הנכד של וולדמורט

כון הזכויות שמורות לריק ריירדן וג'יי קיי רולינג

נקודת מבט: הארי

"הארי חומד הישיבה מתחילה עכשיו, כדאי שתרד" אמרה גברת וויזלי מפתח הדלת בחדר שלי ושל רון בבית מספר 12 בכיכר גרימוולד .

היום באופן חד פעמי המסדר נותן לי, לרון, להרמיוני, לג'יני, ולתאומים-  פרד וג'ורג' להיכנס לפגישה.

נכנסתי למטבח בכיכר גרימוולד והתיישבתי ליד רון והרמיוני.

"למה לפי דעתכם הם נותנים לנו להיכנס לפגישה הזו?" שאלה ג'יני את השאלה שעברה גם בראש שלי.

"אתם חושבים שהם מצאו את-אתם-יודעים-מי?" שאל רון.

"לא יכול להיות אם הם היו מוצאים אותו הם היו הולכים לתפוס אותו מיד" אמרה הרמיוני בקול ענייני.

"אז מה לדעתך קרה אם ככה?" שאל רון מעוצבן.

"שאלה טובה, אני... לא בטוחה אולי הם גילו משהו חשוב לגבי אתם-יודעים-מי" ניחשה הרמיוני.

טוב אם הם נותנים לנו להיכנס אז כנראה שהם גילו משהו ממש חשוב או ממש לא חשוב" הוספתי את חלקי לשיחה.

באותו הרגע דמבלדור ניכנס בדלת, וזה היה מוזר כי לפי מה שהבנתי דמבלדור מעולם עוד לא ביקר בכיכר גרימוולד מספר 12.

אני, רון והרמיוני החלפנו מבטים, ניראה שגם הם היו מופתעים מהופעתו הפתאומית של דמבלדור.

" טוב אין טעם למתוח אתכם כאן," פתח דמבלדור לאחר שהתיישב. "מהמודיעין האחרון שקיבלנו היה ניראה שלוולדמורט-"כול הנוכחים בחדר השתנקו למשמע השם. "נולדה ילדה לפני שנעלם." המשיך דמבלדור בשלווה.

בת?! וולדמורט הקים משפחה אחרי שהרס והשמיד כל כך הרבה אנשים ומשפחות כולל את שלי?! זה פשוט הרתיח אותי.

"הוא הקים משפחה אחרי שרצח כל כך הרבה אנשים?! של לדבר בכלל על זה שהוא רצח את ההורים שלי!" צעקתי.

כולם היו בשקט ורק הסתכלו עליי לא יודעים מה לעשות, אבל דמבלדור ניראה שליו וזה רק הרתיח אותי עוד יותר.

"כן, לפי מה שהבנו ביתו היא סקיבית ולכן הוא לא רצה אותה אצלו, היא רצה להרוג אותה אבל אימה של הבת לא הייתה מוכנה לזה ולכן הטילה קסם הגנה על הפעוטה ושלחה אותה הרחק מוולדמורט, זוג אמריקאיים מצא אותה כשהייתה בת פחות משבוע, בגלל שמצאו אותה לבדה ולא הצליחו לאתר את ההורים שלה הם החליטו לאמץ אותה ולקרוא לה סאלי עם שם המשפחה שלהם ג'קסון." סיפר דמבלדור, אני מניח שאם לא הייתי כועס כל כך באותו הרגע הייתי מרחם על הבת של וולדמורט, זה רק הוכיח עד כמה הוא אכזרי אבל באותו הרגע כל כך כעסתי שאפילו לא היה לי אכפת.

"מי בכלל תרצה להיות איתו?" המשכתי, רותח מכעס על המחשבה שיכול להיות שיש עוד מישהו אכזרי כמוהו, בכל זאת גם אם הבת שלו בכלל לא מכירה אותו היא עדיין הבת שלו והיא לא יכולה להיות בן אדם טוב, אין מצב שמישהו עם קירבת דם לוולדמורט יכול להיות טוב.

" לא ידועה מי האמא של סאלי ג'קסון, אבל מה שכן הצלחנו לגלות זה שלפני שבעה עשרה שנים לסאלי ג'קסון נולד בן, לא יודעים מי האבא שלו, אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא שהנכד של וולדמורט הוא בהחלט קוסם, וגם אחד רב עוצמה ביותר." אמר דמבלדור בנחת.

נכד?! לוולדמורט יש גם נכד?

כול האנשים בחדר היסתכלו עליי בנשימה עצורה, מחכים לראות איך אני אגיב למצב החדש הזה.

אבל דמבלדור לא נותן לי זמן לעכל את המידע הזה והמשיך לדבר. "ובגלל שהוא קוסם צעיר ומוכשר כל כך החלטתי להזמין אותו ללמוד השנה בהוגוורטס" הטיל את הפצצה הקשה מכולן.

 "אתה מזמין את הנכד של וולדמורט ללמוד בהוגוורטס!?" צעקתי ברגע שכל המידע נספג במוח שלי, כל יושבי החדר השתנקו כשאמרתי את השם שלו אבל שוב, לא היה לי אכפת, אסור להזמין את הנכד של וולדמורט ללמוד בהוגוורטס, זה המקום הכי אהוב עליי בעולם ואם הנכד של וולדמורט יהיה שם אי אפשר לדעת מה יקרה.

"אתה חייב להבין הארי," פתח דמבלדור, לא מסתכל עליי אלא על נקודה כלשהי מעל הכתף הימנית שלי מה שעוד יותר הרגיז אותי. "לנער הזה יש כישרון יוצא דופן, הוא כבר שולט בחלק מהכוחות שלו אפילו בלי הכשרה מוקדמת ובלי שידע על היותו קוסם, מעולם לא ראיתי כישרון גדול או קסם חזק כל כך אולי אפילו יותר ממרלין עצמו." אמר דמבלדור בסוג של השתאות.

דבריו גרמו למהומה לפרוץ בחדר כולם מלמלו דברים כמו: "איך זה ייתכן?" ו-"לא יכול להיות!" והיה גם מישהו שמלמל "למה הוא היה חייב להיות דווקא הנכד של הקוסם המרושע ביותר בכול הזמנים?" אותי בכול אופן כל הדברים האלה רק עצבנו יותר כשהסתכלתי לצדדים ראיתי שרון והרמיוני מסתכלים עליי בצורה מוזרה, כאילו הם מפחדים שאני אתפוצץ מרוב כעס.

"בנוסף לכול ברגע שוולדמורט-" המשיך דמבלדור כשהחדר חזר להיות שקט אבל נקטע שוב מכל ההשתנקויות שעברו בחלל החדר למשמע שמו של וולדמורט. "כמו שאמרתי ברגע שייוודע לו על הנכד שלו הוא יעשה הכול כדי לגרום לו לעבור לצד שלו, גם אם זה אומר לפגוע בשלומו ובבריאותו של הנער."

הבעות מזועזעות היו על פניהם של כל הנוכחים בחדר, אף אחד מהם לא רצה להאמין שאפילו וולדמורט מסוגל לפגוע בצורה כזאת בנכד שלו, אפילו אני לא יכולתי שלא לרחם קצת על הבחור, אבל רק קצת.

"ולכן כדי להגן עליו, ואולי לגרום לו לעזור לנו במלחמה הקרבה, אני סיריוס, לופין והארי נצא למנהטן בעוד שעה בדיוק כדי להביא את הנער לכאן, עד תחילת שנת הלימודים בעוד כמה ימים." סיכם דמבלדור וקם ממקומו במטרה לעזוב את החדר, אבל נעצר על ידי הרמיוני.

"פרופסור דמבלדור, לא אמרת לנו איך קוראים לנכד של זה-שאין-לנקוב-בשמו." אמרה הרמיוני בסקרנות. מלמולים של הסכמה סקרנית עברו בחדר, רוצים לדעת את שמו של הקוסם המרושע ביותר אי פעם ואולי, רק אולי הקוסם החזק ביותר שחי אי פעם. אולי.

"שמו של הנער הוא, פרסאוס ג'קסון" אמר דמבלדור והלך לעשות דברים שרק דמבלדור ידע שצריך לעשות.

רציתי לשבור משהו, הנכד של וולדמורט חייב להיות מרושע, אני בטוח שסבא שלו לא יצטרך בכלל לאיים עליו כדי שיצטרף אליו אלא שהפרסאוס הזה יצטרף לוולדמורט מרצונו החופשי.

כל חברי מסדר עוף החול יצאו מהחדר מיד אחרי דמבלדור.

נשארנו רק אני, הרמיוני, רון, ג'ני, והתאומים- פרד וג'ורג', ישבנו בשקט עד שפתאום רון שאל. "איך אתם חושבים שהנכד של וולדמורט ייראה?"

יש כמה אפשרויות לאיך הנכד של וולדמורט ייראה, הראשונה כמו מפלצת נגיד דומה לנחש ומאוד מרושע כמו סבא שלו וולדמורט. השניה חתיך אבל מרושע כמו טום רידל. או השלישית קומבינציה מבחילה של השניים. אבל מה שבטוח זה שאין שום סיכוי שהנכד של וולדמורט יהיה נחמד.

"מה זה משנה איך הוא יראה?" שאל פרד (או לפחות אני חושב שזה היה פרד...).

"כן, מה שחשוב זה שנוכל לנסות עליו את כול המתיחות החדשות שלנו" אמר ג'ורג' (או שזה היה פרד?).

"ואת החטיפים למבריזים." המשיך אותו אחיו.

לשניהם עלו חיוכים גדולים ודי מרושעים, שאמרו לכם להרחיק מהם חפצים חדים וחומרים דליקים.

אני לא גאה בזה אבל המחשבה על כול המתיחות שפרד וג'ורג' מתכוונים למתוח על פרסאוס עודדה אותי.

"הו, לא אתם לא." אמרה ג'יני מסתכלת על התאומים במבט נוזף. "זו ממש לא אשמתו שסבא שלו הוא אתם-יודעי-מי!"

היה משהו בדבריה, אבל באותו הרגע זה לא ממש הזיז לי, כל מה שרציתי היה להיות רחוק ככל האפשר מוולדמורט ומכל אלה שקשורים אליו.

"ג'יני, צודקת לגמרי. לפחות תנסו לתת לו הזדמנות " אמרה הרמיוני בקול חמור.

"אני יודע, אבל בכל זאת, את לא באמת חושבת שהנכד של וולדמורט-" התחלתי אבל נקטעתי כשהם השתנקו למשמע השם. "הולך להיות בן אדם טוב נכון?" המשכתי את השאלה שלי.

"אני לא יודעת אבל אני מתכוונת לתת לו הזדמנות, יכול להיות שהוא בכלל לא כמו סבא שלו." היא אמרה.  "וחוץ מזה אתה הולך לפגוש את הנכד של-אתה-יודע-מי בעוד שעה עם זה מוצא חן בעיניך ואם לא." הוסיפה ויצאה מהחדר, מיד אחריה יצאו פרד וג'ורג' צוחקים בקול רם ואחריהם ג'יני שנראתה  עצבנית.

הרמיוני צדקה לגמרי בדבר אחד וזה שבעוד שעה אני הולך לפגוש את הנכד של האויב הכי גדול שלי ואני ממש לא מתכוון לוותר לו.

תתכונן פרסאוס ג'קסון כי הנה אני בא.

מקווה שנהנתם. =)

		הפרק הבא