למה לא להזמין את סנייפ לדבר

זכויות כמובן, איך לא, לרולינג..

אנשושימימוסיסוסימוסמיסים!

מה קורה?

אני מאוד מקווה שהכל בסדר, כי יש לי פה פנאפיק חדש במיוחד בשבלכם!!

אני מאוד מקווה שתהנו לקרוא את פנאפיקי ושתת״בבו אותי כי אני בטח ממש גרועה..

ביום השנה ה-20 למילחמה הגיע תורו של רמוס ג׳ון לופין שיספרו עליו כעל מת מהמלחמה. כל הקונדסאים מתו ואיתם גם לילי, הוריו, אישתו ומשפחתו מתו ובנו הקטן טדי לא ממש זכר אותו. דמבלדור מת, למקגונגל לא היה ממש משהו להגיד, וכל השאר לא הכירו אותו כל כך. לבסוף, לאחר לבטים רבים, נבחר סוורוס סנייפ לספר על לופין.

״הוא היה אדם זאב, קונדסאי עלוב שקרא לי סבר-מאוס והחבר הכי טוב של סיריוס בלק וג׳יימס פוטר הפוץ שגנב לי את לילי אהבת חיי.״

״לא אהבת אותה מספיק. עובדה שקראת  לה בוצדמית!״ התערב הארי.

״הוא היה מדריך, אבל זה לא גרם לו לעצור את העלובים האלה, בלק ופוצר״

״איך אתה קורא לאבא שלי?״

״מלהפוך אותי כדי שכולם יראו לי את התחתונים״

״הם היו אפורים עם תחרה, ראיתי אותם״

״ובעצם, בגלל זה אנחנו חוגגים כאן היום, כי לבלק הזה, ימח שמו וזיכרו לעד ולפוצר, ימח שמו וזיכרו גם כן, היה משעמם, 22 שנים לפני זה. ופעם, כשהוא היה זאב אדם, בלק הזה בא וגרם לי להיכנס לצריף המצווח ושם ראיתי את הלופין הזה, והוא נבח עלי, ואני כל כך פחדתי. זה היה מפחיד, אנשים!!״

״לא ידעתי שאתה עד כדי כך פחדן, סבר-מאוס״ התערב שוב הארי.

״ואז, טוב, לא משנה. אני לא רוצה לספר מה קרה.״

״ואז, אבא שלי בא והציל אותך״

״אמרתי לך לא לספר לאף אחד!!!״

הארי פוטר התחיל מיד לרוץ באולם וסנייפ רדף אחריו. (מישהו כישף בקבוק שמפו שירדוף אחרי סנייפ, והאחרון רק הגביר מהירות) ג׳ורג׳ וויזלי, שנכח באירוע, מחה דמעות. ״אבל זו הייתה רק בדיחה של פרד. לא חשבתי שזה אמיתי!״ אמר. למשמע שמו של פרד, החלה גברת וויזלי להיתייפח. רון, שעמד בצד כל הזמן, אמר: ״אמא, זה ממש מקרה פרסי״ האם, ששמעה את שמו של פרסי החלה בוכה עוד יותר חזק בזמן שפרסי שאל: ״מה זה מקרה פרסי?״ רון סימן לו שיסביר לו אחר כך.

בינתיים, בקצה השני של האולם הארי הטיל על סנייפ אקספליארמוס. השרביט של סנייפ עף מידיו ישר לידיים של הארי והרמיוני צעקה בהיסטריה: ״אני לא מאמינה עליך, הארי! הטלת לחש על מורה!!!״

״הוא קרא לאבא שלי פוצר!!״

״כי זה מה שהוא באמת היה!״ צרח סנייפ.

״גיחי גיחי״ גיחך הארי.

״צוחק מי שצוחק אחרון!״

מרוב כעס, הארי שיתק את סנייפ, עלה לבמה וקרא: ״עכשיו, כשכולם יודעים מה הכינוי שלו, נשנה את שמו של סנייפ! ויקרא שמו בישראל סבר-מאוס!!״

הרמיוני צרחה, עוד יותר בהיסטריה: ״הארי!! אני לא מאמינה! שיתקת את פרופסור סנייפ!!!״

״האמת היא, שחשבתי להטיל עליו אבדה קדברה״

מרוב כוונה הקללה נשלחה מהשרביט של הארי ופגעה לסנייפ בול בחזה. סנייפ, שהיתעורר למספר רגעים, לחש: ״תהרגו את פוצר!! זו הצוואה שלי!! הירגו אותו!!״

הארי צחק: ״בפעם האלף ואחת, אני מבין למה בלטריקס התכוונה!!״

״איך אתה מדבר על אחותי?״ צעקה נרקיסה מאלפוי והרמיוני צרחה בשיא ההיסטריה: ״אני לא מאמינה עליך, הארי!! היטלת עליו קללה!! אתה הרגת אותו!!״

״ולא איכפת לי מזה!!״

״אתה הרגת אותו!״

״ולא איכפת לי מזה!״

״אבל אתה הרגת אותו!״

״אבל לא איכפת לי מזה!!״

הרמיוני שמה לב לרגע לריטה סקיטר, שבאה לסקר את האירוע בעט-צטט-אותך ושכחה מההסכם שלה עם הרמיוני. הרמיוני עזבה לרגע את הוויכוח ופנתה לריטה סקיטר: ״העט-צטט-אותך שלך אצלך?״

״כככן״ גימגמה ריטה.

״אציו עט-צטט-אותך של ריטה סקיטר!!״ העט עף מהתיק של ריטה סקיטר הישר לידיה של הרמיוני. ״אתה רצחת אותו!!!״ חזרה הרמיוני לצרוח. הארי התעלם ממנה ואירגן לסנייפ טקס לוויה שקט לעומת צרחותיה של הרמיוני ברקע: ״אתה רצחת אותו!!!״ על המצבה היה כתוב: ׳פה קבור הכלב סוורוס סנייפ או בשמו הישראלי סבר-מאוס׳.

מאלפוי הספיד: ״הוא היה אוכל מוות יחד איתי!״

״אתה היית אוכל מוות?״ צרחה מקגונגל והארי אמר לרון והרמיוני: ״אמרתי לכם!!״

״תיפסו אותו!!״ צרחה מקגונגל לסוהרסן תועה שאיבד את דרכו ונכח בלוויה.

״תיפסו את פוצר!! הוא הרג את סנייפ!! אני סך הכל אמרתי כמה מילים!!״

״אתה אמרת שהיית אוכל מוות!״ אמרה מקגונגל ומאלפוי נלקח משם, צורח.

כשהסתיים טקס הלוויה פרופסור מקגונגל עלתה לבמה וסיכמה את האירוע במשפט אחד: ״בפעם הבאה לא נזמין את סנייפ לספר על לופין״

		הפרק הבא