אבק כוכבים

כאשר ירדו מהרכבת, ג'ונס שאל אותם "לאן אתם רוצים להתמיין?"

מיד כולם החלו לדבר ולהתווכח.

ג'ונס השתיק אותם "כל אחד בתורו!" צעק, כדי שקולו יישמע מעל ההמולה.

קליאו התחילה: "אני מכשפה טהורת דם ששני הוריה השתבצו לסלית'רין. אני יודעת מה מצופה ממני, אבל אני מעדיפה להתמיין לכל בית, רק לא סלית'רין"

ביל אמר: "אני קוסם טהור דם גם כן והורי באו מסלית'ין והפלפאף. אני לא יודע מה אני רוצה, אבל מאוד הייתי רוצה אולי רייבנקלו"

ליאו דיבר: "אנ'לא יודע. אני, אין לי הורים קוסמים ואני לויודע לאן בא לי ל'תמיין" (אל תתייחסו לאיכות הכתיבה הירודה אצל ליאו. אמרתי לו מיליון פעם לשנות את  אופן הדיבור אבל הוא לא מקשיב!!)

ליילה צחקקה מעט על אופן הדיבור של ליאו וסיפרה גם היא: "אין לי אחים ואחיות ואבא שלי התמיין לרייבנקלו. גם אני מצפה להיות שם."

הם שמעו את האגריד הקורא להם: "ילדים חדשים לפה! ילדים חדשים לפ... הו, הי ג'ונס אתה מתחיל פה שנה חדשה, הא? הי ליילה, זו את שם? בטח, עם חתיכת רעמת תלתלים כמו אבא שלך!"

הם לא נאלצו להתחלק לקבוצות, מפני שהוגוורטס התחדש וקנה אבובים ענקיים במקום סירות, כך שכל 7-8 ילדים יכלו להיכנס באבוב.

אמנם הנסיעה לא הייתה רטובה פחות או מסוכנת פחות, אבל כך היא הייתה כייפית יותר.

כשהם ירדו, רטובים ורועדים, מהאבובים, הם התעטפו במגבות שהביאה להם גמדונת בית חמודה וקצת זקנה בשם ווינקי.

פרופסור לונגבוטום הוביל אותם לחדר קטן ואחורי שם הם יכלו להתארגן לקראת המיונים.

גם כאן הוגוורטס התחדש והביא מייבשי שיער קסומים, אשר מייבשים גם את הבגדים, מיני תיקי איפור, מסרקים ומראות.

אחרי שכולם התארגנו, שמונת הגיבורים שלנו התרכזו בפינה צדדית והמשיכו לשוחח.

ג'ואי סיפרה בהתלהבות: "אימי התמיינה לגריפינדור ואני ממש רוצה להצטרף לשם!"

מייק אמר: "אני חצוי דם, רק אימי מכשפה והיא התמיינה להפלפאף. לא שיהיה לי אכפת אם אני מתמיין לשם, אבל אני מעדיף מקום עם קצת יותר שכל"

פרופסור לונגבוטום נכנס וקרא: "עוד 10 דקות! מחכים לכם שם!" קרץ והלך.

ג'סיקה מחאה כף כדי שכל תשומת הלב של הילדים תהיה עליה: "ההורים שלי כמעט לא בבית, אבל הם שניהם טהורי דם ואני בטוח אתמיין לסלית'רין" השתחצנה.

"הי!" אמר מייק "נשאר רק... ג'ונס!"

"לי לא אכפת לאן אתמיין, רק שיהיה לי שם טוב" גמר בחיוך.

"תלמידי שנה ראשונה! לכאן, להתמיין!" קרא פרופסור לונגבוטום וצילצל בפעמון קטן.

הם הסתדרו בשני טורים והתקדמו לעבר האולם הגדול.

כשהגיעו, הם הפכו לגוש אחד ולאף אחד לא היה אכפת מי מתערבב עם מי.

לאחר דקה של אי סדר, פתאום כל אחד מצא את חבריו והמיון החל.

לאחר שהמצנפת שרה (סורי לאכזב, אני לא טובה בהמצאת שירי מצנפת) המיון התחיל.

"אדליין, רובי" ילדה צהובת שיער הלכה קדימה ושמה את המצנפת על ראשה במבט בוטח.

"סלית'רין!"

המיון התקדם מעט.

"בברלוס, מייק!"

מייק התנודד קדימה והתיישב על השרפרף.

לאחר דקה, שנראתה לו כמו נצח, שבה המצנפת חיטטה לו בראש, היא קראה:

"הפל... לא... רייבנקלו!" דממה השתררה באולם ורק מחיאות כפיים חלושות, שהופסקו מיד, עלו מכיוון שולחן רייבנקלו.

"מזל טוב, יקירי" אמרה מקונגל, שקמה מכיסא המנהלת, ולחצה את ידו "לך, לך לבית שלך."

מייק צלע לשם והתיישב, חיוור כולו, בכיסא.

ליאו שאל בקול לא- כל- כך נמוך: "למה המצנפת התבלבלה?" (לפחות שיפר קצת את הדיבור שלו, אבל למה צעקת?!?!)

ג'ונס השתיק אותו והסביר לו בלחש בתוך בליל של מילים על העובדה שהמצנפת כבר ממיינת 1000 שנים והיא אף פעם לא התבלבלה.

"שקט!" קראה מקונגל וכל האולם השתתק.

"ג'נפלקרם, ליאו" ליאו הלך למצנפת כשידיו בכיסיו.

אך המצנפת נגעה בראשו, היא צעקה "רייבנקלו!"

גם כאן מחיאות הכפיים היו רופפות, אבל כאן הן היו כאלה בגלל שכל הרייבנקלואים חשבו בראשם 'איך כזה יצור, שאפילו טקט אין לו, יתמיין אלינו?'

ליאו צעד בשלווה אל השולחן והתיישב לצד מייק, שהיה אפור כמו דייסה מקולקלת.

"הי, חבר, אני כאן!" לחש לו "אתה קצת חיוור. שתה משהו!" הוא קם אל מקונגל ולחש לה באוזן.

כל הוגוורטס הייתה מזועזעת.

כזה חוסר נימוס?!?! הרייבנקלואים כולם נאדמו מבושה ושיערו של ג'ונס התחלף לגוון שני עמוק.

מקונגל חזרה עם כוס מים בידה והגישה אותה לליאו, שבמחיאת כף הגדיל אותה פי שתיים.

הוא הגיש למייק לשתות והשפריץ מים על פניו החיוורות של מייק, שהיה בהלם.

לחייו של מייק האדימו ופרצופו חזר להיות רגיל.

הוא לגם את המים שליאו הגיש לו והודה לו, לא שם לב שכל בית הסדפר צופה בו ובליאו בהיסטריה.

מקונגל נעמדה "כזה מיון לא היה לנו בחיים!"

המיון המשיך וליילה גם הצטרפה לרייבנקלו, ג'ואי מוינה לגריפינדור וג'סיקה ישר הלכה לסלית'רין.

בתורו של ג'ונס, המצנפת התלבטה ארוכות בטרם מיינה אותו להפלפאף.

"רינברלין, קליאו" קליאו צעדה קדימה והניחה את המצנפת על ראשה.

'המממ' אמר קול בתוך ראשה של קליאו 'מה אני רואה כאן? את דומה מאוד לידידך מייק, גם אותו קשה היה לי לשבץ.

גם בך בוער הרצון לא להיות דומה להורייך. בולט בך האומץ שלך ואת גם מאוד חכמה, אבל התכונה הכי יפה שלך היא טוב הלב מבלי להתפשר.

אז זה ברור שאמיין אותך להפלפאף!!! את המילה האחרונה היא צעקה ומחיאות כפיים סוערות ליוו אותה כל הדרך לשולחן עמוס התלמידים.

היא הסמיקה והתיישבה ליד ג'ונס, שצבע שיערו התחלף לצהוב כשגילה שהוא לא היחידי מהחבורה שהתמיין לבית צהוב זה.

ביל התמיין לגריפינדור מיד אחרי זה והאחרונה שמוינה הייתה "ת'רה, תיאודורה" להפלפאף.

לפני האוכל מקונגל קמה ודממה השתררה באולם: "אתם יודעים שאני אף פעם לא מאריכה בדברים לפני האוכל, אבל יש כאן דברים שמחייבים זאת.

מייק התמיין לרייבנקלו, אחרי שהמצנפת התבלבלה. אל דאגה, דיברתי עמה והיא בסדר גמור, חריפה כתמיד" כמה צחקוקים מצד התלמידים קטעו אותה.

"בכל מקרה, היה כאן בן מוגלגים בשם ליאו, שלמרות חוסר הטקט התמידי שלו, הוא עוזר לחבריו בכל מחיר והוא קוסם מצטיין" כאן היא מחאה כפיים וכל הוגוורטס הצטרף.

"על גילוי יכולות הקסם המבריקות בלי שרביט, יוענקו לבית רייבנקלו חמישים נקודות וחמישים נוספות על גילוי טוב הלב"

בית רייבנקלו היה בהיי.

תלמיד שנה ראשונה שמויין לפני כלום שניות, עשה היסטוריה והוסיף לבית 100 נקודות לפני שהם אכלו!

"בתיאבון לכם" אמרה מקונגל.

שמונת הילדים קבעו לפני כן שכל ארוחה הם יאכלו בשולחן אחר, כדי שתמיד יוכלו להיות יחד והשולחן הפותח היה רייבנקלו, בארוחת הבוקר שלאחר מכן גריפינדור, אחר כך סלית'רין ובסוף הפלפאף.

כך זה יהיה כל השנה.

אז כך קרה שאת ארוחתם הראשונה בהוגוורטס, לא אכלו יותר ממחצית מהילדים את ארוחתם הראשונה לא בבית שלהם, אלא בבית 'מארח'.

"לחיינו!" שאג ביל וכל שבעת הילדים אחריו.

כאן מתחיל סיפורם של הילדים בהוגוורטס

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא