איסוף שושני העקרב

זהו פאנפיק המשך לאדון השושנים לא מומלץ לקרוא אלא אם כן קראתם את אדון השושנים כבר
----------------
"טוב הוא לא ג'ינג'י" דראקו מאלפוי הכריז כשבחן בעיניו מצומצמות את הנכד שלו "זה כבר סימן טוב".
"אבא..." פניו של סקורפיו  הכילו מבט נוזף אך משועשע, הוא ישב לצד אשתו, לילי פוטר- מאלפוי על מיטת בית החולים בזמן שאביו החזיק בידיו את בנו שנולד לפני מספר ימים ספורים, הייתה לו כבר רעמת שיער שחורה ופרועה  תודות גנים מצד אימו  ועיניים שחורות שמאפיינות ילדים שרק נולדו.
"רק צחקתי" דראקו השיב בנימה  מעט נעלבת ומוגזמת, מאז שלילי ספרה שהיא בהריון לפני תשעה חודשים  דראקו מאלפוי היה נחמד וחמים כמו צמרור ננסי, זה הפך ליותר מוזר כשהוא שאל את רון וויזלי והארי פוטר האם הם רוצים לבחור לתינוק העתידי את המיטב שבמיטב מן חנות "קוסם מולד"- (מוצרים קסומים לתינוקות מלאי קסם).
 "מתי מגיע שבט וויזלי-פוטר, לילי? אני צריך לדעת מתי לברוח".
"עוד קצת" לילי השיבה עם חיוך, עם השנים שעברו היא וחמה לעתיד נהפכו קרובים למדי, הוא לא כזה נורא שמכירים אותו.
 "אבל למה שתברח, חשבתי שאתה מרגיש יותר בנוח עם אבא והדודים ?" היא שאלה בבלבול.
"טוב זה בגלל דודה שלך, הרמיוני גרינג'ר" דראקו השיב, "היה לה הדלקות קטנה עליי בזמן לימודיה חשבתי שאם אשאר איתה יותר מעשר דקות בחדר זה אולי יחזור אז חשבתי להקל עלייה, ביחוד עכשיו שהיא ווויזלי גרושים."
"אבא, לא סיפרת לי שלך הייתה הידלקות על הרמיוני?" סקורפיו שאל עם גבה מורמת בעוד שלילי עיקמה את פניה  מהמחשבה של דראקו עם דודתה האהובה.
"אתה כנראה מתבלבל" דראקו מלמל והאדים "אני יבוא לבקר מחר" דראקו אמר במהירות נשק לראשו של הפעוט והעניק אותו לעריסה לצד הוריו המבולבלים בחזרה.
"הוא באמת חיבב את דודה שלי?" לילי שאלה במבט מתפלא כאשר דראקו התעתק משם "היא סיפרה לי שהם שנאו זה את זה"
"כן" סקורפיו השיב, "אבל הוא התנהג כלפיה כמו אידיוט" 
"אני מניחה שזה עובר בגנים?" לילי חייכה באופן מתנשא אבל במקום נזיפה היא זכתה לנשיקה.
"תראו איזה זוג יונים" קול הפריע להם וגרם להם להתנתק, טדי בלוויית אלבוס, אליסה וטסה  נכנס וחייך חיוך זדוני,  "לא שמעת על לדפוק בדלת" לילי שאלה רגוזה מעט על כך שהפריעו לה ברגע הרומנטי שלה.
 "לא, וגם לא המשפחה המורחבת שלך שתבוא עוד מעט בהמוניהם" טדי שילב את ידיו וחייך בהתגרות, אלבוס צחקק "הוא צודק את יודעת לילס, את זוכרת מתי שפרד ווהוגו פרצו לכם לבית בגלל שלא השבתם לינשוף?".
"טסה איך היה הנסיעה לארמסטרדם?" סקורפיו שאל בחביבות ובמהירות, לפני שיחול דיון על כל בן משפחה ממשפחתה המורחבת של לילי, דבר שיכל לקחת נצח.
ואז קרה משהו דיי מוזר למרות שאף אחד לא ממש הבחין בכך חוץ מלילי, שערו החום- כהה של טדי החל להאדים ולהתבהר מעט, הוא הסית את פניו המסמיקות הרחק מטסה כאילו היא השמש שמסנוורת אותו בחוזקה.  "הנוף היה יפיפה" היא אמרה בפשטות וחיוך כנה היה על פניה. "ומה איתך טדי?" לילי שאלה, קמצוץ של עייפות אך שובבות בו זמנית  בקולה, "גם הנוף שראית היה בעיניך יפה?" טדי הביט בלילי עם שילוב של מרירות וכעס מהסוג שאחים גדולים מרגישים כלפי בני משפחה שמביכים אותם בכוונה, הוא מה היא רומזת והוא לא אהב את זה.  
"היה בסדר" הוא השיב בקצרה, מנסה להתנהג כהרגלו "הצלחנו להכניס את הציור שלה בהשראת ואן גוך לגלריית האומנות של אספן מפורסם" טדי הוסיף ולא נראה שהיה מרוצה מזה כלל.
"זה נפלא" אלבוס הכריז בזמן שאליסה הנרגשת חיבקה את טסה ולילי מחאה כפיים, "קוראים לו ליאו וויליאמס" טסה הסבירה באופן נרגש למדי וזכתה לקריאות התרגשות מן הצד הנשי בחדר, "זה הדוגמן שהוא גם קוסם!, הוא הופיע בשבועון למכשפה ו-"
"הוא פוץ גמור" טדי השלים למרות שאליסה כלל לא התכוונה לומר זאת, "לא נכון הוא היה נחמד מאוד והציע לי לראות את האטרקציות המיוחדות של עולם הקסמים בהולנד, סירבתי כי היינו צריכים לחזור" טסה הסבירה מסמיקה מעט בעוד שטדי החמיץ את פניו והפעם לא רק לילי הבחינה בכך אלא כל תושבי החדר חוץ מטסה עצמה.
"אז איזה שם בחרתם לאחיין שלי?" אלבוס כחכך בגרונו מנסה להעלים את האווירה המוזרה שהשתחררה כשטסה הפסיקה לדבר. הוא התקדם יחד עם אישתו לעבר העריסה המצועצעת והביט על היצור הקטן שנימנם בשלווה.
"טוב" לילי אמרה בהססנות "חשבתי שזה דיי ברור" היא הציצה בסקורפיו שהבריש בידו את שערה מפניה וגרם לליבה להחסיר פעימה, "החלטנו לקרוא לו ג'יימס בתור השם הראשון על שם... ג'ימס   ומתיוס בתור שם אמצעי על שם *דארן"
"זה נראה שם  שמתאים לו" אליסה ליטפה את ראשו של התינוק הקטן שפתח את עיניו הגדולות ופיהק.
"זה באמת מתאים"  אלבוס הסכים " אם כבר מדברים על דארן היקר, מתי הוא יבוא לבקר מניו יורק?" טדי  שאל, הרי דארן לא היה באנגליה כבר יותר משנה ולא אראה שום סימני חיים חוץ ממכתבים מידי פעם, הוא עבר לשם אחר שקיבל עבודה בסיווג גבוהה ממשרד הקסמים האמריקאי.
"הוא שלח ינשוף שהוא יבוא לבקר  בעוד שבוע בערך" .
 ואז בדיוק ברגע המתאים בכי שהזכיר צליל של סירנה החל לבקוע מפיו של היצור הקטנטן בחדר כל השישה בחדר התקרבו מעט בשביל להרגיע את ג'יימס הפעוט אבל רק טסה הרימה אותה בעדינות ועירסלה אותו בידיה, ג'ימס השתתק במהירות ובמקום הבכי הצורם צליל שדמה לצחקוק קטן בקע מפיו כולם בהו בטסה והיא הסתכלה סביבה כמבולבלת, "לילי את רוצה..?" היא הושיטה את ג'יימס שהתכרבל בזרועותיה לעבר לילי אבל היא הנידה בראשה לשלילה וחייכה "נראה שנוח לו שם" היא אמרה בחיבה של אמא טריה "הוא היה אצלי במשך תשעה חודשים תחזיקי אותו כמה שתרצי"
טסה חייכה את חיוכה התמים והשפילה מבט לעבר הפעוט בזרועותיה, אליסה  סקורפיו ואלבוס התאגדו משני צדיה ועשו לג'יימס פרצופים מצחיקים שמבוגרים נוהגים לעשות לתינוקות, רק טדי עמד במרחק מה מהם עיניו לא פנו לתינוק אלא לזו שהחזיקה אותו הוא נראה מעט מפוחד ומהופנט בו זמנית, בעוד ששערו נהפך לאט לאט בהדרגה לבהיר כמו השמש, דבר שגרם ללילי לחייך לחיוך שטני במיוחד ולטדי להסיט את פניו מטסה ברגע שהבחין במעשיו.

------------------------------
* שם משפחתו של דארן הוא מתיוס  

		הפרק הבא