לילי וסוורוס מצאו להם תא בסוף הרכבת, שניהם התחילו לנמנם ולרגע שמעו קול צועק "ממתקים! ממתקים! מישהו רוצה ממתקים?". מכשפת הממתקים עצרה ליד התא שלהם ושאלה אם הם רוצים משהו, סנייפ בא להגיד שזה בסדר והוא לא יקח כלום בגלל שהוא לא יבזבז את כספו על שטויות כאלה, אבל לילי ישר אמרה "תביאי שתי צפרדעי שוקולד, זה היה נראה לי טעים בדובשנרייה" והושיטה מספר חרמשים. מכשפת הממתקים הוציעה מהעגלה שתי צפרדעי שוקולד, נתנה אותם ללילי ולקחה את הכסף. לאחר שהמכשפה הלכה מיהר סוורוס להגיד "תודה לילי! לא היית צריכה", "זה שטויות, תרגיש אעםנום בנוח.." ענתה לו לילי בפה מלא בעוד היא מכרסמת את צפרדע השוקולד. לאחר שעה של דיבורים על איסוף קלפים של צפרדעי שוקולד (סוורוס התלהב מזה שלילי קיבלה את סלאזר סלית'רין) הם יכלו לראות את הוגוורטס מהחלון.
"לרדת תלמידים! לרדת! כל התלמידים החדשים לבוא אחרי בטור של שלשות, כל הותיקים להתקדם לכיוון המרכבות", צעק קול עמוק מהקצה השניה של הרכבת. כשלילי וסוורוס ירדו מהרכבת הם ראו אדם גבוה שאמר להם למצוא עוד אחד לשלשה ולבוא אחריו. תלמיד נבוך בעל שיער שחרחר בשם רמוס התקרב לעברם. היה נראה כאילו התנדב להיות איתם בשלישיה ונזרק מחבריו. הוא דווקאה נראה נחמד יחסית לחברים שלו חשב סוורוס. וכאשר רמוס ביקש להצתרף אליהם אישרו לו.
לאחר כמה דקות האדם הגבוה ביקש מהם להיכנס לסירות ולאחר שייט ארוך באגם הם הגיעו לטירה. הטירה נראתה ענקית וכולם התרגשו מאוד אך לא הוציאו דבר חוץ מהתלחשושים קטנים. הם נכנסו אחרי האדם הגדול לאולם גדול ומרווח שבקצהו הצפוני עמד שרפרף עם מצנפת ומאחוריה ישבו מספר מורים. סנייפ שמע על המצנפת הזאת, זאת הייתה מצנפת המיון, וכמו שחשב לאחר כמה דקות של הקדמה קראו לתלמידים לחבוש את מצנפת המיון. "לילי אוונס!" קרא מכשף שהציג את עצמו בתור פרופסר שרין. לילי התקדמה בזהירות לשרפרף וחבשה את מצנפת המיון, כעבור שניה צעקה המצנפת "גריפנדור!" ולילי הצטרפה לשבת בשולחן מלא ילדים שמחים שקידמו אותה בברכה, בינהם גם ג'יימס, הילד המעצבן מהדובשנרייה. "סוורוס סנייפ!" אמר פרופסור שרין וסנייפ קיווה לעצמו אמן שאני אצא עם לילי... אך לאחר שחשבש את מצנפת המיון היא צעקה "סלית'רין!" וסוורוס, מאוכזב, עצוב וקצת כועס התקדם לשולחן סלית'רין.
ומאז כמעט לא יצא לסוורוס ולילי לדבר, רק פעמים אחדות ולא כולם היו נעימות...
המשך יבוא...
|