אהבה מעבר לזמן

"ומה אם אנחנו לא מסכימים?" גרייס, במפתיע, הייתה הראשונה שפצתה את פיה לאחר השתיקה ששררה בחדר בעקבות ההודעה.
"אז אני חושש שגורלנו נחתם לעד," אמר דמבלדור בקול שלו, לא נראה נסער מהאפשרות שהתלמידים לא יסכימו לקחת חלק בתוכנית כה מסוכנת.
"אני בפנים." כצפוי, קאי - הגריפינדורי - היה הראשון שהסכים להצטרף.
"נו, טוב, אני אצטרף." אליוט משך בכתפיו באדישות.
דמבלדור הרים גבה לעבר אליוט. "זו ההזדמנות שלך להראות לכולם מי אתה באמת," אמר.
"יש לנו בכלל ברירה?" כריסמס נראתה כשוקלת את הרעיון לרגע לפני שענתה בחיוב.
"גרייס?" שאל דמבלדור את הנערה.
"אתה מניח הרבה מאוד משקל על כתפיה של נערה בת שש-עשרה," אמר גרייס באיטיות, "אבל אני מסכימה."
"אז כל שנייה בה אתם לא שם היא זמן מבוזבז. תצטרכו לצאת מיד. את המשפחות שלכם אני איידע ואומר להם שיצאתם למשימה חשובה, כל השאר יחשבו שאתם בכפר נופש קטן." דמבלדור העלים את הכורסאות בשנייה והתחיל לארגן דברים על שולחן.
"אבל עכשיו מתחיל החופש!" רטן אליוט.
"אתה מוזמן ללכת. אף אחד לא מכריח אותך לבוא," אמרה גרייס בקרירות לא אופיינית.
אליוט מלמל משהו לא ברור אבל נשאר בחדר.
"זהו," אמר הפרופסור, "הכל מוכן. כשתגיעו לשם, להוגוורטס של 1943, טום יהיה בן שש-עשרה בלבד - בגיל שלכם, למעשה. זו השנה בה התחיל להתעניין באומנויות האופל. אתם תוצגו שם כתלמידים חדשים, כולכם הגעתם מארצות הברית וכל אחד יתמיין מחדש. אל תלחצו אם לא תתמיינו לאותו הבית... אנשים יכולים להשתנות בשש שנים." דמבלדור קרץ לאליוט, "כריסמס, גרייס - אתן תוצגו כאחיות. אף אחד לא הכיר אחד את השני, חוץ מהעובדה שגרייס וכריסמס מכירות, כמובן, אבל הכרתם ברכבת שהביאה אתכם להוגוורטס - כולכם תתיישבו בתא אחד כאילו לא היה לכם תא אחר לשבת פה. עד כאן הכל מובן?" הסביר דמבלדור במהירות.
"כן, פרופסור," אמר קאי.
"שנייה, רק דבר אחד. פרופסור דמבלדור ששם ידע על המסע בזמן, או שכמו כולם, יחשוב שאנחנו תלמידים חדשים?" שאלה כריסמס.
"שאלה טובה, יקירתי. אני, בעבר, לא אדע על כל מה שקורה פה עכשיו, אבל גם אל תנסו לספר לי - הדבר עלול לשבש את רצף הזמן." דמבלדור סיים לארגן את כל הדברים הדרושים על השולחן, ומזג נוזל אדמדם שנראה דומה ליין אל תוך ארבעת כוסות הבדולח המוצבות. לאחר מכן הוא הגיש לכל אחד מהם כוס. "שתו," הורה, והארבעה צייתו.
"אתם תנחתו ברציף תשע ושלושה רבעים. יהיה לכם שם את כל הציוד הדרוש, אתם יודעים מה לעשות..." מיהר לומר דמבלדור רגע לפני שהארבעה נעלמו כלא היו.
"מעשה מסוכן עשית עכשיו, אלבוס..." מלמל דיוקן ער אחד מדיוקני מנהלי הוגוורטס.
"אני יודע, אני יודע..." נאנח המנהל החי, תוהה אם הוא עשה את המעשה הנכון כששלח ארבעה מתלמידיו אל תוך הסכנה.

ארבעה תלמידים הופיעו ברציף תשע ושלושה רבעים, מחזיקים עגלות, בכל אחת מהן תנשמת צחורה ומזוודה גדולה.
"וואו," אמר קאי, מנסה לחקות מבטא אמריקאי, מה שגרם לכריסמס לצחוק בקול.
"לגמרי וואו," הסכימה גרייס, מגלגלת את העגלה שלה לעבר הרכבת.
"קאי, אליוט - תתרחקו. זוכרים מה דמבלדור אמר? אנחנו מכירים, כביכול, רק בתוך הרכבת," לחשה כריסמס, מגלגלת את העגלה שלה אחרי גרייס.
שתי הבנות, הכביכול אחיות, נכנסו אל תוך הרכבת ומצאו להן תא אחד. כעבור דקה הגיע אליוט ושאל אם הוא יכול להצטרף, ואחריו גם קאי.
כריסמס קמה לסגור את הדלת כדי לסנן מבקרים בזמן שגרייס התחילה לדבר. "תקשיבו, אז זה מה שנעשה - אליוט, למרות שאני רואה שאתה כבר לא סלית'ריני טהור - טוב, למעשה כולם שמו לב לזה כבר בשנה השלישית, כשהתחלת להתנגד לסלית'רינים, אבל אני עדיין חושבת שאתה תהיה זה שתוכל להתחבר הכי טוב לוולדמורט."
"טום," תיקן אותה אליוט, "אבל אוקיי, אני אנסה לדבר איתו."
"קאי, כריסמס, אתם תתחילו להתחבר עם תלמידים אחרים כדי שלא יראה מחשיד שהילד הראשון שאנחנו קופצים לדבר איתו בבית הספר הוא טום הקר והאפל - אם הוא ככה עכשיו."
השניים הנהנו אל עבר גרייס והחליפו חיוכים.
גרייס התכוונה לומר מה יהיה תפקידה בתוכנית, אבל אליוט פצה את פיו ראשון. "גרייס… יש לך רעיון איך אנחנו אמורים לגרום לטום רידל לוותר על כל שאיפותיו ולעצור את עצמו מלהחריב את כל עולם הקוסמים?"

"כשנגיע לגשר, נחצה אותו," אמרה גרייס בתבונה.

"לאו דווקא." כריסמס העלתה רעיון, "גרייס, את צריכה ללמד את טום רידל מהי אהבה. זו הדרך היחידה שהוא לא יהפוך לוולדמורט."

"לא, לא, לא." גרייס נעמדה, פניה אדומות כשערה הלוהט, "אני לא עומדת להיות המאהבת את וולדמורט-"

"טום," תיקן אותה שוב אליוט.

"-רק כדי להציל את כל עולם הקוסמים!" סיימה גרייס את המשפט.

"יש לך רעיון אחר?" שאל קאי, "אהבה יכולה לרכך כל אחד, גרייס. אפילו את הלב הקר והקשה ביותר."

"אבל אם הוא ידע שרימינו אותו… כעסו יהיה גדול כפליים, והחורבן שראינו בהווה שלנו יהיה מזערי לעומת החורבן שהולך להיות," אמר אליוט.

"נכון!" קראה גרייס, נואשת, "וגם כולנו נמות, זה בטוח. ואין סיכוי שטום רידל יתאהב בי. זו תוכנית גרועה. עדיף שאני אשאר מאחורי הקלעים-"

"בזמן שמה? אנחנו נעשה את כל העבודה השחורה ואז נגיש לך את טום רידל על מגש של כסף, אתם תחליפו כמה מילים ועולם הקוסמים ניצל? זו התוכנית שלך?" התרעם קאי.

גרייס שתקה.

"מצויין. אז קבענו?" לשאלה של כריסמס אף אחד לא ענה, גם כשהרכבת עצרה. מאז המילים האלו השתררה שתיקה בתא של ארבעת הנערים האמריקאיים, כביכול.

הפרק הקודם		הפרק הבא