ללמוד לבטוח בך מחדש

פרק 2.

הרמיוני התחמקה עד כמה שיכלה מחבריה הקרובים, הגיעה מוקדם לאולם הגדול או מאוחר אחרי שכבר ידעה שעזבו. נמצאת אפילו יותר זמן מהרגיל בספרייה, מטביעה את עצמה בלימודים. היא לא יכלה להתחמק לגמרי, הרי היו להם שיעורים משותפים, אבל היא נמנעה מלשוחח איתם באמצע השיעור, מרוכזת כולה בדברי המורים, וכאשר השיעור נגמר הייתה הראשונה לצאת מן הכיתה. בנוסף, היא גם הגיעה מאוחר למגדל גריפינדור, בתקווה שהבנות כבר ישנו עד שתגיע לחדר המשותף שלהם ולא תצטרך לדבר עם לבנדר, מאותה סיבה גם הייתה הראשונה להתעורר ולצאת לכיוון האולם הגדול.

היא ידעה שהארי מתחיל לחשוד, אבל היו את השיעורים שלו ביחד עם דמבלדור שהסיחו את דעתו, ובנוסף הוא גם היה קפטן נבחרת הקווידיץ', כך שהוא לא הציק לה.

ורון... ובכן... הוא היה עסוק עם לבנדר ולא ממש שם לב אליה. או לפחות זה מה שהיא חשבה. אומנם הוא לא האדם שהכי שם לב לפרטים, אבל היה קשה לא לראות עד כמה שקטה הרמיוני נהייתה, ואפילו זנחה מעט את מטלותיה כמדריכה משום שהייתה כל הזמן בספרייה. הוא פתר את שינוי מצב רוחה כלחץ של לימודי השנה השישית, שהיו קשים יותר ממה שהם למדו אי פעם, או כדאגה להארי.

הרמיוני למדה כרגיל בספרייה, כשהרגישה מישהו מתיישב מולה.

"היי" הדמות אמרה, היא הרימה מבט וזיהתה את קורמק.

"היי" אמרה בקול וחזרה לספריה.

"מה את עושה?"

"לומדת". אמרה בחוסר סבלנות, מנסה לקרוא את הפיסקה בספר. הוא ניסה כמה פעמים כבר להתחיל איתה, בכל פעם נפנפה אותו מעליה, אך הוא תמיד ניסה שוב.

"מה דעתך להפסיק ללמוד ולבלות איתי?"

"אני רואה שאתה לא ממש מכיר אותי".

"צודקת, אני אשמח להכיר אותך." אמר עם חיוך ממזרי על פניו.

"אין לי זמן להכיר חברים חדשים".

"חבל, כי לא נראה שלחברים הישנים שלך מאוד אכפת ממך".

היא הפסיקה לנסות לקרוא את המשפט שחזרה עליו 5 פעמים כבר ועדיין לא ידעה מה כתוב שם, והרימה אליו מבט "מה זה אמור להביע?"

הוא חייך, שמח שסוף סוף תפס את תשומת ליבה. "נו, באמת. הארי עסוק מעל הראש עם שיעורים עם המנהל וניהול קבוצת קווידיץ', ורון.. אמ... בואי נקרא לזה 'עסוק' ", הוא סימן מרכאות עם ידיו, "עם לבנדר". הרמיוני הרגישה שליבה צונח.  "לא היה קשה לראות ששלושתכם כבר לא מסתובבים ביחד, במיוחד שפעם הייתם אחד בתוך התחת של השני".

הרמיוני התחילה לאסוף את הדברים שלה בעצבנות. "אנחנו עדיין מבלים אחד עם השני, ולכולנו יש עיסוקים אחרים. וגם אם לא הייתי עסוקה, זה עדיין לא היה אומר שהייתי רוצה לבלות איתך". והיא יצאה בעצבים מהספרייה, כועסת שמקום המבטחים שלה כעת לא שלה בגלל קורמק.

היא עברה במעבר סודי, רק כדי לחזור על עקבותיה שראתה שם את רון ולבנדר מתמזמזים וידיהם כרוכות אחת בשניה.

היא הרגישה את הכעס גועש בתוכה, היא כל כך רצתה להטיל קללה על מישהו או משהו, כמו אז ששלחה קנריות על רון, זה הרגיש כל כך טוב.

היא יצאה מהטירה, למרות הרוח והצינה, הולכת לכיוון האגם, העצים מסתירים אותה מעיניים חטטניות שבטירה. היא הטילה קללות לאוויר. מזמנת דברים- צלחות, כוסות, וכל דבר שביר, רק כדי לשבור בכעס, לתקן במהירות ולשבור בחזרה. כך למשך מספר דקות עד שהרגישה שהלב שלה כבר לא דופק במהירות מכעס, שהראש שלה כבר יותר צלול. היא העלימה את כל הדברים שזימנה והתיישבה על הדשא. המניאק הקטן הזה צודק, חשבה לעצמה, היא מרגישה לבד, בלי חברים. היא ידעה שהרבה מזה באשמתה. היא התחמקה מהארי גם בשעות שהיה פנוי, כבר לא מציקה לו ללמוד או עוזרת לו בעבודות שהוא צריך להגיש. הוא לא אשם בזה שהוא רוב הזמן מסתובב עם רון. ואם כבר, גם רון לא אשם. הוא הרי בחור בן 16, מה כבר אפשר לצפות ממנו? הוא לא מרגיש אליה כלום חוץ מרגשות חיבה כמו שהוא מרגיש כלפי הארי, כלפי שני חבריו הקרובים. אם הוא רוצה חברה, יש לו את כל הזכות לעשות זאת, ולעשות כל דבר שעולה על רוחו עם חברתו שהוא אוהב, או לפחות מחבב ממש, אם העובדה שהם לא יכולים להוריד ידיים אחד מהשנייה מעידה על משהו.

היא תצטרך לספוג את זה בשקט אם היא רוצה שהם ישארו ידידים, כי הרי ברור שהרגשות שלה הם חד צדדיים. והיא תצטרך גם לסבול את לבנדר בשקט, כי רוב הסיכויים שהיא לא ממש תעזוב את צידו של רון.

היא נשמה עמוק, שמחה שהיא הולכת לעשות מה שצריך לעשות ולהיות האדם הנאור. ומרגישה קלילות שהיא לא הרגישה כבר המון זמן כאשר נכנסה לטירה והתקדמה לכיוון המגדל.

כשהיא נכנסה מבעד לתמונה של האישה השמנה, היא קלטה שכבר הרבה זמן לא הייתה בחדר המועדון שהוא מלא ומואר באור נרות, כי היא ניסתה להתחמק מכולם. ולכן הופתעה לראות את חדר המועדון מואר, וזמזום דיבורים מכל עבר.

היא ראתה את הארי ורון יושבים על השטיח ליד האח ועובדים על חיבור. היא נשמה לרווחה כשראתה שלבנדר לא איתם. צעדים קטנים.

"היי" אמרה בקול שקט בזמן שהתיישבה לידם על השטיח. מתחממת מן האח אחרי השהות הארוכה בקור ששרר במדשאות.

"היי" הארי ורון אמרו ביחד, מפסיקים לעבוד על החיבור שלהם. היא הוציאה את הספר שקורמק הפריעה לה לקרוא מקודם והמשיכה בפסקה שהפסיקה. היא ראתה מזווית עיניה שהם החליפו מבטים ביניהם אבל לא אמרו כלום, אלא חזרו להמשיך לעבוד על החיבור ביניהם. שואלים מידי פעם אחד את השני שאלות, ואם הם טעו הרמיוני אמרה להם מהי התשובה הנכונה. בדיוק כמו פעם.

כשלבנדר הצטרפה אליהם, היא עיקמה מעט את פיה בתנועה לא רצונית, אבל כשראתה את הארי מסתכל עליה היא בירכה אותה בשלום. היא ראתה שלבנדר הופתעה שהרמיוני הייתה שם, אחרי ההיעדרות הממושכת שלה, אבל החליטה להיצמד לשפתיו של רון במקום לשאול משהו. הרמיוני קברה את פניה בתוך הספר שלה וניסתה כמה שיותר להתרכז במילים.

אשמח לתגובות והערות :)

הפרק הקודם		הפרק הבא