לילי וסוורוס טיילו ברחוב ההומה, הם ראו חנויות צבעוניות עם פריטים מאוד מוזרים ונדהמו מכל פרט, זאת הייתה הפעם הראשונה של סוורוס ולילי במקום הזה. לילי הציעה להכנס לחנות מלאה ממתקים שנראתה לה מגניבה, הם נכנסו בדלת מעץ עם השלט "דובשנריה, פתוח", ונדהמו רק מהמבט הראשון. היה שם כל סוג ממתקים שתתארו לכם, אפילו בטעם שעוות אוזניים! בעוד סוורוס מבריח עוגות קדרה לכיסו, הוא שומע צווחה מכיוונה של לילי, הוא הסתובב וראה ארבעה נערים ליד לילי היושבת בתנועה מסורבלת, משום מה, על הרצפה. "תסתכלו לאן אתם הולכים!" צעקה עליהם לילי, "סליחה בובה" ענה נער שחצן, ממושקף מבעל שיער פרוע. סוורוס התקדם לעברם ושאל בעצבים "מה עשיתם לה?!" "היא פשוט עמדה בדרכנו לחשופיות הג'לי, דרך אגב, קוראים לי ג'יימס, איך קוראים לך?" אמר הנער השחצן והושיט ללילי יד. "לילי, והחבר שלידי הוא סוורוס, וכדאי שתתחילו להתרחק". "החבר שלך, אווווווווו, נתראה בהוגוורטס, זוג ניפלרים!", זה ברור שהוא מקנא ובכלל אנחנו לא זוג חשב סוורוס, וגרר את לילי מחוץ לחנות.
כעבור מטרים ספורים ראו את גברת סנייפ עם כמה אוניות זהב. סנייפ הופתע למראה האוניות, "מאיפה כל האוניות האלה?" שאל סוורוס בעידוד לאחר המקרה המעצבן. "אלה מהחשבון של לילי בתור קוסמת מתחילה בגרינגוטס, החרמשים והגוזים הספורים שאתה תשתמש בהם, בכיס שלי". סנייפ התאכזב לשמע התשובה, אך מה לעשות, מצבם הכלכלי לא משהו. כשלילי הבחינה בפרצופו של סנייפ אמרה:" אתה יכול לקבל אוניה מהכסף שלי סוו, על תיהיה עצוב". משפט זה עורר בסנייפ יותר מידי רגשות בבת אחת אני לא מאמין, היא כל כך נחמדה, אני חושש שאני מאוהב בה, ועוד היא קראה לי "סוו"! זה שם חיבה? אבל מכל המחשבות האלה הצליח רק להחניק "תודה" בקול חנוק והם התקדמו לעבר שאר החנויות.
כעבור שעה הם היו מוכנים עם כל הציוד ברציף תשע ושלושה רבעים. לילי בעיקר עדיין היתה בשוק מכל הדברים הקסומים שקוראים ביום אחד, אבל גברת סנייפ העירה אותם מהשוק וזירזה אותם להכנס לרכבת. "אל תשכחו לכתוב לי!" צעקה אמא של סנייפ מבעד לכל הרעש, והם עלו לרכבת המתחילה לנסוע, להוגוורטס אקספרס...
המשך יבוא...
|