הנבחר.

לאט לאט הארי פקח את עייניו בכדי שלא יסתנוור מאור השמש הבוקע מהחלון.

היה זה יום שבת יפייפה. הגשם פסק והיה מתאים לצאת החוצה למדשאות בית הספר עם ג'יני.

הארי קם מהמיטה והתחיל להתלבש, הייתה לו הרגשה טובה בקשר ליום הזה.

הוא בדיוק התכוון לרדת למטה לאכול טוסט כששמע לחישה.

"אני יוציא אותך משם בשעת השקיעה. אסור שמשהוא יראה אותך!"

"קאס?.."

קאס הסתובב בבת אחת והסתיר מאחוריו את הדבר אשר דיבר אליו.

"אל מי אתה מדבר?" שאל הארי.

קאס צימצם את עיניו ולחש משהו שהארי לא היה מסוגל להבין.

נישמע משב רוח קל מאחורי קאס והדבר שקאס הסתיר נעלם.

"אני לא מסתיר כלום, מתחשק לך לרדת לאכול משהו?" שאל קאס.

"מה הסתרת שם?" שאל שוב הארי.

"שום כלום" ענה קאס בפשטות משכנעת "בוא כבר לפני שרון יגמור את כל האוכל, הוא ירד לשם לפני בערך שעה ועדיין לא חזר"

הארי וקאס ירדו לחדר המועדון כשלפתע מה שהם ראו גרם לשניהם להישאר עם פיות פתוחים.

רון והרמיוני היו באמצע נשיקה לוהטת באמצע חדר המועדון (שהיה ריק עד שהארי וקאס הגיעו לשם).

"ר-רון? הר-הרמיוני?" גימגם הארי.

"ק-קאס-ס.. ה-ה-הארי.." גימגמה הרמיוני שניתקע בבת אחת מרון.

קאס היה הראשון להתעורר מהשוק שהם נכנסו אליו.

"מזל טוב הרמיוני ווזלי, לא שמעת על החוק הראשון?"

"א-א-איזה חוק ראשון?" היא גימגמה.

"חוק מספר אחד, באור אסור להיזד-.."

"מזל טוב!" קטע אותו הארי.

"תודה" אמר רון שעדיין היה אדום.

"בכלל ירדת לאכול משהו?" שאל קאס.

"עוד לא.." ענה רון במבוכה.

"אה! אז עד עכשיו התמזמזתם" אמר קאס בחיוך.

"בואו נרד, לאכול אני גווע!" אמר הארי לפני שרון יענה לקאס.

"הארי, ג'יני מחפשת אותך, היא אמרה לי שאם אני רואה אותך אני אגיד לך שהיא מחכה לך ליד האגם" אמרה הרמיוני.

"אה, בסדר, אני כבר הולך" ענה הארי.

קאס הרים גבה, "אתה לא רעב הארי?" שאל מחייך.

"קאס מה אתה מבסוט כל כך? שאתה היחיד שבלי זוג?!" פלט רון.

קאס ניראה כאילו חבטו בראש עם נבוט, הוא היה בשוק, הוא לא ציפה שזה ינחת עליו ככה.

רון ניראה מזועזע ממה שהוא אמר, "סליחה אני.."

"עזוב את זה.." לחש קאס ויצא מהחור שמאחורי התמונה.

"רון! תראה מה עשית!" התנפלה הרמיוני.

"אני ילך לדבר איתו" אמר הארי ויצא מהחור שמאחורי התמונה בעקבות קאס.

הארי יצא למדשאות וחשב שהוא יוכל להתחיל את החיפוש שלו שם.

הוא ראה את קאס יושב ליד האגם ומסתכל בבואתו שבמים.

הארי התקרב אליו כשלפתע ג'יני הגיעה משום מקום.

"כמה זמן צריך לחכות שהארי פוטר יגיע?" היא שאלה בחיוך.

"ג'יני לא עכשיו, יש בעיות עם קאס" אמר הארי.

"מה קרה?" שאלה ג'יני.

"לרון ניפלט משהו" השיב הארי בהיסוס, הוא ידע איך ג'יני רואה בעין לא יפה את הטעויות של רון.

"מה הוא אמר?" אמרה ג'יני באיום.

"חכי רגע", הארי הביט שוב אל המקום שבו קאס ישב, הוא לא היה לבד.
חבורה של 10 סלית'רינים הגיעה למקום והתחילה שיחה עם קאס.

"זה בטח לא טוב..." מילמל הארי והתחיל לרוץ אל המקום.

"אה.. הארי... אני לא מציע לך להיות פה.. אתה מבין? אדון מאלפוי החליט שהוא והבריונים שלו ילמדו אותי לקח על מה שעשיתי לקראב" אמר קאס בקול שאף פעם הארי לא שמע ממנו.
זה היה קול מפחיד, מצמרר, כאילו קאס הולך.. להרוג אותם.

"אל תתערב פוטר, זה לא עניינך!" גער מאלפוי.

הארי כבר שלף את שרביטו כשלחש פגע בו והשרביט הועף מידו.

"הארי.. ביקשתי ממך ללכת" אמר קאס בקול שקט, הוא היה זה שירה את הלחש, הארי אפילו לא ראה אותו שולף את שרביטו.

מאלפוי לא חיכה פעמיים, הוא ניצל את הסח הדעת של קאס כשדיבר אל הארי וירה לעבור קאס לחש משתק.

"סיסאמי פרוטגו!" קרא קאס והחזיר את הלחש אל מאלפוי.

מאלפוי ועוד שניים מחבריו נפלו על הקרקע משותקים.
"זה לא היה רק לחש אחד? איך ניפגעו שלושה?!" חשב הארי.

"סואיטון" לחש קאס.

מתוך השרביט יצאו מים בכמויות אדירות ויצרו גל שהרים את החבורת הסלית'רינים באוויר ושטף אותם מהאזור.

הם קמו רטובים עד שד עצמותם והחלו לברוח מהאזור, גוררים את מאלפוי ואת שני הילדים האחרים איתם.

הארי היה בשוק, קאס הביס עשרה אנשים לבדו.

"מה אלה היו הלחשים האלה?" שאל הארי.

קאס הפנה את מבטו להארי.

"לא לחשים שאתה תוכל ללמוד" לחש קאס.

הארי היסס.

"דמבלדור מבקש לראות אותך, מיידית, ביחד איתי" אמר קאס.

הארי הפנה את מבטו לג'יני.

"למה זה קשור?" השיב הארי לקאס.

קאס הפנה מבט לג'יני, הארי הבין מיד.

"ג'יני, אני אפגוש אותך יותר מאוחר בסדר?" שאל הארי.

היא הינהנה והארי פנה לקאס

"בוא נלך". אמר הארי והתחיל ללכת לכיוון הטירה.

___________________________________________________________________

אני אשמח לכמה תגובות ואם יש בעיות תעירו לי כדי שאני אוכל לשפר.

הפרק הקודם		הפרק הבא