הילדה המקוללת

אוקיי אז.. אני ממש אשתדל להעלות פרקים בתדירות גבוהה. אני כותבת כרגע הכל מהפלאפון עקב בעיה במחשב... הפרק לא יצא לי הכי טוב בעולם... קיצר אני מקווה שכל הקוראים יהנו מהפרק בכל מקרה:-)

קריאה מהנה!

מלובי פרסה מפה עם עיטורי פרחים על שולחן המטבח. היא התיישבה לאכול את ארוחת הבוקר שהכינה לעצמה, אך עוד לפני שהספיקה להכניס את קצה המזלג לפיה, היא הבחינה בתנשמת לבנה עומדת על הגדר שמחוץ לביתה ולרגלה קשור מכתב.

הפעם מלובי ידעה מה הביאה לה התנשמת. היא הייתה בטוחה ששוב תקבל מכתב מהבית ספר הזה, שמולוורטס, או איך שלא קראו לו. היא לקחה ביס מהיר מהאוכל, כיוון שהשתוקקה כבר לאכול, והלכה לכיוון פתח הבית. ברגע שפתחה את דלת הבית, התעופפה התנשמת היישר אל תוך ביתה ונחתה על שולחנה. הציפור הלבנה פרמה עם מקורה את הקשר לו היה קשור המכתב, והניחה את המעטפה על שולחן מטבחה של מלובי. היא לקחה ביס מארוחת הבוקר של מלובי עם מקורה, והתעופפה אל מחוץ לבית בחינניות.

מלובי הופתעה בעיקר מהחלק שבו אכלה התנשמת מארוחת הבוקר שעמלה והכינה לעצמה. היא הרימה את הצלחת מהשולחן, וזרקה את כל האוכל בגועל אל הפח. "יופי," חשבה לעצמה," עכשיו אצטרך להכין לי ארוחה חדשה. אבל קודם אעלה להיתקלח". היא הלכה באיטיות לאורך הבית, ולפתע הבחינה במכתב ששכחה ממנו, מונח על השולחן. היא פתחה את המעטפה באיטיות והוציאה את מגילת הקלף הצהבהבה.

כפי שציפתה, במכתב הייתה הזמנה לבית הספר ה-ו-ג-ו-ו-ר-ט-ס לקישוף ולקוסמות. מלובי שיבחה את עצמה על הגיית השם באופן מדוייק. הפעם, באותיות גדולות וברורות נכתב שבמידה והיא מסתבכת בפיענוח המכתב, עליה לנער את ידיה חמש פעמים כדי שפרופסור מטעם בית הספר, יוכל לבוא ולהדריך אותה. מלובי החלה לחשוד שהיא מצולמת לתכנית ראליטי או משהו. " אם מישהו כאן מתכוון לצלם אותי לאיזו תכנית פיספוסים או משהו כזה, אז שיתוודה מיד!" היא צעקה בטיפשות.

רק הרוח השורקת מחוץ לבית השמיעה קול. לבסוף, החליטה מלובי לנסות לנער את ידיה חמש פעמים, בתקווה שמישהו אכן יבוא ויסביר לה מה הולך כאן. היא ניערה את ידיה חמש פעמים, נסתה שוב ושוב, אך אף אחד לא בא לעזור לה. פתאום, נשמע קול פיצוץ, ומלובי ראתה איש רזה וגבוה עומד מולה, ובידו אוחז מקל עץ מהודר.

"מ.. מ... מ.. מי אתה?" היא שאלה בהיסוס. מלובי הייתה משוכנעת שהכל רק בדמיון שלה, שזהו רק חלום מוזר ושבעוד רגע היא תמצא את עצמה מתעוררת במיטתה. אך זה לא קרה, אפילו לא אחרי שניסתה לצבוט את עצמה, בתקווה שתתעורר מן החלום המוזר. לפתע, האיש הגבוה והצנום פתח את פיו והחל לדבר:" שמי מנגולס, פרופסור מנגולס. אני מורה להתגוננות מפני כוחות האופל השנה. אה.. מצטער על גסות רוחי, מה הייתה בעייתך?" מלובי לא הצליחה לענות. רק גמגומים נשמעו מפיה.

"אוקיי, אני מבין. אני פשוט יתחיל מההתחלה." אמר מנגולס. "אז ככה, אני מורה בבית הספר הוגוורטס- בית ספר לקוסמים. כן, מלובי, אני קוסם שמסוגל לבצע קסמים, וגם את." ברגע זה הכל נשמע כל כך מופרך בשביל מלובי, שהיא קמה והלכה, בתקווה שהכל רק מתרחש בראשה והיא פשוט השתגעה. "רגע! חכי רגע אחד, בואי שבי. אם אינך מאמינה לי, אוכל לבצע קסם כדי להוכיח שאני אכן קוסם." אמר מנגולס בתקווה לשכנע את הילדה הג'ינג'ית והיפה להפליא שעומדת מולו להתיישב ולהקשיב. מלובי הסתקרנה ורצתה לגלות אם אכן האיש המוזר הזה יודע לבצע קסמים. היא חזרה באיטיות לשולחן המטבח והתישבה בכיסא הקרוב ביותר, בלי להוציא הגה.

"תוכל לבצע קסמים?" היא שאלה לבסוף בביטחון מלא. מנגולס מילמל מילה לא מובנת, ומקצה מקלו עשוי העץ, יצאה צורה כחולה וזוהרת בצורת פנטר בעל זנב ארוך ומעוגל. מלובי כמעט פלטה צרחה לנוכח הקסם שהתבצע מולה. " כרגע ביצעתי לחש פטרונוס." אמר מנגולס בקול רגוע. " האם הנני יכול להמשיך בהסברי על בית הספר הוגוורטס? תודה לך. אם כך, בהוגוורטס לומדים תלמידים אשר נולדו עם כוח מיוחד, הכוח לבצע קסמים או בפשיטות, הם נולדו קוסמים. את, מלובי, נולדת עם יכולת זו והינך מורשת לבוא ולילמוד בבית ספרנו. את תלמדי לחשים להגנה עצמית ובכלל, ליום יום. את תלמדי רקיחת שיקויים ובנוסף שינוי צורה. כמובן שישנם עוד המון מקצועות אחרים, שלהם נדרשת לקנות ציוד מתאים. אני, כמו שאמרתי קודם, מורה להתגוננות מפני כוחות האופל. כמו שיש אנשים שמשתמשים בקסם כדי לרפא ולעזור לאנשים, כך גם אנשים מסוימים אה.. משתמשים בקסם כדי להרוג ולבצע מעשי שוד ובזיזה." כעט, קולו הרגוע של מנגולס הפך קודר ועצוב. ניכר עליו שהוא נזכר ממקרי עבר שקרו. "התגוננות מפני כוחות האופל תעזור לך להגן על עצמך במקרים של תקיפה." הוא המשיך. מלובי הנהנה לאות הסכמה עם דבריו, ומנגולס המשיך בדבריו:"כיוון שאת, מלובי, בת אחת עשרה בקרוב מאוד, אם אינני טועה, את מתחילה את שנת לימודייך הראשונה בהוגוורטס. שנת לימודייך האחרונה תיהיה השנה השביעית שלך בהוגוורטס, ואז תוכלי לבחור לך מקצוע שתעסקי בו, כמובן שגם הוא יכול להיות קשור לקסמים. יש שאלות?" את מלובי הציפו מיליון שאלות, אך היא החליטה לשאול את זו שהכי בערה בה:" מ.. מה עם ההורים שלי? מה עם בית הספר שלמדתי בו עד עכשיו? מה עם כל חברותי?" אלה היו השאלות שהיא הייתה חייבת לשאול. מלובי עדיין לא הבינה דבר ממה שמנגולס מספר לה. "בהוגוורטס את תשהיי למשך כל השנה, למעט החופש הגדול וחג המולד. אז תוכלי לפגוש את הוריך. באשר לבית ספרך ולחברותיך, מהם תצטרכי להיפרד. אך זיכרי, אסור לך לספר לאיש על עולם הקוסמים. כמובן שאם תספרי על זה למישהו, סביר להניח שהוא יחשוב אותך למשוגעת. אנשים ללא כוחות קסם נקראים בעולמנו "מוגלגים". אך אל תדאגי, בהוגוורטס ישנם המון ילדים שאני בטוח שישמחו להיות בחברתך. להוגוורטס ישנם ארבעה בתים: גריפינדור, סלית'רין, הפלפאף ורביינקלו. לכל בית יש מייסד, ולכל בית יש את התכונות שהתלמידים שנמצאים בו ניחנים בהן.  אחרי שתעברי את תהליך המיון, את תדעי לאיזה בית את שייכת. וכעט, אני קצר בזמן. אני אבוא בערב, כשהורייך יהיו בבית ואזביר להם הכל.

"בראשון לספטמבר, ביום הראשון ללימודים בהוגוורטס, אבוא לאסוף אותך מבייתך ואלך איתך למקום הנקרא 'סימטת דיאגון' בו תוכלי לרכוש את כל הדברים הנחוצים לך לשנת לימודייך, ובדרך אוכל להסביר לך עוד אודות עולם הקוסמים. ולעט עתה, זה הכל. להתראות בערב!" אמר מנגולס, ובזאת סיים את דבריו והלך, משאיר את מלובי מבולבלת ותוהה לעצמה אם אכן כל זה התרחש באמת במציאות.

הפרק הקודם		הפרק הבא