מנצחת - קשמיר

אני עומדת בין כל הנערות במחוז אחת. יד ימין שלי מתחכחת קלות בזרועה של אלי ושנייה אחרת היא כבר משלבת את אצבעותיה בשלי. מיין לוט, הבחורה בעלת השיער הכחול ועור שפרחים כחולים משובצים בו כמו אבני חן. לרגע אני מקווה שמיין תחליק מהבימה ותיפול על הראש, שיתנפץ. לין וגלוס יושבים כמה צעדים מאחורי מיין על כיסאות עץ גבוהים בעלי פיתוחים יפייפיים. אני קומצת את ידי לאגרוף, נותנת לזעם להשתלט על המחשבות שלי: איך הוא עומד שם? כל כך רגוע ובטוח בעצמו, כאילו הוא לא יודע ששניים מאיתנו עומדים להשלח לטבח. מיין מכחכחת בקול רשמי ומטופש:"שלום לכולכם! היום, האסיף שישים ושלוש במספר מאז תחילת משחקי הרעב!" היא מסיימת את המשפט בחיוך טיפשי, לאט לאט הדחף שלי לשלוף סכין ולנעוץ אותה בצוואר הקפיטוליסטי המגוחך שלה גדל. כמה אני רוצה למחוק את החיוך המתנשא מעל הפנים היהירות שלה. אני חושקת שפתיים:"ועכשיו," הומה מיין, מצחקקת ציחקוק זעיר לאחר סיום המילה הזו. המבטא שלה כל כך מטופש שאני חוצה לצלוב אותה על אחת מהמטרות באולם האימונים וזרוק עליה סכינים:"נעבור לבחירת הנערה אמיצה שתייצג אותנו במשחקים!" אותנו!? חחח. מיין מתוקה, את לא חלק מאיתנו. כולנו מתעבים אותך. אפילו לא בסתר. מיין מחייכת לעצמה כשהיא שולפת מתוך כדול האסיף השקוף, שגדוש בפתקים. ידה של אלי מזיעה בידי. תירגעי, אני מנסה לשדר למחשבותיה השם שלך נמצא שם רק שבע פעמים רגע אחרי שאני חושבת על מילים אלו ומנסה להעביר אותן אל אלי, אני מבינה שבעצם לא התכוונתי לעזור לחברתי האדמונית. אלא לעצמי. היד שלי רועדת כאשר מיין פותחת את הפתק, היא שומרת על פרצוף רציני כשהיא קוראת:"אלי בלאק" אני ואלי מקבלות את הבשורה בדרכים שונות לגמרי. אני משותקת. זהו, גם החברה הכי טובה שלי מתה. כולם עולים לרכבת הזו מתישהו. לפני שאני מנסה אפילו לזוז אלי מתנתקת מיד ממני ולפני שהיא צועדת במעבר שנפער עבורה בין כל הבנות, היא מספיקה לתחוב לידי שקיק בד קטן. אלי מתחילה ללכת בצעדים נוקשים לעבר הבימה. לפני שהיא אפילו מצליחה לעלות עליה, ולפני שאני מצליחה לחשוב, אני רצה קדימה במהירות וצורחת בכל כוחי:"אני מתנדבת!" מיין מחייכת חיוך שחושף שיניים ורודות ועל טבעיות. אני עולה על הבמה לאט. לא מבינה למה עשיתי את זה. כשאני משירה את המבט לקהל כולם המומים. ולרגע אחד אני מסובבת את הראש ועיניי מבזיקות אחורה. גלוס מסתכל עליי במבט כועס ומופתע את משוגעת?! אני שומעת אותו בראשי. אני משירה מבט לקהל וקולטת שעכשיו תורי לעלות על הרכבת.

הפרק הקודם		הפרק הבא