הילדה של הוגוורטס

אלבוס דמבלדור נקש על דלתה של מינרווה מקגונגל, השעה הייתה שעת לילה מאוחרת.

"אלבוס?" מינרווה שפשפה את עיניה בעייפות "מצאת אותן?" היא התכוונה לליילה והובי, שנעלמו לאחר שהובי כישפה בטעות את אחד המורים.

"פחות או יותר..." אלבוס הראה לה את התינוקת שבזרועותיו "יש לך עריסה כלשהי, במקרה?"

"פחות או יותר?" קולה של מינרווה עלה באוקטובה אחת, רמז לעצבנותה "ומאיפה הילדה הזו?"

"הילדה הזו היא ליילה, והובי." התינוקת התחילה לבכות ואלבוס מסר אותה בחוסר נוחות למינרווה, לא היה לו מושג איך לטפל בתינוקות.

"איך זה היתכן?" מינרווה אמרה בתדהמה, מנענעת את התינוקת בעדינות "מה שמה?"

"אני לא יודע, אף פעם לא נתקלתי בכישוף כזה." אלבוס הודה במבוכה, זה לא התרחש לעיתים קרובות "ואיני חושב שיש לה שם."

"טוב, כדאי שנמצא לה אחד." מינרווה הורידה את השמיכה מהתינוקת "אני לא מתכוונת לקרוא לה הילדה כל חייה."

"זה אומר שתסכימי לטפל בה?" אלבוס שאל בהקלה.

"אם תגיד לגמדונים שיביאו לה בקבוק חלב, ותאפשר לי להלביש אותה כמו שצריך..." מינרווה מעקמת את אפה כשהיא מבינה שהדבר היחיד שכיסה את התינוקת הוא השמיכה הקטנה "היא תחלה ככה, מה חשבת לעצמך?!"

"אני לא טוב עם תינוקות." אלבוס משך בכתפיו "איך נקרא לה?"

"היא נראית לי כמו קלייר, קלייר דפני מקגונגל." מינרווה קובעת בנחרצות ומלבישה את התינוקת הקטנה בבגדים שכישפה "למה שלא תשלח אותה לבית יתומים, כמו את כל השאר?"

"שאר הילדים היו קוסמים. היא חצי מכשפה בלבד. ואין לדעת איך החלק של גמדונית הבית ישפיע עליה." אלבוס מסביר "לא תשמרי את השם קראו?"

"לא, עדיף שלא." מינרווה משקה את התינוקת מהבקבוק שקיבלה מאחד מגמדוני הבית "המשפחה שלה קצת קיצונית בנוגע לטוהר דם. ועדיף שיחשבו שהיא בתי מאשר שהיא תאלץ לחיות כל חיה כבת תערובת במשפחה של טהורי דם."

"את בטוחה שתוכלי לטפל בה?" אלבוס שאל בדאגה "מעולם לא היו לך ילדים, והיא כנראה המקרה הראשון...שידוע לי עליו של חצי מכשפה חצי גמדונית, היא עלולה להיות יוצאת דופן."

"כל חיי רציתי ילדים." מינרווה מהמהת בחיבה אל התינוקת המנומנמת "ואני אקבל אותה כמו שהיא, אם תאפשר לי." בקולה נשמעו שמץ של תחנונים.

"מי יהיה האבא?" דמבלדור שואל לפתע "בעלך מת לפני שנים."

"את זה..." מינרווה מחייכת בערמומיות "אף אחד לא יעז לשאול."

"בסדר..." אלבוס הסמיק במבוכה "תזדקקי למשהו?"

"אשמח אם תאפשר לי לצאת לחופש מחר, לקנות דברים לקלייר." מינרווה מנמיכה את קולה כשהיא מבחינה שהתינוקת נרדמה "עריסה ושאר מוצרי תינוקות."

"אני אודיע לתלמידים." אלבוס מחייך "לילה טוב, מינרווה."

"לילה טוב, אלבוס." מינרווה סוגרת את דלת חדרה, עכשיו כשדמלבדור הלך... היא תוכל להקדיש את כל צומת הלב לקלייר.

"לילה טוב, קטנה שלי." היא לוחשת ומנשקת את ראשה של התינוקת "ליל מנוחה, קלייר."

		הפרק הבא