הבית החמישי

קודם כול מי שראה ואהב בבבקשה לכתוב תגובה זה ממש יעזור

-------------

ג'ייקוב התעורר בבוקר מוקדם מאוד, בשעה חמש, ולא הצליח להרדם. הוא פתח את ספרי הלימוד שלו והחל לדפדף בהם. ספר אחד צד את עינו חיות פלא עם העולם מאת רובאוס האגריד. הספר סיפר על יצורים שונים ומשונים ותיאר את חייהם עד רמת הפירוט הכי קטנה ואת היחס של העולם אליהם והיחס שלהם אל העולם.

הוא ניסה להתרכז בספר אבל מחשבותיו נדדו שוב ליום הנורא בסמטת דיאגון שבו שום שרביט לא התאים לו."טוב לפחות יש לי אתכם, נכון?" אמר ג'ייקוב לגירית החמודה שלו ולציפור היפה שלו. הוא החליט לקרוא לגירית על שם מייסדת בית הספר עם סימן הגירית "הלגה הפלפאף" וכמובן לציפור ,שהיתה נשר קטן גם על שם המייסדת עם סמל הנשר "רוונה ריבנקלו".

לבסוף נכנע ג'ייקוב לדחף לקום, הוא קם, התלבש, צחצח שיניים, סירק את שערו וירד למטה. "וילו תביא את גודרי השף לפה בבקשה" אמר ג'ייקוב לגמדון הבית שלהם שישב על הספה והתעתק בכיף לחלקים שונים בחדר.וילו גמדון הבית נעלם וחזר לאחר דקה עם השף גודרי. "תודה וילו, גורדי תוכל להכין לי פנקייק עם שוקו חם?". "כן בשמחה" אמר השף גורדי בחיוך אבהי.

"ג'ייקוב, אתה כבר למטה?" נשמע קול אימו מלמעלה. "כן אמא" אמר ג'ייקוב. "טוב תוכל בכיף, אחרי זה יוצאים לרכבת"

והנה הם אחרי שעה, בתחנת הרכבת והנה אמו נכנסה כבר לתוך רציף תשע ושלושה רבעים. ג'ייקוב רץ עם העגלה שלו ישר לתוך הקיר ולפתע מצא את עצמו ברציף הקסום, רציף תשע ושלושה רבעים.

הוא נפרד מהוריו בכמה מילים. הוא לא אהב פרדות זה עשה אותו חלש מול כולם. הוא עלה לרכבת וחיפש תא ריק. לפתע ראה ג'ייקוב בקצה האחורי של הרכבת תא פנוי. הוא התישב, הניח את המזודה והכלוב של רוונה הציפור, נהנה עם הלגה הגירית.

לפתע נשמע רעש ושני תלמידים בן ובת כנראה אח ואחות שאלו ביחד בתיזמון מושלם "אפשר לשבת כאן?". "כן, למה לא" ענה ג'ייקוב בחביבות. הילדה היתה עם שיער שחור מטולטל והיתה נמוכה מעט ואילו אחיה היה גבוה יותר, שיער שטני מסורק."תגיד לאיזה בית אתה רוצה ללכת?" שאלה הילדה לפתע "ואגב לי קוראים אליזבת, אבל כולם קוראים לי אלי, וזה האח התאום שלי ג'ק". ג'ייקוב לא היה בטוח. אבא שלו היה בטוח שסלית'רין זה הבית המושלם בשביל ג'ייקוב אבל אימו דווקא חשבה שריבנקלו יתאים. דודו מצד אבא חשב דווקא שמתאים לג'ייקוב הפלפאף ואילו דודו מצד אימו חשב שגריפינדור הכי יתאים לג'ייקוב."לא יודע, עדין לא חשבתי על זה" ענה ג'ייקוב. לאחר כמה דקות בהם ג'ייקוב דיבר עם אלי וג'ק ונהנה מאוד לתוך התא שלהם נכנס ילד גבוה שרירי ובכלל כריזמטי עם שיער שחור, הוא תפס מקום הניח את המזודה והתישב ממש צמוד לג'ייקוב."היי איך קוראים לך?" שאלה אלי בחביבות. הילד ענה בביטחון "אדמונד". "ולאיזה בית אתה רוצה ללכת?" שאל ג'ק."לשום בית! טוב?" אמר בכעס אדמונד."רגע שכחתי מה הקטע של כל בית?" אמר ג'ייקוב וניסה להציל את אדמונד שכנראה לא הכיר את הבתים."הקטע של הפלפאף זה הגינות, נאמנות ולב חמים, של גריפינדור אומץ ותעוזה, של ריבנקלו זה חוכמה, שנינות ושכל ושל סלית'רין זה כוח, ערמומיות, כריזמטיות ושאיפה" נשמע קול מדלת התא."ואגב אפשר לשבת פה?" שאלה ילדה שעמדה ליד דלת התא."כן כמובן".

אדמונד אמר לפתע "סליחה שצעקתי לא הכרתי את הבתים האלה, אני חושב שאני אלך לסלית'רין"."מגניב אני רוצה ללכת לריבנקלו" אמרה הילדה הנוספת"ושמי הוא האנה"."רגע לאיפה אתם רוצים ללכת?" שאל ג'ייקוב את אלי וג'ק."הפלפאף" "גריפינדור" אמרו שניהם באותו הזמן."רגע סיכמנו ששנינו נלך לגריפינדור, לא??!" שאל ג'ק בכעס."מה פתאום סיכמנו ששנינו נלך להפלפאף" אמרה אלי. האוירה נהיתה מתוחה ולכן מזל שמכשפה הגיעה עם עגלה עמוסה בכול סוגי הממתקים."תרצו משהו?" שאלה המכשפה.

ג'ייקוב קנה הר ממתקים וחילק בן חבריו החדשים. לאדמונד הוא הסביר מה זה כול ממתק כי היתה לו הרגשה שאדמונד בן מוגלגים. הם אכלו עשרות צפרדעי שוקולד וגם כמות נכבדה של סוכריות ברטי בוטס בכול הטעמים, הגרסה המורחבת.

לפתע נשמע קריאה מהמסדרונות "אנחנו מתקרבים להוגוורטס. להחליף בגדים!" הם החליפו בגדים במהירות ולאחר חמש דקות הרכבת נעצרה. ג'ייקוב וחבריו ירדו מהרכבת, לפתע נשמע קריאה "תלמידם חדשים, תלמידים חדשים, כול התלמידים החדשים לכאן" אמר אדם גדול עם זקן ענק. הוא הוביל אותם לעבר סירות פשוטות "עד חמישה אנשים בסירה" אמר הענק. ג'ייקוב וחבריו התישבו מיד בסירה אחת. הסירות החלו לנוע ולאחר כעשר דקות נגלה לפניהם הוגוורטס. זה באמת בית ספר לקוסמים סוף סוף חשב ג'ייקוב. יש לי חברים חדשים ואני הולך ללמוד בהוגוורטס, מה כבר יכול להשתבש?

------------------------------------------------------------------------------------

חברים מי שאהב או מי שלא אהב אשמח אם תכתבו תגובות בונות

תגובה אחת ואני ממשיך

הפרק הקודם		הפרק הבא