מה היה "אם"?

היי אנשים, אם אתם אוהבים את הסיפור, תכתבו תגובה בבקשה! אם לא, תתנו ביקורת (גם אם אתם אוהבים ויש לכם הצעות לשיפור -למרות שאנחנו רק בפרק השני-)

מקווה שתהנו!

.

.

הילד הנמוך, הכחוש, עם שיער שחור מבולגן, ומשקפיים, כבר היה בשנתו השלישית כשנתקל בילדה ג'ינג'ית הממהרת למגדל גריפנדור, לקחת ספרים מחדרה.
הוא היה עסוק בחלומות בהקיץ ולא שם לב שהיא רצה ישר לכיוונו, רגלו נתפסה בשולי גלימתה והוא מעד והפיל אותה עליו.
כמה רגלי עכבר, שיני נחש ודפים ממחברות נפלו מכסייה.
"אני מצטער" הארי אמר
הילדה כתומת השיער לא השיבה, רק דחסה הכל בחזרה לכיס ורצתה ללכת, הארי, שדי נפגע מגסות הרוח תפס אותה וסיבב אותה לכיוונו, הוא השתנק.
פרצופה של הילדה היה מכוסה חבורות כחלחלות ושריטות עם דם קרוש היו מפוזרות פה ושם.
היא שמה לב לרגע הזה, שהוא הרפה טיפה מידה, היא סובבה את ידה ורצה במדרגות.
הארי לא ידע מה קרה לה, ולא רצה לברר.
הוא היה עסוק מידי החרישת החומר 'לחשי האופל והביטולם' כדי שישים לב לילדה קטנה.
הארי רצה לדעת כל מה שאפשר על לורד וולדמורט, תומכיו, ועל הקללות שהוא משתמש.
הוא לא ידע, שכמה קומות מעליו, עובדת ילדה, עם רעמת שיער מתולתל, ציונים משגשגים, בת מוגלגים, ושותפה אחת לסודה, בדיוק על אותו דבר.
.
.
"תיכנסי!" אמרה ילדת החוכמה לדלת הסגורה, ילדה כתומת שיער נכנסה בריצה, מתנשפת.
ילדת החוכמה, לא טרחה להסתיר את כל הדפים והרישומים שעליהם עבדה מעיניי כתומת השיער, להפך.
היא פרשה אותם כך שכתומת השיער תוכל לראותם טוב יותר
"הרמיוני, כמעט נתפסתי." כתומת השיער אמרה לילדת החוכמה -הרמיוני- ושפכה את תכולת כיסה על השולחן
הרמיוני רעדה לנוכח המחשבה שאולי חברתה תיתפס, ועוד בגללה.
"אולי לא כדאי שתמשיכי לחפש דברים בשבילי ,ג'יני" הרמיוני אמרה בדאגה
ג'יני הרימה מבט קפוא לעבר הרמיוני
"לא!" היא כמעט צרחה "אני רוצה לעזור! לעזור הרמיוני!"
הרמיוני תפסה בכתפיה של ג'יני ומשכה אותה לחיבוק
"אבל לא תעזרי אם תבלי כצה שבועות בצינוק נכון? ולא תעזרי עם כל גופך ימולא צלקות נכון?" שתי הבנות נרעדו שנית, הן ידעו מהו המחיר על גניבה.
"אני אזהר," ג'יני הבטיחה.
הרמיוני חייכה חיוך קטן
"מה שלום משפחתך?" הרמיוני אמרה, בגלל שהיא זכתה ליחס רע בהרבה בגלל היותה בת מוגלגים, לקחו משפחתה של ג'יני את הרמיוני תחת חסותם, והרמיוני לא יכלה להסביר במילים את הכרת התודה שלה למשפחה.
ג'יני היססה קצת לפני שענתה.
"אמא בלחץ -כרגיל- , אבא עובד כל היום במשרד הקסמים, ביל ממשיך בחקירת דרקונים.. כרגיל."
ג'יני הרימה את ראשה
הרמיוני הביטה בה בשאלה
"מה עם רון?"
לג'יני היה חלום, שרון והרמיוני יתחתנו יום אחד
הרמיוני הרגישה את הסומק עולה על פניה "אני לא יודעת, אני עסוקה מידי בלימודים ובמחני מחצית שיש לנו בקרוב".
ג'יני פלטה קראית אכזבה.
"אוקיי," אמרה הרמיוני, בנסיון לעבור נושא "בואי נתחיל לעבוד"

הפרק הקודם