ההרגל וברנדון שלא הבין

הפאנפיק הזה מוקדש להרמיוני גרינגר 1 שההיא חברתי הראשונה והטובה ביותר פה. הפיק הזה מוקדש לך, כמו כל פרק

"ניקי את מאחרת ונעמה מחכה לך!" צעקה אמא של ניקי ששכחה לקום מוקדם, עוד פעם.
"סורי נעמה, סורי אמא, תנו לי 5 דקות!"היא אצה והתלבשה, צחצחה שיניים, ויצאה עם חברתה.

כאשר הגיעו לבית הספר, מקנזי הופיעה ואמרה: "שיער ביום רע הא? טוב, אי אפשר להגיד שאני לא מופתעת,"

אמרה מקנזי ברשעות וצחקה. ניקי שכחה לסרק את השיער שלה.
היא ניסתה לסדר אותו וכאשר השיער נראה הרבה יותר טוב אמרה ניקי "מקנזי, אם אתקלח, את תרדי לי מהגב?"

אמרה ניקי וצחקה יחד עם נעמה, חברתה הכי טובה. אך היא צחקה מין צחוק מוזר וקצת מאולץ.
"מה קרה? את בסדר?"שאלה ניקי את נעמה.
"לא אני בסדר, רק שאני ממש צריכה להגיד לך משהו וזה כואב להגיד את זה," אמרה נעמה והסיתה את ראשה מטה.
"טוב, ספרי לי" אמרה ניקי, שלא ידעה והסתקרנה מה נעמה הולכת להגיד לה.
מיליון מחשבות רצו בראשה של ניקי, מה היא תגיד?
האם היא בעצם חברה הכי טובה של מקנזי, והיא רק עובדת על ניקי? האם נעמה בעצם הולוגרמה? האם זהו חלום?

מה החדשות? הרבה מאוד מחשבות רצו בראשה של ניקי.
"את בסדר? ניקי, ניקי?" שאלה נעמה, שכפי שנראה העירה את ניקי מחלום בהקיץ, "טוב אז התכוונתי להגיד לך ש-"

		הפרק הבא