקרה הם הכי מבוקשים על ידי הבנות בבית הספר.זה הופך אותנו לשמינייה."בדיוק כשלילי סיימה לדבר נשמעה דפיקה בדלת וקולו הנמוך,היפה והמרגיע של  ג'יימס נשמע אומר "אלה אנחנו." לילי חייכה וניגשה לפתוח לו את הדלת.כשהדלת נפתחה וכל הבנות יכלו לראות את העומדים בפתח הן ראו ארבעה בנים מהממים עם חיוכים רחבים על פניהם.כל אחד מהבנים ניגש לחברתו וחיבק אותה,כולל ג'יימס.הבנים והבנות המופתעים עדיין מהחדשות על לילי וג'יימס התקשו לעקל את העובדה שמעכשיו חבריהם יתחבקו ויתנשקו כמוהם. לילי שהרגישה את המבטים הנעוצים בהם השתחררה מחיבוקו של ג'יימס אך המשיכה להחזיק את ידו וצחקקה,בעודה מסמיקה.לילי וג'יימס התיישבו על מיטתה של לילי בעוד קלאודיה ורמוס התיישבו על מיטתה של קלאודיה וסופי וקנט ישבו על מיטתה של סופי.ג'יימס חיבק את מותניה של לילי והצמיד אותה אליו,מצמיד את שפתיו לאוזנה ולוחש "רוצה לצאת לטיול במדשאות?" לילי הסתכלה עליו חייכה והנהנה לאחר שהסתכלה על שאר חבריהם והבינה שאין טעם להישאר בחדר ולהפריע להם.בשקט בלי שאף אחד שם לב הם קמו,לילי לקחה ז'קט והם יצאו מהמעונות של הבנות ועלו למעונות הבנים כדי להביא ז'קט גם לג'יימס.כשהגיעו למעלה למעונות הבנים הוציא ג'יימס מלבד הז'קט גם גלימה כסופה שזרמה כמו מים בידיו.פיה של לילי נפתח והיא שמעה אותן מצחקק למראה תגובתה אך היא התעלמה ממנו ולחשה "זה מה שאני חושבת שזה?זו גלימת היעלמות?זו הסיבה שהצלחתם תמיד לעשות את התעלולים והמתיחות שלכם בלי להיתפס?" ג'יימס הנהן מרוצה מעצמו וניגש לחבק את לילי."את רוצה מאוד לרדת למטה כי יש לי רעיון מה אפשר לעשות אם נישאר פה."הציע תוך ששפתיו מטיילות על צווארה.ידיו הקיפו את מותניה מאחורי גבה לכן לילי סטרה לידו שהייתה מונחת על בטנה בעודה מסמיקה ואומרת "ג'יימס,בוא נרד.אני מתה לראות את הכוכבים.הם בטח מדהימים". ג'יימס חייך,הפסיק לנשק את צווארה וחיבק אותה במותניה גורר אותה אחריו לגרם המדרגות ועוטף את שניהם בגלימת ההיעלמות שלו.כשיצאו מהחור של תמונת האישה השמנה החלו ללכת לכיוון הקומה הראשונה והחוצה למדשאות.זה היה לילה חשוך אך לא אפל.הירח היה מלא בחציו ולילי התנשמה כשראתה את המדשאות הריקות והשקטות.לא הייתה זו התנשמות של בהלה אלא של התרגשות.היא הורידה מעליה את גלימת ההיעלמות והחלה להתקדם אל שפת האגם שומעת את ג'יימס מאחוריה ומניחה שהוריד כבר את  הגלימה.כשהגיעה לשפת האגם הסתובבה וראתה את ג'יימס מביט בה במבט מוזר,מלא רגש. "מה?"שאלה אותו לא מבינה מדוע הביט בה כך.
"אני אוהב אותך.את יודעת?"שאל בחיוך אך בעיניו עדיין אותו המבט.
לילי התקרבה אליו וכרכה את זרועותיה סביב עורפו,נעמדת על קצות האצבעות כדי ללחוש לו לאוזן "כן,אני יודעת.אתה אומר לי את זה כל יום מאז שהייתי בת 13."צחקה והוא הצטרף לצחוקה.לילי נשארה על קצות האצבעות והזיזה את פניה עד ששפתיה נגעו בשל ג'יימס.ג'יימס שראה שהיא מתאמצת להגיע אליו הידק את זרועותיו סביב מותניה והרים אותה קצת באוויר כדי שיוכל להתיישב והיא בחיקו.כשהתנתקו מהנשיקה הייתה נשימתם כבדה ולאחר כמה דקות לילי אמרה בשקט,מסמיקה תוך כדי,"גם אני אוהבת אותך,ג'יימס." ג'יימס חייך והצמיד אותה אליו עוד יותר בעוד היא הניחה את ראשה על החזה שלו מקשיבה לפעימות ליבו ולנשימותיו המרגיעות.כעבור כמה דקות של דממה נעימה הרימה לילי את ראשה ושאלה "ג'יימס,תגיד לי את האמת.למה דווקא אני?" ג'יימס הביט בה בבלבול "למה את מה?" שאל.
"למה התאהבת דווקא בי?למה לא וויתרת אחרי השנה השלישית?אני הרי לא הכי יפה או הכי מושכת בבית הספר.יכולת למצוא מישהי שהיא גם יותר גדולה מאיתנו.למה התעקשת דווקא עליי?"
"לילי,"ג'יימס החזיק את פניה בין ידיו ואמר "אל תתני לאף אחד להגיד לך את זה.את הכי יפה והכי מושכת והכי חכמה והכי טובה.התעקשתי עלייך כי אני אוהב אותך ואת זה הבנתי רק בשנה השלישית.היום אני יודע שהתאהבתי בך כשראיתי אותך הולכת עם סנייפ בהוגוורטס אקספרס.מהפעם הראשונה שראיתי אותך התאהבתי בך.בשנים הראשונות לא ידעתי איך לבטא את ההרגשה הזאת,גם לא ידעתי מה היא.זוכרת כמה מתחנו אותך?" לילי הנהנה בשקט לא מסירה את עיניה משל ג'יימס."הכל היה רעיון שלי.חשבתי שאולי זה מה שאני מרגיש,רצון,חזק מאוד,למתוח אותך.כשהבנתי מה זה אמנם לא הפסקנו למתוח אותך אבל אלה כבר לא היו רעיונות שלי.כשגיליתי שאני מאוהב בך הייתי בשוק יותר משאת יכולה לתאר.לא האמנתי איך אני,עושה הצרות,התאהבתי מכולן בך,אוונס החרשנית  והצדקנית,אבל ידעתי שאני לא יכול להילחם אז התחלתי לחזר אחרייך,מה שלא כל כך הצליח לי עד היום בערב."בשלב זה לילי רעדה קצת מקור ודמעות זלגו מעיניה על לחייה.ג'יימס פשט את הז'קט שלו ועטף אותה בו,מצמיד אותה אליו ומנגב את הדמעות מלחייה.
"ג'יימס,בוא נלך.מתיח להיות קר מאוד.וגם מאוחר, אנחנו צריכים לחזור."לילי אמרה את זה בחוסר רצון מסווה.היא רצתה להישאר כאן,עם ג'יימס והייתה מסוגלת לעשות זאת לנצח,רק לשבת ולדבר איתו,להיצמד אליו ואל חיבוקו ולנשק אותו.
הם התעטפו בגלימה ההיעלמות ועלו חזרה לחדר המועדון ולמעונות הבנות.כמובן,שכשהגיעו למעונות לא הופתעו למצוא את סיריוס ואמילי מתנשקים וכמוהם גם קלאודיה ורמוס וסופי וקנט.ג'יימס ולילי הורידו את הגלימה וכחכחו בגרונם גורמים לזוגות להיפרד. "בנות,כבר מאוחר בואו נלך לישון" אמרה לילי.הבנות הנהנו וג'יימס ליווה את לילי למיטתה ונישק אותה קלות על השפתיים לוחש לה באוזן "לילה טוב".לילי חייכה ואמרה "לילה טוב,ג'יימי" מצחקקת על הכינוי שידעה  ששנוא עליו.ג'יימס חייך ונישק אותה שוב מתעלם מניסיונה להתגרות בו. כשהבנים עזבו והבנות נשארו לבדן הן התחילו לצחוק וכשנרגעו שאלה סופי את לילי "לילי,לאן את וג'יימס נעלמתם?"
"הלכנו לטיול במדשאות" ענתה לילי במבט חולמני במקצת.
קלאודיה סופי ואמילי הביטו בלילי במבט שואל לפני שהתעשתו ודרשו "פרטים.עכשיו.אנחנו לא הולכות לישון עד שאת לא מספקת לנו פרטים."
לילי חייכה לעצמה וחשבה 'ידעתי שזה מה שיקרה.מוטב לגמור עם זה עכשיו במקום לסחוב את זה שעות.'
"טוב,אני אספר לכן."אמרה לילי וחשבה על הזמן שבלתה עם ג'יימס רק כ-10 דקות קודם.הבנות נראו להוטות אך ידעו שאסור להאיץ בלילי בכאלה נושאים לכן לא ניסו לגרום לה לדבר אלא נתנו לה להירגע קצת לפני שתתחיל.
"ג'יימס ואני יצאנו לטיול במדשאות כי ראינו שאתם לא צריכים אותנו ועסוקים.היה לנו משעמם וגם קצת מביך להישאר בחדר ולראות אתכם מתנשקים-"התחילה לילי אך נקטעה על ידי קלאודיה וסופי שאמרו "אבל אתם ראיתם אותנו מתנשקים המון פעמים וזה לא הפריע לכם!"
"כן,"אמרה לילי ברכות "אבל עכשיו שאנחנו זוג,ואנחנו עדיין בשלבים ראשוניים זה מביך לראות אתכם מתנשקים כי שנינו,ג'יימס ואני,ידענו שגם אנחנו רוצים להתנשק אבל זה עדיין היה מביך.טוב אז אני אמשיך.כשראינו שאנחנו לא נחוצים ג'יימס הציע שנצא לטיול במדשאות ואני הסכמתי,הרי לא היה משהו יותר טוב לעשות וגם רציתי לבלות קצת זמן עם החבר שלי.בקיצור,יצאנו למדשאות וישבנו שם וסתם דיברנו והתחבקנו."אמרה לילי מסמיקה קצת.
"טוב הבנו לבד שזה  מה שתעשו" אמרו שלושת הבנות חסרות סבלנות."אנחנו רוצות לדעת בדיוק מה קרה מהרגע שעזבתם ועד שחזרתם!"
"אני אספר לכן הכל מחר." אמרה לילי שהעייפות החלה להשתלט עליה
"לא,את תספרי עכשיו.אמרתי לך שלא ניתן לך לישון עד שתספרי אז תספרי כבר וזהו.אנחנו רוצות לדעת מה הוא אמר ומה הוא עשה,מה את אמרת ומה עשית ועד איפה הגעתם.אמרה קלאודיה.
"טוב,בסדר בסדר.אז ירדנו לחדר המועדון ועלינו למעונות של הבנים וג'יימס הביא את גלימת ההיעלמות שלו.ואז הוא כזה נישק אותי בצוואר ואמר שאם לא בא לי לרדת למדשאות הוא יודע על דברים שאפשר לעשות בחדר ואני צחקתי ואמרתי לו שנרד כבר.ירדנו מכוסים בגלימה וכשהגענו לשפת האגם הוא הסתכל עליי במבט מוזר ואמר שהוא אוהב אותי,התנשקנו ואז ישבנו בדשא מחובקים ודיברנו על כל מיני דברים.נהיה לי נורא קר אז חזרנו.זהו." אמרה לילי מסיימת את דבריה בפיהוק גדול.הבנות בהו בה ובראשן המחשבה:'הם ביחד רק 3 שעות איך כל כך מהר הם יכולים להגיד אחד שני שהם אוהבים זה אתה זו.לי היה הרבה יותר קשה להגיד את זה.'לאחר כמה דקות של שתיקה ראו הבנות שלילי שכבר שכבה במיטתה עם פיג'מה נרדמה והלכו גם הן לישון.

למחרת בבוקר ג'יימס קם עוד לפני רמוס והתחיל להתכונן לארוחת הבוקר,הוא התקלח ולבש את מדי בית הספר.לאחר מכן ירד לחדר המועדון והתיישב בכורסא החביבה עליו מחכה לרמוס וללילי וחברותיה שירדו.הראשון שירד היה רמוס והוא היה מופתע מאוד למצוא את ג'יימס ער ומוכן לפניו ועוד ביום הראשון ללימודים. "קרניים,בנאדם,מה אתה עושה פה כל כך מוקדם?"שאל רמוס.
"התעוררתי אז חשבתי אולי אי ארד ואחכה לך או ללילי."השיב ג'יימס
"היא והבנות יורדות בדרך כלל ב 7:30."אמר רמוס לפני שג'יימס הספיק לשאול את השאלה.בדיוק כשסיים רמוס את דבריו,כבמטה קסם (הם בהוגוורטס כן) ירדו 4 הבנות.בראשן הייתה לילי שלבשה חצאית מיני אפורה-שחורה וחולצה לבנה מכופתרת ,אבל חושפת מעט מחזה,מתחת לגלימת הוגוורטס.אחריה הייתה אמילי עם לבוש דומה רק שחצאיתה הייתה בצבע ורוד פוקסיה,אחרי אמילי הייתה קלאודיה עם חצאית בצבע תכלת בהיר מאוד ולבסוף סופי שלבשה חצאית בצבע שחור מוחלט.ברגע בו ג'יימס ראה אותה הוא קם מהכורסא וסגר את הפער ביניהם בשני צעדים גדולים,לוקח אותה בזרועותיו ומצמיד את שפתיו בעדינות לאלו של לילי לוחש לה כששפתיהם צמודות "בוקר טוב."
לילי חייכה כנגד שפתיו והתנתקה ממנו מניחה לו להמשיך לחבק את מותניה כשהלכו לאולם הגדול.כמובן שכשנכנסו לאולם משכו לילי וג'יימס לחשושים רבים ומבטים.איש מיושבי האולם כולל המורים וחבריהם של לילי וג'יימס עצמם לא הבינו איך יום אחד לילי קמה בבוקר והסכימה לצאת עם ג'יימס כשיום לפני זה סירבה לו בכל תוקף,ולמחרת אותו יום הם כבר הלכו מחובקים לאולם הגדול.לילי שמעה לחשושים כמו "ממתי היא וג'יימס ביחד?" או "הם זוג או שהם רק מותחים אותנו?" והכי גרוע היה מה ששמעה ממעריצותיו הרבות של ג'יימס "באיזו רשות היא לוקחת לנו אותו?מי היא חושבת את עצמה?" בתגובה ללחשושים היא הסתובבה עם פניה אל ג'יימס וכרכה את זרועותיה סביב צווארו,נעמדה על קצות האצבעות והצמידה את שפתיה לשפתיו.ג'יימס המופתע כרך את זרועותיו סביב לילי והצמיד אותה אליו משתף פעולה ברצון.כשהתנתקו מהנשיקה הסתובבה לילי אל שאר האולם המופתע ואמרה "כן,אנחנו ביחד.לא,זו לא מתיחה.אני חושבת את עצמי למדריכה ראשית ולחברה של ג'יימס פוטר ולא לקחתי לכן אותו כי הוא מעולם לא היה שלכן." לילי חייכה."ולא,אני לא אחלוק אותו עם אף אחד גם לא עם בנים."הכריזה עם חיוך רחב.ג'יימס צחק והצמיד אותה אליו מנשק את לחיה.במשך כל אותו היום ג'יימס ולילי היו ביחד עם חבריהם אך מנותקים,לילי מכל דבר מלבד ג'יימס ולימודים וג'יימס מכל דבר מלבד לילי.בין השיעורים הם התנשקו וסיריוס אפילו דאג שלילי וג'יימס יתנשקו מול סוורוס סנייפ,החבר הכי טוב לשעבר של לילי-הם הפסיקו להיות חברים לאחר שבסוף השנה החמישית הוא כינה אותה בוצדמית- שהיה ידוע לקונדסאים וכמעט לכל בית הספר שהוא מאוהב בלילי.סנייפ כל כך כעס שכמעט הטיל על ג'יימס קללה אך סיריוס,רמוס וקנט שראו את מה שעשה שלפו את שרביטיהם,פרקו אותו משרביטו ושיתקו אותו.היום עבר כך וללא הפתעות מיותרות.
בימים הבאים משכו לילי וג'יימס תשומת לב רבה ששככה רק אחרי שבוע בו הבינו כל תלמידי בית הספר שזו אינה מתיחה.

הפרק הקודם		הפרק הבא