הנבחר.

הארי פוטר - שנה שישית בהוגוורטס.
________________________________________________________

הארי ישב בחדר המועדון וצפה באש הבוערת באח כאשר רון הקפיץ אותו.
"הארי! תורך!"

היה זה יום שני בחודש ינואר, בחוץ ירד מבול והארי ורון שיחקו שחמט כשהרמיוני צופה בהם.

"סליחה.." אמר הארי והזיז את הרץ שלו בהסח דעת לעבר החייל של רון.

"אתה ניראה מוטרד" אמר רון והזיז את המלכה שלו לעבר המלך.
"שחמט" הכריז רון בחיוך קטן, אך עדיין ציפה לתשובתו של הארי.

הארי לא היה מרוכז במשחק. הוא חשב על השינוי שחל בשנה האחרונה.
מאז שהאמת יצאה לאור על כך שוולדמורט חזר לשיא כוחותיו הכל השתנה והוא שוב נהיה גיבור בעיניי כולם.
אפילו נתנו לו כינוי: "הנבחר". בנות היסתכלו עליו וילדים ניסו להיתקרב אליו, אבל למה? כי הוא אמור להיות זה שיביס את אדון האופל?

רון עמד בדיוק לשאול את הארי שוב כשהם שמעו קול פסיעותשל משהוא שיורד במדרגות.

"היי קאס, לאן זה?" שאלה הרמיוני בחיוך את.

היה זה ילד גבוה שחור שיער ובעל עור חיוור שחייך חיוך כובש.

"כבר מאוחר חשבתי שנרד ביחד לאכול ארוחת ערב, אתם באים?" הוא שאל.

הרמיוני ורון קמו מייד, אבל הארי נישאר לשבת.

"תרדו אתם, אני כבר יבוא".

"אבל..-" התחילה הרמיוני.

קאס ישר שם לב שמשהו אינו קשורה.

"עזבי הרמיוני, את ורון תרדו אני יביא אותו, אנחנו כבר נרד"

הרמיוני ורון היססו אך לבסוף צייתו ויצאו מהחור שמאחורי התמונה.

"נו?" שאל קאס, "אז מה מפריע לך הפעם?"

הארי חייך "כלום סתם אין מצב-רוח"

קאס גיחך "תעשה לי טובה, על מי אתה עובד?"

הארי גילגל את עיניו, "השתמשת בביאור הכרה?"

קאס חייך, "אני לא צריך, תסתכל על עצמך. נראה לך שאני לא ישים לב שמשהו מטריד אותך? אפילו רון שם לב"

הארי צחק.
"אני לא מצליח להבין איך כולם מצפים ממני לכזה דבר. כולם קוראים לי 'הנבחר' אבל מי באמת יכול להאמין לזה? איך קוסם ברמה שלי מסוגל להיתמודד עם וולדמורט?" אמר הארי.

"זה מה שמטריד אותך עכשיו? בוא כבר לאכול! חוץ מזה, כאלה דברים אתה מסוגל לדבר עליהם בפגישות שלך עם דמבלדור!" צחק קאס.
בתוך תוכו קאס ידע מה עובר בראשו של הארי, והוא לא צחק, הוא כעס על איך הדברים האלו נאלצו להיות.
"למה הכל חייב להיתנהל ככה. חיים של אנשים שלא ביקשו את זה נהרסים פה" הוא חשב לעצמו.

"עכשיו בוא, אתה צריך לאכול ארוחת ערב" אמר קאס ובהנף שרביט גרם לספה עליה הארי ישב להתהפך ולהפיל אותו על הרצפה.

"בשביל מה עשית את זה?!" התלונן הארי.

"בוא כבר בכייני, הרמיוני ורון מחכים" צחק קאס ויצא בדרך החור שמאחורי התמונה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

למחרת בבוקר אחרי שיעור בשינוי צורה שבו היו צריכים להפוך את השולחן שלהם לסלע, ירדו הארי, רון, הרמיוני וקאס למרטפים שם התקיים שיעור התגוננות מפני כוחות האופל.

הארי ורון היתיישבו ביחד בשלוחן בעוד קאס והרמיוני בשלוחן ליד כאשר באותו הזמן נכנס סנייפ לכיתה.

"החזירו את הספרים שלכם לתיקים, היום נחזור על השיעור הקודם ונתאמן בלחשים עילמים" הכריז סנייפ.

הילדים היתחלקו לזוגות בזמן שסנייפ עבר בין התלמידים וצפה כיצד הם מתקדמים.

הארי ורון היו לזוג בזמן שקאס והרמיוני התחילו כבר, כשלפתע קללה כוונה לעבר הרמיוני.

הקללה פגעה בגבה והעיפה את הרמיוני לעבר קאס שתפס אותה.

קאס, ששם לב מה היה מקור הקללה (קראב אשר העמיד פנים שפיספס את גוייל), כעס נורא.

"את בסדר?" הוא שאל כשראה את הרמיוני מצמיחה פצעונים על פניה בקצב מפחיד.

"מה הולך פה?" שאל סנייפ שהגיע למקום.

"קראב ירה קללה לעבר הרמיוני" ענה קאס בקול כועס למבטו המלגלג של סנייפ.

"אני בטוח שהוא אינו התכוון לכך ורק פיספס את שותפו ופגע בעלמה גריינג'ר" ענה סנייפ בקולו מלגלג וריפה את פניה של הרמיוני.

הארי ורון שמו לב למהומה ובאו לבדוק לשלומה של הרמיוני.

"5 נקודות יורדות מגריפינדור על חוסר העבודה של אדון וויזלי ופוטר" הכריז סנייפ וחזר להסתובב בין התלמידים.

לרון ולהארי לא היה אכפת.
"את בסדר?" שאל רון.
"כן, אוי הקראב הזה! אני יהרוג אותו!"

קאס שכבר היה מעוצבן מכל הסיפור הזה ניגש אל קראב ולחש "עוד פעם אחת קראב והפנים ישלך יהיו במצב יותר גרוע ממה שהם עכשיו, תיזהר ממני!"

קראב רק גיחך כאשר קאס התרחק, וכאשר ראה שהוא והרמיוני חזרו לעבוד שוב ירה קללה.

קאס, שכבר ציפה לזה ראה את הקללה לפני שפגעה בהרמיוני.

"פרוטגו!" צעק קאס וחסם את הקללה, הוא נופף שוב בשרביטו וירה סילון אור סגול לעבר קראב.
"טוב נו" הוא חשב לעצמו, "עכשיו לפחות סנייפ לא יוכל להתלונן, עשיתי לחש עילם".

הקללה פגעה ישר בפנים של קראב והוא עף באוויר עד שפגע בקיר.

סנייפ ששם לב לכל העניין רץ לעבר קראב, כשהגיע והביט בפניו, הוא ראה שעורו מחוספס וירוק כמו של קרפדה.

"אמרתי לך" קרא קאס בחיוך לעבר קראב.

סנייפ הגיע למקום והסתכל על קאס באיום.
"20 נקודות יורדות מגריפינדור, ואני מצפה שתגיע למשרד שלי בשבת לרצה שם עונש אדון לייט" אמר סנייפ בקול חלקלק

"כן, פרופסור" השיב קאס בחיוך.

"ולמה אתה מחייך אם יורשה לי לשאול?" שאל סנייפ.

"אין סיבה" ענה קאס, "אני ככה מטבעי".

החיוך גרם לסנייפ הרגיש כאילו לא לא ניצל מספיק את ההזדמנות להוריד נקודות לגריפינדור והיה צריך לתת לקאס חודש של של עונשים, אבל, כבר היה מאוחר מדי.
"אני יודע את היכולות שלך קספיאן לייט, אל תנצל אותם בכיתתי" לחש סנייפ כך שרק קאס יוכל לשמוע.

קאס הרצין בבת אחת "אני מבין פרופסור, זה לא יחזור שנית".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"תודה" אמרה הרמיוני כשיצאו מהכיתה לאחר הצלצול.

"את צוחקת עלי?" שאל קאס בחיוך, "כל סיבה שתהיה לי להטיל קללה על קראב אני אקפוץ עליה".

הארבעה צחקו עד שהגיעו בחזרה לחדר המועדון, שם הם הכינו שיעורי בית עד שעה מאוחרת.

"טוב אני הולכת לישון, לילה טוב" אמרה הרמיוני.

"לילה טוב" ענו רון, הארי וקאס.

"איך אני אמור להתחיל איתה ככה? אין לי מספיק ביצים בשביל ללכת איתה אפילו הצידה" נאנח רון.

"פשוט תעשה את זה כבר, תעצום עיניים אם זה משפר תהרגשה שלך" צחק הארי.

רון שלח לו מבט עצבני, "לך קל להגיד, אתה יוצא כבר עם ג'יני חודש וחצי ואתם דבוקים אחד לשני. גם אתה קאס! אני רואה שמשהו מתבשל בינך לבין אמבר".

אמבר, תלמידה שנה חמישית שלמדה עם ג'יני והשתייכה לבית גריפינדור, בעלת שיער חום חלק, עיניים ירוקות ופנים שלווים, בזמן האחרון התחילה להיתקרב לקאס.

"רון, אתה פשוט צריך לעצום עיניים ולעשות את זה. שום דבר לא יזוז אם אתה לא תזיז אותו. לא שמעת? בנים צריכים לעשות תצעד הראשון" חייך קאס.

"הופה הופה, משהוא מנסה להיתחמק" גיחך הארי, "באמת רואים שמשהו מתבשל איתך ועם אמבר".

"כלום לא קורה וכלום לא יקרה" ענה קאס, "אני לא מצפה ממך להבין".

קאס חייך חיוך עצוב לאש שבערה באח. הארי הבין שאולי באמת בקטע הזה, הוא לא יוכל להבין את קאס.

"באמת אני לא ראיתי אותך עם אף בת מהשיכבה" אמר רון "אז איך אתה יודע כל כך הרבה על בנות?".

קאס חייך וקם, "פשוט מסתכלים לתוך ראש של אחת" הוא אמר בחיוך קל "אני הולך לישון נדבר מחר".

"עזוב אנחנו כבר עולים איתך, במילא לא נצליח לעשות את השיעורים האלה בילעדיך ובלי הרמיוני" אמר הארי בחיוך.

"לילה טוב" קרא קאס לחבריו לאחר שניכנסו למיטות.
"לילה טוב" הוא שמע את תשובתם, והחל לשקוע במחשבות.

"אני יודע טוב מאוד למה אסור לי להיתאהב.. ואני גם אוודה שזה לא יקרה".

____________________________________________________________________

ואם יש בעיות או משו אני אשמח אם תעירו כדי שאוכל לשפר את הכתיבה שלי, אז בקיצור... תגיבו בבקשה!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא