מה היה קורה אילו?

אז דבר ראשון, זה לא הרמיוניג'נג'ר433, זה הרמיוניג'נג'ר453, ואם ש"ג טועה בזה שוב הפאנפיק ממשיך ממני!

דבר שני, בפרק הקודם ש"ג הבטיחה שאני אספר מה היה קורה אילו ג'יימס ולילי פוטר היו שורדים, אז בואו נתחיל!

*רק מזכירה: אם אהבתם את הפאנפיק תירשמו לעדכונים וגם תכתבו ת"ב, זה מאוד יעזור!

זה היה יום קודר מאוד יחסית ליום קיצי באוגוסט, ובבית הקטן במכתש גודריק כל משפחת פוטר חיכתה על יד האח בציפייה לאורח מיוחד שלא ראו כבר שנים.

האח הבוערת החילפה צבע במהירות לירוק אזמרגד ומתוך האש הצבעונית בצבץ ראשו של סבא ג'ק, אביו של ג'יימס.

"שמעתי שמישהו התחיל לדבר ואני לא שמעתי על זה?", צעק ג'ק ורץ לעבר הארי הקטן שישב על ברכיה של לילי.

"אבא, הוא התחיל ללכת, לא לדבר", גילגל עיניים ג'יימס, אבל עלה חיוך קטן על פניו כי, את מי זקן סנילי לא מצחיק?

לפתע נשמעה חריקת השער בכניסה לחצר הקדמית, וצעדים שקטים החלו לתופף על השביל המוביל לדלת הכניסה לבית.

"הזמנת עוד מישהו? את רמוס או סיריוס?" , לילי הידקה את הארי לגופה וקמה מהשטיח.

"לא הזמנתי אף אחד", אמר ג'יימס, "אני מקווה שסיריוס סתם עובד עלינו".

ג'יימס הציץ מבעד לתריסים המוגפים וראה דמות עם ברדס שחור וידיים רועדות האוחזות שרביט שלוף, שלא נראה כמו השרביט של סיריוס.

"אבא, אולי אתה יכול לזהות את זה?", שאל את ג'ק שהסתכל גם הוא מבעד לחלון.

ג'ק לפתע שינה את הבעד פניו ונהיה רציני.

"לילי וג'יימס, תשמרו על הארי הקטן הכי שאפשר בזמן שאתם בורחים מכאן ממכתש גוריק", דיבר בשקט, "אל תחפשו אותי, אתם לא תמצאו אותי".

לילי החזיקה את הארי ודמעות ירדו על לחייה, היא קיוותה שג'יימס לא הבין על מה ג'ק דיבר.

דלת הכניסה נפתחה ברעש.

"תסתתרו בארון!", צעק ג'ק, "או שתברחו! רק על תעזרו לי!".

לילי ניסתה לגרור את ג'יימס משם אבל רגליו של ג'יימס כאילו נתקעו ברצפה.

"מה זאת אומרת 'לא תמצאו אותי'? אני אמצא אותך גם אם זה יקח כל הזמן שבעולם! אתה אבא שלי! לאן אתה תיעלם?", ג'יימס היה בטוח שהוא עצמו נמך ושחזר לגיל 8.

"למקום שגם אם תרצה להגיע, הארי ולילי לא ירשו לך. לי אין משפחה מלבדך בעולם הזה, לך יש, והיא אוהבת אותך! אתה אוהב אותי? טוב, זה לא ישנה כלום...".

האיש בברדס השחור הגיע לקומה. בכל מקום הגיעו הלחישות הקוראות בשמו של הארי. לילי המפוחדת נצמדה לחזהו של ג'יימס ובכתה.

הארי צרח. הלחישות המשיכו. וולדמורט הגיע.

הוא ניגש אל ג'ק, שחיבק את המשפחה הטרייה בזרועותיו.

וולדמורט כיוון את השרביט לעבר המשפחה המפוחדת ולחש: "אבדה קדברה".

שניות לפני שהכשף פגע ג'ק סובב את המשפחה לצד ההפוך ואמר: "אני-אוהב-אתכם!". 

החדר רעד ושני אנשים נעלמו: וולדמורט וסבא ג'ק.

על כל מצח של כל בן משפחת פוטר נמצאת צלקת ברק.

ג'יימס ולילי היו גאים כל כך עד שלא שלחו את בנם להוגוורטס ולימדו אותו בבית.

הוא לא מכיר לא את רון ולא את הרמיוני.

וולדמורט לא חוזר לחיים כי הוא הביש את כולם, בכך שנשלח לחסל תינוק בן שנה ומת בעצמו והרג זקן חסר תועלת.

תרשמו בתגובות מה אתם רוצים שאני וש"ג נעשה בהמשך הפאנפיק!

ת"ב?

הפרק הקודם