דאדלי פוטר 1.1

דאדלי ישב בארוחת הבוקר וזלל מכל הבא ליד.

הוא היה מודאג מכך שהרמיוני אמרה: "איכס, איכס, איכס, איכס, איכס, איכס!"

אבל האוכל היה פשוט טעים כל כך.

אתמול הוא התרגש ולא אכל הרבה בסעודה, אבל עכשיו הוא היה מספיק רגוע כדי לאכול פנקייקים, דייסה, לחם קלוי עם ריבה, ביצים ודגים מעושנים.

 אתמול הוא נכנס לראשונה, בהובלת המדריכים, למגדל גריפינדור.

זה היה מקום אדיר עם אח מבוערת אמיתית וחדרים עם מיטות אפיריון שיש להן וילונות אדומים יפים.

דאדלי ראה שם את המזוודות שלו ואת ג'יימס, אוח הוירג'ינה המקסים שלו.

חבריו לחדר מאוד הוקסמו מג'יימס- אחד בשם שיימוס אמר שהאוח הזה "עושה לו צמרמורת רצינית."

דאדלי הניח שזו מחמאה.

הסיסמה לחדר המועדון של גריפינדור היתה "אומץ לב", סיסמה פשוטה וקליטה.

הוא לא הבין למה נוויל היה כל כך מודאג מהאפשרות שהוא ישכח אותה.

"זה היה אומץ דם או גבורת לב?" יילל נוויל.

עכשיו דאדלי הבין למה נוויל היה מודאג.

"בוא, דאדלי, אתה לא רוצה לאחר לשיעור הראשון!" קרא רון.

"מה יש בשיעור הראשון?" שאל דאדלי.

"שיעור שיקויים," ענה רון.

"נשמע מגניב," חייך דאדלי.

"לא נראה לי. שמעתי שהמורה שמלמד את זה הוא זוועת עולמים," אמר רון.

"מה בדיוק אמרת?" בטח, ברור, איך לא, סנייפ עמד בדיוק מאחורי רון.

"הוא אמר שאתה המורה הכי טוב בכל העולמים!" נחלץ דאדלי לעזרתו.

"אומרים עולמות, פוטר," רשף סנייפ, "עשרים נקודות יורדות מגריפינדור ואתה מקבל עונש על כך ששיקרת לי."

וסנייפ התרחק משם.

"תודה שהצלת אותי מעונש," התנשם רון ברגע שסנייפ יצא מטווח ראיה.

"בכיף, אחי," אמר דאדלי.

"רגע," אמר רון, "אם סנייפ הלך, זה אומר שאנחנו..."

"...מאחרים לשיעור," השלים אותו דאדלי, ושניהם דפקו צרחה ורצו למרתף השיקויים.

הפרק הקודם		הפרק הבא