הלילה של מאי

~ כשלושה חודשים לאחר מכן~

מחר יום ההולדת שלי. מחר היום הגורלי שלי – אני יהיה בת 11 ואגלה מה קרה לחבריי, אולי אפילו אפגש איתם. אולי בעצם אעלם לעולמים- אבל אני חושבת שאני יכולה לעבור את זה. כי מה כבר יהיה שם? לא משהו מיוחד. אבל אני קצת מפחדת להשאיר את זואי לבד. היא היחידה מהחבורה שנשארה, והיא לא תשרוד לבד. זואי אמורה להיות בכלל בכיתה ג אבל הקפיצו אותה שנתיים כי היא חכמה מהרגיל. אבל היא עדיין קטנה. יש לה לב רגיש מאוד, ומערכת גופנית חלשה יותר יחסית לכיתה שלה, שכולם גדולים ממנה בשנתיים. אבל לא סתם הקפיצו אותה אלינו- המנהל יודעת שהיא יכולה להשאר איתנו ולהתחבר לילדים גדולים יותר. לכיתת מצטיינים. והנה היא הצליחה- והולך לה לא רע. אולי אפילו יותר טוב מכל הכיתה. אבל כרגע היום הגורלי שלי. שעה עשר בלילה- אני מחכה עוד שעתיים אל הלא נודע. אני יושבת ומחכה. מחכה שעות..

---------------

כבר נרדמתי? אני לא מאמינה.

כרגע כבר שעה שלוש לפנות בוקר ולא קרה כלום. פשוט כלום. אולי כל ההורים והילדים עובדים עליי שיש משהו מיוחד? אולי אני סתם לא יושנת כרגע? אני לא יודעת. אני מבולבלת- אולי משהו כן קרה ואפילו לא הרגשתי?

ירדתי למטבח לאכול חתיכה מהעוגה של גילי ששרדה כבר שלושה חודשים. אולי היא נשכה במקרר אבל... לטעם- זה לא מזיק.  אולי משהו בבית השתנה? אבל לא. הכל היה חשוך כהרגלו חוץ מקצת אור מהמקרר במטבח. הרגשתי רע. אולי כל החברים שלי מיוחדים ואני לא? אולי אני סתם... ילדה רגילה? כמו שאר העולם? שאין לי משהו מיוחד בגיל 11 אולי חוץ מיום הולדת?

הלכתי לישון. או אולי כמה שעות לחשוב האם משהו השתנה. זה לא מגיע לי. גם אני רוצה להעלם כמו שאר החברים שלי. אני רוצה להיות איתם. הם היו התקווה היחידה שלי- וחשבתי שהכל יהיה בסדר שאגיע לגיל 11, ואני שוב יהיה איתם,מאושרת.

אבל אני כבר בת 11, והרגע הזה לא קרה. אין כבר טעם למה לצפות. אני אשאר פה כל החיים עם כיתה של 6 ילדים חנונים ובכיינית אחת.

---------------

סוף סוף הגיע הבוקר. הייתי מלאת עצבים אבל שמרתי על קור רוח והלכתי לאמא. היא הבטיחה לי ללכת לקניון היום ולקנות לי בגדים חדשים. לא ציפיתי ליותר מזה אבל זה לגמרי שימח אותי אחרי התקרית בלילה :)

---------------

הגענו לקניון. בתחילה נכנסתי לחנות קשתות- כי אני משוגעת על קשתות. אחרי זה קניתי שני שמלות ערב, חולצה וזוג גרביים חדשים.

לבסוף הלכנו לאכול המבורגרים אבל המקומות בפנים היו תפוסים. יצאנו החוצה לשבת על ספסל ואכלנו.

---------------

בדיוק שהתכוונו ללכת זואי תפסה אותי ואמרה לי מזל טוב. שמחתי לראות אותה למרות שהחברות ביננו לא הייתה הכי טובה שיש.

---------------

חזרתי הביתה , ישבתי על המיטה וצפיתי בטלוויזיה.  אך פתאום – ראיתי ינשוף בא מהחלון

הפרק הקודם		הפרק הבא