היא עושה לי כיף בבטן.

אני חושב שהיא חשבה את זה גם. שהיא אוהבת אותי.

אבל אני אמרתי את זה ראשון. זה היה היום האחרון של חופשת החורף.

היא חייכה אליי מהקצה השני של האולם הגדול.

"בוא." היא לחשה לי.

אני חושב שהיא הדבר הכי טוב שאי פעם קרה או יקרה לי. אני חושב שזה סיפור חיי. הדבר הזה שקורה רק לי. היא הדבר שלי.

היא הכינה לי פיקניק, על השלג הטרי מתחת לעץ דובדבנים עצום. היה שם שוקו חם והמון שוקולד.

"חשבתי שנוכל לחגוג את סיום החופשה."

התבוננתי בה. איך שהשפתיים שלה זזות בעדינות איך שהשיער שלה עף ברוח השקטה.

היא הייתה כול כך עדינה. כול כך מחושבת. כמו נחל ששוטף את האדמה.

היא נראתה כול כך שלווה. היא נראתה כאילו גם אני עושה לה טוב.

"מה?" היא הסתכלה עליי וחייכה. "אני לא כול כך מעניינת."

"אני חושב שאני מאוהב בך."

"אני חושבת שאתה צודק."

אני לא יודע מה עובר לה בראש כשהיא מדברת איתי. אני רק יודע שהיא ממש מקסימה.

יש לה מין מבט כזה, היא אדישה אבל כול כך מלאה רגשות באותו הזמן.

אני חושב שזה בגלל שהיא לא מספרת לי הרבה. אני חושב שזה בגלל שקשה לה.

"אתה יודע שאני בת מוגלוגים?"

"כן. שמתי לב."

"אכפת לך."

"לא."

"בטוח?"

"אני מבטיח." לחצנו זרתות.

שלושה ימים אחרי זה היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי. אני כול כך שמח שהיא אמרה את זה.

אני רצתי מארוחת הבוקר לשיעור וכשעברתי מולה היא צעקה לי.

"תהנה בשיקויים. אני אוהבת אותך!"

אני החלקתי ונפלתי. מול כולם.

נעמדתי וצעקתי לה.

"גם אני אוהב אותך!"

אני איחרתי כול כך באותו היום.

היא חייכה כמו בפעם שהבאתי לה סוכרייה על מקל באמצע שיעור.

היא מדהימה אותי. כול יום מחדש כול רגע מחדש. אני חושב שהיא הסיבה שאני כאן. היא גורמת לי להרגיש כאילו יש לי מטרה. לעשות אותה מאושרת.

היא גם הכירה לי את החברה הכי טובה שלה. היא לא כול כך נחמדה. היא גם נתנה לי לראות איך המצלמה שלה עובדת והיא אפילו הראתה לי את הסרט הראשון שלה. היא כול כך מוכשרת. אפילו בגיל שש.

אני חושב שהיא סומכת עליי. אני חושב שהיא מאמינה לי. אני חושב שהיא כול כך שם. היא איתי, גם כשהיא יושבת בצד השני של האולם הגדול.

אני לא חושב שנפרד.

אני חושב שיום אחד יהיה לנו שתי כורסאות לא תואמות מול חלון גדול בבית במערב אנגליה.

אנחנו נשתה תה ונזדקן ביחד יהיה לנו כיף בבטן. אנחנו נהיה ביחד. לתמיד.

----

אני לא מתה על הפרק הזה, מה אתם חושבים?

הפרק הקודם		הפרק הבא