יומנו של מכשף

כותב: The Invisible Girl
הגולש כתב 5 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 6536

(3.625) 8 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: הממ... זה מסובך - שיפ: - - פורסם ב: 26.03.2010 - עודכן: 20.06.2010

המלץ!

ID : 836

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

יום רביעי, 2 לספטמבר 1995 אווו...תלמידי החמישית הארורים, לא רק זה שכמעט שפכו לי לתוך היד מוגלה לא מהולה (איכס!) כשהתברר להם שנרדמתי בחדר המועדון, הם גם העירו אותי בשלוש לפנות בוקר בטענה ש"סנייפ עורך מבחן לתלמידי השנה הראשונה, מי שלא יתייצב יקבל ריתוק אצל אמברידג`." בקול מבוהל, כמעט חיקוי מושלם של מי שרואה את וולדמורט בסמטה חשוכה. כמובן שזה לא היה נכון, אחרת למה לי לנקום בהם סתם כך? בעצם...הייתי עושה להם משהו בכל מקרה, לא משנה. השיעור הראשון שלנו אכן היה שיקויים, עם סנייפיכס, המורה המריר ביותר שאי פעם פגשתי. "שלום תלמידים. ברוכים הבאים לכיתת שיקויים." אמר בקול של "אני לא רוצה להיות פה, אני רוצה למות. וולדמורט, תן לי לבגוד בך!" (לאור העובדה שסנייפ היה אוכל מוות), "אני לא אקבל בשיעורים שלי הפרעות, דיבורים או אי הכנת שיעורים, העבריין ייענש בחומרה, אצל פרופסור אמברידג. תאמינו לי שאתם לא רוצים להיות שם."
חלק מהתלמידים של הפלפאף כמעט התעלפו מלחץ. טוב, המורה באמת היה מלחיץ, אבל כל מה שעושה רע להפלפאפים ובפרט לפלרטטן ההוא עושה לי טוב. הפלרטטן ההוא הגיע בשיעור תורת הצמחים, הוא פשוט ניסה לגרום לי להיות חברה שלו, אבל במטרה להיות אחת הנסייניות של האחים וויזלי. חתיכת אידיוט. כמובן שאמרתי לא, אני לא רוצה להקיא, לדמם או לחטוף חום ביום הראשון ללימודים. "את, אני מניח, בת דודתו של מאלפוי הצעיר, לא כך?" שאל סנייפ, והסמקתי מרוב כעס עצור. מי הוא שיעז לחדור לפרטיות המשפחתית שלי?! "כן, מסתבר." השתמשתי באותו קול אווילי של סנייפ. "הממ...אני יכול להציב בפנייך אתגר כלשהו, מטלה לשיעור הזה, אם כי, אני מניח שיידרש לך מעט זמן. לא כך?" אוו...הוא קלט שדודה נרקיסה ודוד לוציוס לימדו אותי משהו מעבר לשיקויים למתקשים (שיקויים של שנה ראשונה)...לעזאזל. למה אני לא יכולה להנות מכמה שנים של דיקלום החומר בעל פה ואז לסבול?! למה?! "נו, שיהיה." השבתי בקול משועמם מאוד. השיעור עבר מהר, לאור העובדה שסנייפ אילץ אותי לכתוב חיבור על שיקוי פולימיצי, שאותו גמרתי תוך בערך חצי שעה, ואחר כך הוא אילץ את היד הכואבת שלי לכתוב לו חיבור על מה שנלמד היום בכיתה. חתיכת דביל! השיעורים שאחר כך עברו בצורה סדירה, חוץ מה"חי זקנו של מרלין! הילדה עושה קרושיאטוס!" של פליטיק. אחרי תורת הצמחים הילד ההוא דרש את זה! הייתי חייבת לענות אותו, עד שפליטיק התערב ודרש ממני להפסיק לענות אותו.
"חבל שאין כלא אזקבאן לצעירים, הייתי מכניס לשם את הילדה." אחרי שיצאתי מהכיתה זה היה מה שראש הבית שלי אמר, בתקווה שלא שמעתי. היה גם את שיעור העינוי של אמברידג`, מי האידיוט שיעסיק מורה כל-כך קרפדית, כל-כך אכזרית וכל-כך משעממת?! דמבלדור! אמנם בכפיית משרד הקסמים, אבל עדיין אידיוט מוחלט. לא עסקנו בכלל בקסמים מעשיים. טמטום לשמו. למען האמת, היום היה מאוד מאוד מאוד משעמם, כמעט הצלחתי לישון ברובו. לא יודעת איך לסיים, אז נראה לי שאני פשוט אכתוב: "הת`ר בלק"