"אתה חייב לדבר איתו" לילי התעקשה בפני בעלה הבלונדיני שמדד מספר חולצות חדשות, הם היו בביתם הקט ולמרות שבכל פעם שפלג גופו העליון של סקורפיו היה חשוף בפניה לילי העדיפה יותר להביט בו מאשר לדבר אך היא הפעם לא יכלה עוד למנוע זאת. סקרופיו ניער את שערו הפרוע בידו ונאנח, "במקום לנצל את העובדה שג'ים אצל אלבוס ואליסה ולצאת את מעדיפה לדבר על טדי?, לילי את יודעת שדיברתי איתו או לפחות ניסיתי הוא מכחיש הכל" "אבל זה ברור, זה כתוב על הפרצוף הזחוח שלו כל פעם שהוא מביט בה, הוא מסתכל עלייה כמו שאתה-" לילי השתתקה והסיתה את מבטה בזמן שסקורפיו הצמיד את עיניו לפניה הסמוקות, "כמו שאני מה?" סקורפיו שאל וכרע לצד אישתו שישבה על קצה המיטה, היא עדיין לא הסתכלה עליו שאמרה זאת "כמו שאתה היית מסתכל עליי". "הייתי?" סקרופיו חזר אחריה כהד, "אני עדיין, לילי אני-" הוא תפס את עופה וקירב את שפתיו לשפתיה מנסה להעביר לה את כל רגשותיו, איך היא חשבה שנמאס לו ממנה הוא אוהב אותה "זה מרגיש שבין העבודות של שנינו וג'ם אני כבר לא רואה אותך, שאתה לא רוצה לראות אותי" הוא הרגיש את הבל פיה החמים על פיו כשאמרה זאת נגד שפתיו. "לילי" שפתיו רפרפו על שפתיה והוא חפן את לחייה בידיו, גורם לכך שהיא תוכל להביט רק בו. "אני נדרתי לאהוב אותך ואני מתכוון לשמור את ההבטחה הזאת עד נשמתי האחרונה, אם אני נבלע מידי פעם רק תגידי לי, תהיי כנה איתי ובתמורה אני מבטיח תמיד להיות כנה איתך" חיוך הפציר על פניה והפעם היא זו שנישקה אותו מושכת אותו קרוב יותר אליה באמצעות צווארון חולצתו. "את עדיין רוצה לצאת לאנשהו?"הוא שאל בין נשיקה לנשיקה "למסעדה החדשה שנפתחה בויילמס יהיה נחמד" היא נישקה אותו נשיקה אחרונה והתנתקה ממנו בכדי שתוכל להחליף את בגדיה המרופטים ,"אבל זה לא פותר אותך מלדבר עם טדי" היא הוסיפה בזמן שהחליפה לשמלה אדומה שהלמה את שערה האדמוני. סקורפיו גיחך "תיארתי לעצמי שלא, למרות שאני לא חושב שזה יעבוד בדרך הזאת הוא עקשן מידי" "תמיד יש לי תוכנית נוספת אבל חשבתי לתת לו הזדמנות לפני שאני מוציאה את התותחים הכבדים" "טדי המסכן" סקורפיו נאנח לפני שנעמד והצמיד את אישתו לגופו, למרות שהוא לא ממש חש שום צער על טדי, הוא בדיוק רכן לנשק אותה אבל לילי חסמה את פיה באמצעות ידה והדבר היחיד ששפתיו פגשו הפעם היה את אצבעותיה. "למה?" הוא שאל מאוכזב מעט כמו ילד שלקחו ממנו את הצעצוע האהוב עליו. "אם אתה רעב תאכל במסעדה" היא חייכה אליו באופן מתגרה למדי שהוציא ממנו צחוק מתגלגל, ואז כשידיה על מותניו וידיו על פניה הם התעתקו למסעדה.
|