הנקמה

אז הנה, כתבנו לכם עוד פרק. אבל הפעם אתם צריכים להגיב. כי אם לא... עוד תראו מה יקרה. סתם, אבל באמת ממש נשמח לת"ב :) קריאה מהנה!

למחרת בבוקר הלכו הארי, רון והרמיוני לשיעור שיקויים עם סלית'רין. בדרך הם ראו את דראקו מאלפוי. רון תקע בו מבט כועס, אך המשיך ללכת, בלי לומר מילה. הם התיישבו על הספסל, כשרון מנסה לשבת כמה שיותר רחוק מהארי והרמיוני.

"רון", לחשה הרמיוני, "אני והארי החלטנו... החלטנו שאנחנו מסכימים לעזור לך."

רון לא הקשיב. הוא עוד כעס עליהם מהיום הקודם.

"רון!" לחשה הרמיוני בפעם השנייה, "למה אתה לא עונה?"

"מה אתם רוצים ממני?!" קרא רון בכעס.

"כן, באמת מה אתם רוצים ממנו?" שאל סנייפ, שעמד מאחוריהם, "אולי תספרו גם לנו?"

"כלום", מיהרה הרמיוני לומר.

"על ה'כלום' הזה יורדות לכם חמש-עשרה נקודות", אמר סנייפ בחיוך.

דראקו התחיל להגיד משהו עוקצני, אבל התחרט. 'לא כדאי להכעיס את רון עוד יותר', חשב לעצמו ושתק.

* * *

"אני מקשיב", אמר רון. לקח להארי והרמיוני הרבה זמן לשכנע אותו להקשיב להם, אבל לאחר שהסבירו לו שהם בעדו, הוא הסכים.

"אני והארי חשבנו שאם דראקו וג'יני יראו שהשני בוגד בהם, הם אלה שירצו להיפרד", אמרה הרמיוני.

"מאלפוי", תיקן אותה רון.

"אוקיי, מאלפוי."

"ואיך בדיוק חשבתם לעשות את זה?" שאל רון באי-הבנה.

"אם כל אחד מהם יראה את השני מנשק מישהו אחר", הסבירה הרמיוני, "הוא יחשוב שהשני בוגד בו."

"כן, אבל מי בדיוק חשבתם שינשק אותם?" שאל רון.

הארי והרמיוני החליפו מבטים.

רון ראה אותם ואמר בעוקצנות: "הא, אני רואה שלא חשבתם על הכל."

"האמת שחשבנו גם על זה..." אמרה הרמיוני בקול מובך.

"באמת?" שאל רון בהפתעה, "זה לא הגיוני. או שאתם דיברתם עם מישהו מסלית'רין, או שמישהו מגריפינדור הסכים לנשק את דראקו מאלפוי, או שהצעתם למישהו שוחד."

"האמת שלא", צייצה הרמיוני, "חשבנו... חשבנו שבשבילך אנחנו מוכנים לעשות את זה. רק בשבילך."

"מה?!" קרא רון, "את מוכנה לנשק את מאלפוי?! רגע, רגע, רגע. הארי, אתה לא הולך לנשק את אחותי!"

"אנחנו עושים את זה בשבילך!" קראה הרמיוני, "אתה אמור לשמוח."

"אני לא אסכים שתנשקי את דראקו מאלפוי!" קרא רון באוזניים אדומות, "ואתה לא הולך לנשק את ג'יני, הארי. היא אחותי!"

רון היה מאוהב בהרמיוני מהשנה השלישית שלהם בהוגוורטס, אך לא אזר אומץ להגיד לה. הספיק לו שראה את אחותו מתנשקת עם דראקו מאלפוי, עכשיו גם  הרמיוני? לא, הוא לא ייתן לזה לקרות.

"אם אתה לא מסכים, לא חייבים", אמרה הרמיוני, מנסה להסתיר את האכזבה שבקולה, "אנחנו עושים את זה בשבילך."

"אוקיי, אוקיי", הסכים, "אבל רק הארי. את לא מתנשקת עם מאלפוי."

"אבל אז ג'יני עוד תהיה מאוהבת בו", אמרה הרמיוני, מנסה לשכנע את רון שייתן לה להתנשק עם דראקו, "היא לא תחשוב שהוא בגד בה."

"אוקיי, אוקיי", הסכים רון בכעס, "אני לא מאמין, אבל הצלחתם לשכנע אותי. נו, למה אתם מחכים?"

"עכשיו?" שאלה הרמיוני בהתרגשות.

"למה לא?" שאל רון, שלא הבין למה היא מתרגשת, "עדיף לגמור עם זה כמה שיותר מהר."

"אמ..." גמגם הארי, שעד אותו רגע בכלל לא דיבר, "אני לא בטוח שזה רעיון כל-כך טוב לעשות את זה עכשיו..."

"רגע אחד אתם מנסים לשכנע אותי להסכים, ועכשיו אתם מתנגדים? אני לא מבין."

"אנחנו לא מתנגדים", מיהרה הרמיוני לומר, "פשוט... הארי אף פעם לא התנשק ו... הוא מתבייש."

"אה..." אמר רון בהבנה והתחיל לצחוק, "בגלל זה?"

"כאילו שאתה התנשקת פעם!" קרא הארי בכעס והסמיק.

"זה לא נכון!" שיקר רון, אוזניו מאדימות בפעם השנייה באותו יום.

"טוב, אולי תפסיקו עם זה?" שאלה הרמיוני, "אף אחד מכם לא התנשק, אוקיי? אתם לא חייבים לשקר."

"אני מצטער, הארי", אמר רון במבוכה, "לא הייתי צריך לצחוק עליך."

"גם אני מצטער", ענה הארי.

"אז מה דעתכם על מחר בהפסקה?" שאלה הרמיוני את הארי ורון, "אני כבר אדאג שג'יני וד... ומאלפוי יהיו שם."

"רגע", אמר הארי, "אנחנו לא יכולים לנשק אותם באותו זמן. הם בכלל לא יראו."

"אוי, איך לא חשבתי על זה?!" קראה הרמיוני, "מה נעשה?"

"תשמעו", אמר רון, "אני אדאג שמחר בהפסקה ג'יני תהיה במדשאות. הארי יבוא לנשק אותה ובזמן הזה הרמיוני תביא לשם את מאלפוי, שיראה."

"אבל גם אני צריכה לנשק את דראקו", אמרה הרמיוני.

"כשג'יני תראה שמאלפוי ראה אותה ואת הארי מתנשקים היא תרוץ להסביר לו ואז את תנשקי את מאלפוי", אמר רון בגועל.

"אז קבענו", אמרה הרמיוני.

"קבענו", אמר הארי.

"קבענו", סיכם רון.

הפרק הקודם		הפרק הבא