למה לא להזמין את סנייפ לדבר

אוקי, פרק שני זה עניין קצת מרגש..

מקווה שתת״בבו וקריאה נעימה!!

אגב, התוודות קטנה, זה פרק אחרון...

עברה שנה, טדי כבר הספיק להיתאושש ממה שסנייפ אמר על אביו והגיע תורה של אימו ז״ל שיספרו עליה.

אנדרומדה לא חשה בטוב, טדי לא ממש הכיר אותה, לא הייתה לה משפחה וכל השאר לא ממש הכירו אותה. רצו לבחור בצ׳ארלי וויזלי שלמד איתה בשכבה בהוגוורטס אבל היה בגריפינדור, אבל הוא לא התכוון להגיע כי נורברטה חולה במחלה קשה, אז הם בחרו בנרקיסה מאלפוי, דודתה.
״אני גאה באחותי בלה, שהרגה את האחינית הסוררת שלנו,״ אמרה נרקיסה.
״אני לא סולח לה על זה עדיין״ אמר הארי.
״וגם את הבן דוד הסורר שלנו״
״גם על זה אני עדיין לא סולח.״
״והיא ניצלה כל הזדמנות כדי להרוג את הארי פוצר״
״איך קראת לי?״ התרגז הארי.
״וגם את אחייניתינו הסוררת. והיא עשתה את העבודה כמו שצריך, אני ראיתי אותה מהצד. היא צחקה. היא חשבה שהיא הולכת לנצח. אבל לא, הקללה של אחותי בלה פגעה לה בול בחזה והיא מתה. אבל היא! היא הרגה אותה! ואני הולכת לנקום את דמה! עכשיו את הולכת לשלם על כך, וויזלית בוגדת דם מסריחה!״ היא צחקה לפני שהטילה את הקללה ״אבדה קד-״
הקללה פגעה לה בול בחזה והיא נפלה לאחור, מתה. אף אחד לא ידע מי הטיל את הקללה חוץ ממי שהטיל אותה ו… דראקו מאלפוי שכבר הספיק להישתחרר מאזקבאן.
״הרגת את אמא שלי!!״ קרא מאלפוי ״אני אהרוג אותך!״ וצחק ברשעות. אך לפני שהספיק לומר את הקללה קפץ הארי וצעק ״שתק!״ בעוד הרמיוני צועקת ״דיפינדו!״ הקללה של הרמיוני פגעה ברצפה ופערה חור מאחורי מאלפוי. מאלפוי צחק והקללה של הארי פגעה לו בול בחזה והוא נפל אחורה ישר לתוך הבור, שנסגר מיד ומשום מקום, צמחה מעליו אבן עם הכיתוב: ׳כאן קבור דראקו מאלפוי, אוכל מוות׳.
הארי והרמיוני הפכו לזוג. הם הרגו את סקופיוס מאלפוי כי הוא בלק (הקללה פגעה לו בול בחזה, זה סימן של בלקים. לפני זה הוא גם צחק) ואת לוציוס מאלפוי כי הוא היה אוכל מוות. (אסטוריה לא הייתה בלקית או אוכלת מוות אז הם לא הרגו אותה) הם אירגנו לוויה לנרקיסה, לוציוס וסקרופיוס מאלפוי (את הקבר של מאלפוי אי אפשר היה להזיז ולכן עד עכשיו הקבר נמצא במרכז האולם קורנלסיוס הקסום) וגויל (שהיה אוכלי מוות יחד עם לוציוס, נרקיסה ודראקו) הספיד אותם: ״הם היו אוכלי מוות כל כך טובים! אדון האופל בוודאי גאה בהם״
״אתה היית אוכל מוות?״ צעקה מקגונגל. היא קראה לקינגסלי שקאלבוט שהיה שם והוא לקח אותו לאזקבאן.
כשהלוויה הסתיימה, סיכמה מקגונגל: ״אם משהו מבית בלק צוחק, סימן שהוא עומד למות!

הפרק הקודם