כל דבר שאני יכול כדי לעזור

פרק 3:

מייגן ישבה צמוד אליו באחד מהתאים הפנימיים של 'הקלחת הרותחת', מעבירה את ידה על זרועו, ולחשה לו באוזן "תנחש".

היא כבר הייתה אחרי הכוסית וויסקי אש השנייה שלה, והייתה מבוסמת קלות, בעוד רון אפילו לא סיים את הראשונה שלו. הוא אף פעם לא היה שתיין גדול, זה לא שהוא לא ידע להחזיק את המשקה שלו במקרה הצורך, אך לרוב העדיף את הפיכחות.

"רצית אולי שאני אעזור לך לפתור איזה תרגיל קשה בלחשים עתיקים?"

"קרוב, אבל לא" היא נצמדה אליו יותר, מניחה את רגלה שהייתה בחצאית קצרה כעת, על ירכו.

הוא העביר את אצבעותיו על ירכה החשופה ולחש לה, "אולי לעזור לך לאמן דרקון שישדוד את גרינגוטס?"

"אולי יותר מאוחר אבל לא כרגע".

"אז נראה לי שאני אצטרך איזשהו רמז" לחש לה, ראשו כבר היה קרוב לראשה.

"אולי זה יעזור" הוא צמצמה את הסנטימטרים הבודדים ביניהם ונישקה אותו. זו לא הייתה נשיקה מתוקה, וגם לא מלאת תשוקה, אלא פשוט פרועה. היא החדירה את לשונה במהירות לתוך פיו ונישקה אותו. זה לא שזו לא הייתה נשיקה טובה, פשוט כבר היו לו יותר מוצלחות, אבל זה עדיין לא ימנע ממנו ל'סגור את העסקה' כמו שאומרים.

הוא התרחק ממנה לאחר דקות ארוכות, מנסה להחזיר לעצמו את הנשימה. הוא לא הצליח להבין איך היא יכולה להתנשק למשך זמן כל כך ארוך בלי לנשום אוויר. אולי זה יתגלה כדבר שימושי בעתיד. "אני בהחלט יכול לעזור לך בזה" אמר בקול עמוק.

"ידעתי שאתה הבחור למשימה. אצלי או אצלך?"

"אצלך" אמר במהירות ותפס את זרועה. הוא שם כבר מטבעות על השולחן והם יצאו החוצה.

הוא תמיד העדיף ללכת לבחורות שאיתן הוא בחר לבלות את הלילה, או את חלקו לרוב. מידי פעם הוא חזר עם בחורה לדירה של ג'ורג', לחדר הנוסף בדירה שלו שהייתה שם רק מיטה וארון קטן. בחדר הזה הוא היה נשאר מידי פעם כשהיה צריך לקום מוקדם, בתקופות עמוסות או פשוט כי היה עצלני מידי לחזור לכיכר גרימולד. לעומת זאת, לכיכר גרימולד הוא אף פעם לא הביא בחורה. אחרי המלחמה 'המחילה' סבלה קצת מביקורים לא רצויים של עיתונאים ואנשים חטטניים, זאת גם אחת הסיבות ששלושתם עברו לכיכר גרימולד שעדיין היה מוגן בלחשי הגנה של המסדר. למרות שהרבה אנשים היו שומרי סוד, הם ידעו שהסיכוי שמישהו יחטט במקום הזה נמוך בצורה משמעותית, ולכן רון לא הביא בחורות לשם. למרות שסיבה נוספת היא שהוא פשוט לא רצה להביא מישהי שהוא לא החשיב כחשובה, למקום שהוא קורא 'בית'.

"בוא" מייגן אמרה וסחבה אותו למקום בו הם יוכלו להתעתק.

רחוב ארוך עם שורת בניינים לא ייחודיים נגלה לפניו. מייגן נכנסה לאחד הבניינים ועלתה לקומה הראשונה. הוא העביר את ידו על מותנה בזמן שהיא הוציאה את שרביטה ופתחה את הדלת. כשהדלת נטרקה מאחוריהם, היא הסתובבה אליו והחלה לנשק אותו פעם נוספת.

הוא אפילו לא הסתכל על הדירה, אלא רק הלך לכיוון שהיא סחבה אותו, לחדר השינה שלה, וטרק את הדלת מאחוריו.

החדר היה יחסית קטן אך מאוכלס רובו ע"י מיטה זוגית גדולה. הוא חייך אליה בביטחון, ותפס אותה במותניה והטיל אותה על המיטה. הוא פשט את הגלימה שלו באיטיות, נהנה לראות אותה מביטה בו בעיניים משתוקקות. הוא זרק את הבוקסר שלבש הצידה לערימה של שאר בגדיו וטיפס על המיטה עירום.

הוא נישק את הבחורה, מנסה לקבוע את הקצב לאיטי יותר אך לא פחות ארוטי. הוא הפשיט אותה בגד אחר בגד, זורק אותם הצידה. הוא הצמיד את אגנו לשלה והרגיש את רגליה נכרכות סביבו, הוא נישק את צווארה, יורד מטה מטה. הוא ליקק את שדה הימני, חופן עם ידו השנייה את השמאלי. הם היו קצת גדולים מידי לטעמו, אך עדיין מצא אותם מושכים. היא קימרה את גבה בעונג והוא העביר את לשונו על בטנה.

הוא הכניס אצבע בין רגליה וחיוך התפשט על שפתיו כשהרגיש שהיא כבר כמעט מוכנה בשבילו. היא גנחה כשהרגישה את אצבעותיו כנגדה. היא העבירה את ידה על חזהו, מעבירה את אצבעותיה על שערות החזה הדלילות שלו. ידה השנייה תפסה באיברו, ורון נאנח, והחל להתקשות מעט כנגד אצבעותיה.

"תתהפך על הגב" היא הורתה לו וכשהוא עשה מה שביקשה, היא התמקמה בין רגליו והכניסה את כל איברו לפיה. שפתיה עולות ויורדות לאורך הכלי שלו ולשונה מלקקת את ראשו, הוא הרגיש את איברו נעמד לדום תחת פיה המוכשר. ראשה כמעט לא קם לנשום אוויר. הוא ידע שזה יהיה שימושי.

לאחר כמה דקות הוא עצר אותה, לא רוצה שהאקט יסתיים כל כך מוקדם.

הוא ירד מהמיטה והוציא את שרביטו מכיס בגלימה. הוא הטיל שני לחשים, אחד נגד הריון ואחד הגנה כנגד מחלות. בטיחות קודמת לכל.

"נראה לי שכדאי לי להחזיר את הטובה" הוא היה מרוצה לראות כיצד היא מתמקמת על גבה ורגליה פתוחות בשבילו.

"אתה בהחלט מוזמן".

הוא משך אותה כך שכפות רגליה כמעט נגעו ברצפה וישבנה כמעט בקצה המיטה. הוא ירד לרצפה על ברכיו והוריד את ראשו, מלקק את ירכה הפנימית באיטיות, מגיע כמעט עד למעלה ואז מחליף לירך השנייה, שותל נשיקות קטנות אך נמנע מהאזור הרגיש שלה. 

"רונלד, בבקשה" מייגן יבבה בתסכול.

רון חייך חיוך מעושה, בדיוק לזה הוא חיכה. הוא הכניס את לשונו לתוכה ושמע אותה נאנחת בעונג. היא העבירה את ידיה בשיערו, מצמידה את ראשו בחמדנות אליה, היא הייתה כל כך רטובה.

"כן, ככה" גנחה, "תמשיך, אני קרובה!"

בנוסף ללשונו שליקקה אותה, רון החדיר אצבע לתוכה והוא שמע אותה גומרת בצעקה, חזה עולה ויורד.

היא הייתה שכובה פרקדן על המיטה, עיניה עצומות וחיוך קטן על פניה. איברו היה קשה והוא כבר השתוקק להיות בתוכה, לכן עלה על המיטה. "את מוכנה להמשיך?" לחש באוזנה והיא הנהנה, פוקחת את עיניה. היא התרוממה והניחה את ראשה על הכרית, כורכת את רגליה סביב גבו כאשר נשכב מעליה, אך במקום זה רון שחרר את אחת מרגליה והחזיק את ירכה בתשעים מעלות, רגלה על כתפו לתמיכה. הוא הכניס את איברו בתנועה אחת חזקה, חודר אליה בקלות. הוא שמע אותה נאנקת בהפתעה, אך כשהסתכל על פניה לראות האם פגע בה, ראה רק הבעת עונג. הוא נתחב לתוכה שוב ושוב, זיעה מכסה את גופותיהם.

"כן, רונלד!, ככה, כן!" תנועותיו היו חזקות ונמרצות, אגנו זז כנגדה, "רונלד! כן! כן! אוווו!" הוא הרגיש את שריריה מתכווצים ונרפים סביב איברו, מאיצים את האורגזמה שלו, לאחר עוד מספר פעמים שהוא נכנס ויצא מתוכה, הוא הרגיש גם את הגוף שלו רועד ונוזל יוצא מאיברו.

הוא יצא מהבחורה ונשכב לידה, מכרבל אותה כנגדו למשך כמה דקות עד ששניהם כבר לא התנשפו.

הוא שיחרר אותה והלך לחדר האמבטיה הצמוד, שוטף את גופו במהירות מן הזיעה והנוזלים. הוא מצא מגבת באחד המדפים והחל לייבש את גופו כשחזר לחדר.

"זה היה מדהים" הבחורה הזדקפה במיטה.

"שמח שנהנית" חייך אליה, "זה היה נהדר".

"זה מהמלחמה?" היא התרוממה מהמיטה והניחה את ידה על זרועו שעכשיו הייתה מוארת מהאור שיצא מחדר האמבטיה.

הוא הסתכל על הצלקות הדקות שעיטרו את זרועותיו כתוצאה מאירועי השנה החמישית. "בערך" לא הרחיב.

היא התחילה להעביר את אצבעותיה הלוך וחזור על זרועותיו, "אתה כל כך אמיץ" הסתכלה עליו בעיניים גדולות, "איך זה היה להילחם?"

"היה ונגמר". הוא אומנם ידע שזאת הסיבה המרכזית שבנות רוצות לשכב איתו אבל זה לא אומר שהוא הולך לשפוך את לבו בפניהן על התקופה הכי קשה בחייו, תקופה בה הייתה לו גם נקודת שפל וגם נקודת השיא של חייו. הוא החל ללבוש בחזרה את מכנסיו.

"אתה לא נשאר לישון?"

רון שנא את החלק הזה, הוא הרגיש לא נעים אבל אין מצב שהוא נשאר לישון. הוא אף פעם לא נשאר לישון, זה היה יותר מידי... ובכן, אישי...

"לא, אני חייב לקום מחר מוקדם" שיקר, הוא לא צריך להיות בחנות עד הצהריים.

"אני רואה שהמוניטין שלך לא משקר" גיחכה.

הוא עיקם את פיו, זה שהוא ידע מה אומרים עליו לא אומר שהוא מרוצה מזה.

"אתה לא שואל למה אני מתכוונת?"

"אני מודע למוניטין שיצא לי. אני לא מכריח אף אחת לשכב איתי, אני לא מבטיח הבטחות וזו זכותי לא להישאר לישון" משך בכתפיו, "מיילי-"

"מייגן".

"זה מה שאמרתי" אמר במהירות, "מייגן, אני לא רוצה שזה יהפוך למשהו מגעיל, שנינו ידענו למה באתי לכאן, זה לא שניצלתי אותך...".

"לא, רק הזדיינו", אמרה אבל הוקל לו שהוא לא שמע טון כועס בקולה.

"ואת נהנית שהזדיינו" נתן לה נשיקה קטנה על השפתיים.

"אני לא אתווכח עם זה. גם החלק השני של המוניטין שלך נכון".

הוא הסתכל עליה בשאלה בזמן שסגר את הגלימה שלו, הפעם הוא לא ידע למה היא מתכוונת.

"אומרים גם שאתה יודע איך לעבוד עם גוף של אישה, ועכשיו אני יודעת ממקור ראשון שאתה בהחלט יודע לגרום לבחורה לצעוק".

הוא תמיד דאג לכך שגם הבחורות שאיתן ייהנו, אבל זה בהחלט הייתה תפיחה על השכם לשמוע את זה. "את תגרמי לאגו שלי לגדול".

"אני חושבת שהוא כבר דיי גדול".

הוא צחק בינו לבין עצמו, רואים שהיא לא מכירה אותו. אומנם הוא ידע את דרכו בחדרי המיטות, אבל זה בערך היה הנושא היחידי בחייו שהוא הרגיש בטוח בעצמו.

"אולי זה טוב שאתה לא נשאר לישון, אני זזה דיי הרבה בשינה", הושיטה לו את הנעל השנייה שחיפש.

"אם את צריכה עוד עזרה בעתיד, את יודעת איפה למצוא אותי", קרץ ונישקת אותה נשיקה קלה ללילה טוב על הלחי כשיצא מן הדירה שלה. 

אני ממש אשמח לשמוע תגובות והערות :)

הפרק הקודם		הפרק הבא