המלודיה של העולם

לפני שלקחה עוד ביס מכריך השוקולד שלה, מלודי נתנה לשמש ללטף בעדינות את פניה, בעודה עוצמת עיניים ומחייכת לעצמה.

"את יודעת את נראית קצת דבילית כשאת עוצמת עיניים ומחייכת ככה," אמר לה ג'ון.
ממש ידיד השנה. "אפשר את הקשית?"
"אתה יודע שאני-" היא התחילה לומר לו, בעודה מעבירה לו את הקשית. היה לו הרגל ללעוס קשיות. הוא אמר שיש להם טעם מדהים.
"-'אוהבת שהקרניים של השמש נוגעות בך' כן שמענו עליכם.", הוא אמר בשיעמום, לא שם לב על מה הוא מדבר.
"מה זאת אומרת 'עליכם'?" מלודי שאלה בחשדנות.
זה תמיד קרה. ג'ון פלט כל מיני שטויות (לפחות מבחינת מלודי), שהיא לא הבינה.
מידי פעם, בעיקר כשהייתה משועממת, היא ניסתה לגלות על מה הוא מדבר. היא יום אחד אפילו שאלה אותו מה זה. הוא פשוט השפיל את המבט שלו, ואמר שיום אחד הוא יאמר לה. מלודי קיוותה שהיום הזה קרוב.
ג'ון האדים מעט.
"את יודעת..." הוא נעץ מבט ארוך בכריך החסה שלו. לפתע נשמע קול הכריזה הצורם, שהציל את ג'ון מלענות.
"ג'ון סטיוארט, ג'ון סטיוארט, גש בבקשה למשרדו של מר אדמס, תודה."
ג'ון קם במהירות. לשנייה הוא נראה מאושר שיש לו תירוץ ללכת. בשנייה הבאה הוא נראה... מבוהל?
וזה היה מוזר. מילא כל מורה אחר, אבל מר אדמס היה רק מורה זקן וחביב, שישב על כיסא גלגלים, ולימד על המיתולוגיה היוונית.
למרות שהפחד של ג´ון נראה לה לא מובן, היא ניסתה להרגיע אותו. "הוא בטח ידבר איתך על הציון שלך בתעודה."
היא החוותה על התעודות שקיבלו רק לפני שעה.
"כן... בטח" הוא אמר בפיזור דעת, עדיין נראה מוטרד.
"אתה רוצה שאבוא איתך?" היא שאלה אותו.
אם מלפני זה הוא נראה מעט מבוהל, עכשיו הוא נראה על סף התקף פאניקה. "לא!" הוא אמר לה במהירות, כל כך חזק עד שכמה ראשים הסתובבו אליהם.
'למה הוא כל כך תקיף?' מלודי חשבה לעצמה.
"ג'ון, אתם מדברים עליי?" היא שאלה אותו.
"לא," הוא אמר לה. אבל מלודי הייתה בטוחה שכן.
כל הסימנים לזיהוי שקר הופיעו אצלו. הוא השפיל את העיניים, האדים והתחיל לשחק בעצבנות עם קצה החולצה שלו.
"אוקי. אני אשאר כאן ואחכה כאן." היא חייכה אליו. חיוך קטן של מעט הקלה הסתמן בזבית פיו. הוא התחיל לצלוע לכיוון בניין בית הספר.
לג'ון הייתה איזו בעיה ברגל, מלודי תמיד קינאה בו על הפטור התמידי משיעורי ספורט.
ברגע שהוא נעלם אל תוך המבנה היא לקחה את כל הדברים שלה ורצה בעקבותיו.

********************************************************************************************

זה פרק מעבר. לכן הוא קצר וחסר פרטים.

בפרק הבא מתחיל האקשן... טם, טם, טםםםם

אז הירשמו בשביל לקבל הודעה :)

(גם תגובה נחמדה לא תהרוג אתכם!)

הפרק הקודם		הפרק הבא