רומן אסור

הארי התעורר בבוקר כאילו מישהו חבט בראשו לקום, זו הייתה שעת דמדומים וניצנים של שמש האירו את עץ הפיקוס הגדול שבחצר, כך שמחלון חדר השינה טיפות הטל המנצנצות על העלים שיוו לו מראה קסום. למראית העין חייו של הארי פוטר היו נפלאים: הוא על סף פריצת דרך בחקירה שהוסמך לפקד עליה לפני שנה, חשיפת רשת גובלינים זייפנים שמוכרים כלי לחימה תוצרת גובלינים , אך היו פשוט מתכת שכושפה בכישוף נגד לכלוך, מה שגרם לקרע חסר תקדים בין קהילת הקוסמים לגובלינים עקב אי אמון מובהק.. גם נרמז לו באופן נרחב על ימי טלמוס, ראש לשכת ההילאים, שכשיביא את גריפהוק, הגובלין העומד בראש בקנוניית הזייפנות לדין, הוא סוף סוף יקבל את הקידום המיוחל ויכהן כסגן ראש מטה ההילאים. היו לו גם אישה נפלאה ושלושה ילדים, שניים מהם (אלבוס וג'יימס) לומדים בהוגוורטס והקטנה (לילי) תצטרף אליהם בעוד שנה, והוא גר בבית רחב ידיים בפרברי לונדון, רק שלושה בתים מערבית לחבריו רון והרמיוני, שגם הם תחזקו זוגיות לתפארת, אבל רק לכאורה.

אבל שום דבר לא היה נפלא, נהפוך הוא, הכל היה נורא. ניצני הריב מאמש עדיין ניכרו על פנייה של ג'יני והכרית שלה הייתה מעט רטובה, כיוון שידע שאין לה נטייה לרייר מתוך שינה, הבין הארי כי מזה לילה שלישי ברציפות, היא נרדמה בוכייה. היחסים בין הארי לג'יני כבר ירדו מהפסים מזמן, התקשורת בינהם הסתכמה בברכות יום ולילה טוב, שיחות על לילי והקראת מכתבים מאלבוס וג'יימס. הארי ידע כמובן מה היה הטריגר, מאז צירף את הרמיוני אליו לצוות החקירה שהקים (נכללו בו גם ויקטור בנגיס ודיווד מקפיניגן, שני הילאים צעירים אך מבטיחים מאוד, שכמעט התעלפו מאושר כשהארי פוטר המפורסם הציע להם להצטרף ביחד איתו לפרוייקט מעקבים של כמעט שנה). החקירה עצמה לא הייתה מסובכת רעיונית, אך מאוד מסובכת תפעולית, נעו כצוות מלוכד של ארבעה הילאים מוכשרים ותצפתו על רוב עסקאות הגובלינים מאירלנד ועד ווילס, ניהלו מעקבים ארוכים וניסו פעם אחר פעם להכניס את בניגס כגובלין סמוי כדי לגרום לאחד הגובלנים למכור את חבריו ולהשיג עדויות מפתח. העבודה לא הייתה מרגשת, תצפיות כמעט אף פעם לא מרגשות, אך הן גבו מחיר כבד מחיי הבית של הארי והרמיוני, שבועות רחוק מהבית והילדים פעם אחר פעם היו מחיר כבד מאוד לרון וג'יני, שנהנו להיפגש ולהתמרמר אחד עם השניה בכל פעם שהייתה להם הזדמנות, עד שנראה כאילו יש מחנות מובהקים בקרב הזוגות, הוויזלים נגד ההילאים. כשלוחצים אותך לפינה, אתה להתלכד עם חבריך ולהילחם, וכך הרגישו הארי והרמיוני, אף אחד לא רצה להגיד זאת בקול רם, אבל הארי והרמיוני הרגישו באותה סירה, ולמען האמת הרגישו קרובים מאי פעם, שעות על שעות של שכיבה ותצפית הפכו לשיחות נפש, חששות, ציפיות, זוגיות, הורות, עבודה ושלל נושאים שדיברו עליהם, בתחילה רק כדי להישאר ערים, ולאחר מכן מצא את עצמו הארי סובל מכל רגע מתצפיות עם מקפיניגן ורק כמהה לרגע שיתחלפו בסבבים ושוב ידבר עם הרמיוני, והוא לא ידע איך הוא מרגיש בנוגע לזה. בעצם, הוא כן ידע, הוא הרגיש מזופת, הוא לא אמר דבר לא במקום או עשה דבר, אך רק הציפייה הרגישה לו כאילו סטר לרון בפנים. 

		הפרק הבא