אילברמוני

אוקיי, מכאן אני נותנת מידע על אילברמוני שאת חלקו שאבתי מפוטרמור ואת חלקו נאלצתי להמציא או להתבסס על השערות של אחרים. 

לא אני המצאתי את אילברמוני.

חמוטל פתחה את המכתב.
"זה המכתב שלי," אמרה מאי.
"אז למה השם שלי כתוב עליו?" שאלה חמוטל בחוסר סבלנות.
המכתב היה באנגלית, אז היא לא הבינה ממנו הרבה.
היא שוב הסתכלה על הסמל של אילברמוני.
קישור לסמל אילברמוני: (כי יש בו הרבה פרטים קטנים ומעצבנים שקשה לכתוב.)
https://vignette1.wikia.nocookie.net/harrypotter/images/b/bc/Ilvermorny_Crest_3.png/revision/latest?cb=20160703031619
הוא היה נראה בערך כמו פרח כחול בתוך פרח אדום עם יצורים בצבע זהב.
"כתוב משהו במכתב," אמרה מאי.
"את גאון," אמרה חמוטל ביובש.
"אני מתכוונת מאחורה."
חמוטל הפכה את המכתב וגילתה כתובת בעברית: בשעה אחת עשרה אני אבוא ואסביר הכל.
על החתום, (חתימה מסולסלת מאוד שאי אפשר לפענח.)
"הוא יבוא בשעה אחת עשרה," מלמלה חמוטל.
"מי יבוא?" שאלה מאי בחשדנות.
"כלום," התחמקה חמוטל, " פשוט המשפחה שלי שלחה לי מכתב מזויף מהוגוורטס לכבוד יום ההולדת שלי. הרי זה לא שהם מארגנים לי מסיבת הפתעה או משהו..."
"שום מסיבת הפתעה! למה שמישהו יארגן לך מסיבת הפתעה?"
"טוב, כל שנה הם מוציאים אותי מהבית מוקדם בשביל לארגן מסיבה ממש מושקעת, וככה זה עם ימי ההולדת האחרים במשפחה..."
"פשוט תעמידי פנים שאין לך מושג, חמוטל, אין לך מושג מה הולך לקרות..."
חמוטל חשבה על המכתב לאילברמוני ועל העובדה שהיא חזרה לגיל אחת עשרה.
"באמת אין לי מושג מה הולך לקרות," היא אמרה בכנות.
כשהגיעו לבית של מאי, רק אחותה התאומה הלא זהה, אופאל הבלונדינית, השמנמונת, עם העיניים החומות, שכל קשר בינה לבין מאי היה מקרי לחלוטין, היתה בבית.
היא הרימה מבט מספר המידע שהיתה שקועה בו ורטנה: "תשתדלו לא לעשות רעש."
"סבבה!!" צעקה מאי רק כדי לעצבן את אופאל.
אופאל גלגלה עיניים והמשיכה לקרוא.
"בואי נראה סרט," אמרה מאי, "מה בא לך?"
"אני לא אמורה לעזור לך בשיעורי הבית?" שאלה חמוטל בעוקצנות.
"את זאת שצריכה לקבל עזרה, אני מעולה בכל המקצועות," השוויצה מאי.
חמוטל שינתה נושא.
"איזה סרט בא לך לראות?" היא שאלה.
"תבחרי את. זה יום ההולדת שלך," אמרה מאי.
"הארי פוטר," חייכה חמוטל.
"אלא מה. איזה מהם את רוצה לראות?"
"הארי פוטר ואבן החכמים."
"סבבה."
מאי לקחה את חמוטל לחדר הטלוויזיה, שם נחו מכונת פופקורן ושתי כורסאות מסאז'ים. אה, וטלוויזיה גדולה.
יחסית מיושן בהשוואה למה שחמוטל ראתה כשהיא הייתה בת שמונה עשרה, אבל עדיין מגניב.
"וואו," אמרה חמוטל.
היא שכחה לגמרי שההורים של מאי עשירים.
"כנראה מזמן לא ראינו סרט ביחד, הא?" גיחכה מאי, "כמעט שבוע."
לחמוטל לא הייתה דרך הגיונית לתרץ את השכחה הזאת, אז היא הסיחה את דעתה של מאי.
"מה דעתך שאופאל תכין לנו את הכיבוד?"
הסרט היה ממש נחמד.
אבל סלט הפירות עם הקצפת שהן הצליחו לשכנע את אופאל להכין היה הרבה יותר מוצלח.
"וואו," אמרה מאי, "זה היה שווה כל דקה שבה שיקרתי לאופאל שהיא אחות מושלמת."
פתאום סלט הפירות כבר לא היה נראה לחמוטל מוצלח במיוחד והיתה לה הרגשה שהיא סובלת מעודף שהיה עם חברתה לשעבר מאי.
"אני הולכת לשתות משהו," אמרה חמוטל וקמה.
"תביאי לי גם!" קראה אחריה מאי.
חמוטל הסתכלה בשעון על הקיר. השעה היתה אחת עשרה.
מתוך תחושה עמוקה שהחיים שלה הולכים להשתנות, היא פתחה את הדלת ויצאה החוצה.
עמד שם אדם גבוה, בעל זקן ארוך וצחור, שלבש גלימה בצבע כחול ומעליה גלימה נוספת, ללא שרוולים (קצת כמו של סופרמן) בצבע אדום כהה.
הוא סימן לחמוטל להתקרב.

הפרק הקודם		הפרק הבא