כמה את אוהבת אותי מ-1 עד 10?

"דראקו! יש היום מסיבה בחדר הנחיצות. אתה בא?"

ככה היום הגרוע ביותר בחייו של דראקו התחיל. בארבעה בנים מגודלים שקפצו על מיטתו וניסו לסחוט ממנו אישור הגעה למסיבה.

"לעזאזל" דראקו גנח לתוך הכרית "תעזבו אותי." "לא לפני שנחלץ ממך הבטחה" גיחך בלייז "אתה בא?"

דראקו העיף עליו את הכרית וגיחך. "לא!" אמר "אני צריך להתכונן למבחן בשינויי צורה. המכשפה הזקנה לא נותנת לנו לנוח. וחוץ מזה, טהור דם מהסוג הישן והטוב לעולם לא הולך למסיבות. ובטח שלא מאלפוי. זה מתחת לכבודו." אמר דראקו בהתנשאות מדומה והעיף ממיטתו את השמיכה, ישר על ראשיהם הגדולים והשעירים של קראב וגויל. מי בכלל הרשה להם להתקרב למיטה שלו?

"נו קדימה, מאלפוי! לא ראינו אותך עם האף מחוץ לספר מאז תחילת השנה. וחוץ מזה, מי אמר שאתה מהסוג הישן. או הטוב. או טהור הדם?" קרץ מרכוס פלינט וטפח על גבו של דראקו בכף יד בעלת אצבעות בעובי של נקניק. "תבוא, יהיה כיף. יהיה אלכוהול." אמר קראב, במחשבה שזה מה שישכנע אותו לבוא.

"אוף לעזאזל. רק הפעם." נאנח דראקו ויצא מהמיטה. "עכשיו תעופו מהחדר. אני מתלבש." אמר ורטן לנוכח חבריו המצחקקים, יוצאים מהחדר וטורקים את הדלת.

עשר שעות מייגעות לאחר מכן, דראקו נבר בארונו, מחפש משהו ראוי ללבישה למסיבה. "תזכיר לי למה הסכמתי לזה?" שאל את בלייז, שכבר החליק את ראשו לתוך חולצת טי לבנה וצמודה בדיוק במקומות הנכונים "כי אנחנו חבורה של פוצים שרוצים שלילה אחד, לילה אחד למען השם! תתנהג כמו שנער בן שמונה עשרה אמור להתנהג. " דראקו גיחך. "אתה מתכוון לאלכוהול, סקס ומסיבות?"  שאל בציניות. "בדיוק" ענה בלייז וטפח על אחורי ראשו של דראקו בהקנטה. "עכשיו אני אעזור לך למצוא משהו ללבוש לפני שנאחר." הוא שלף מנבכי הארון חולצה אפורה צמודה עם נחש ירוק מתפתל עליה, לאורך הכתפיים, החזה ונגמר בבטן התחתונה "זה אמור להתאים" אמר בלייז וזרק את החולצה לדראקו, בצירוף של ג'ינס שחור קרוע מעט בברך ומגפיים שחורות משופשפות מעט מהארון הפרטי של בלייז. "זהו" חייך בלייז בגאווה "אתה נראה באמת סקסי ברמות, מאלפוי. איפה הסתרת את כל זה כל הזמן הזה?" דראקו הכניס לבלייז מרפק בצלעות והם יצאו למסיבה.

'פאק' חשב לעצמו דראקו ברגע שנכנסו. 'הכל פה כל כך...' הוא ניסה למצוא את המילה הנכונה, 'מדהים?' 'לא! אממ... נערי. כן, הכל פה כל כך נערי.' חשב וסקר את החדר הרחב שסביבו. אמצע החדר היה רחבת ריקודים כסופה ובכל מקום היו תלויים פנסי אורות מהבהבים. היה בר קטן בצד, אשר היה מלא בוויסקי, בירצפת ואפילו קוקטיילים מוגלגיים. אנשים יפים בבגדים יפים היו בכל מקום, עורם נצבע בגוון משונה מתחת לאורות, עסוקים ונוטפים מעין הילה זוהרת- סוחבים קוקטיילים לחבריהם, רוקדים ומדברים. בפינות האפלות של החדר היו מגוון ספות שלדראקו כבר היה ניחוש למה הן משמשות, וזה היה הכל. עיניו של דראקו נתקעו על חבורה נועזת במיוחד בקצה החדר, אשר שיחקה אמת או חובה, משחק מוגלגי מטופש, אך כפי הנראה, בגרסה הרבה יותר נועזת. "גריפינדורים!" אמר דראקו בהפתעה קטנה "לא אמרת לי שיהיו גם גריפינדורים!" הוא הצביע על נערה יפה בשמלה אדומה שקיבלה כעת חובה לנשק 5 נערים במעגל, ופנתה מיד לנער הג'ינג'י שישב לידה. "ובטח שלא שלישיית הזהב של גריפינדור!" אמר והצביע על הנערה, שכעת נישקה במבוכה נער נאה למדי בעל עיני אזמרגד ומשקפיים עגולים. "אוף, לעזאזל דראקו! תרקוד! תיהנה!" שאג בלייז, מושך אותו לרחבת הריקודים "הרי אף פעם לא תסכים לבוא למסיבה כזאת שוב! תפסיק להיות שלילי!" לפתע, המבט על פניו של בלייז נעשה סלית'ריני מתמיד והוא רכן לכיוונו של דראקו. "אני יודע מה אתה צריך" לחש לו "בוא איתי!" דראקו נמשך על ידי בלייז לכיוון הבר. לאחר בקבוק של וויסקי אש, ספל בירצפת ושני קוקטיילים, דראקו הפך לשיכור לגמרי, וניסיונותיו העלובים ללכת הצחיקו את בלייז ומרכוס, אשר היו מתורגלים יותר בשתייה ולכן הצליחו ללכת ישר, בעוד דראקו... לא. בלייז קרץ לפלינט ולקראב, שהגיח כעת מבין הצללים, ואמר לדראקו: "מה הסיכויים שאתה משכנע את גריינג'ר לצאת איתך עד סוף השנה?" דראקו השיכור, לא הבחין בסכנה. אילו היה פיכח, היה סוטר לבלייז על עורפו ומסתלק. כעת, דראקו אמר: "אותם הסיכויים שאתה מקבל דייט מנוויל לונגבוטום, עד סוף  הערב. הוא יצא מהארון אחרי הקרב, כמוך". למען האמת, מאז שנתם השביעית בלייז הודה בפני דראקו שהוא קצת דלוק על נוויל. לונגבוטום נהיה סקסי ברמות במהלך השנה, ונהייתה לו תדמית של נער אמיץ ושובב, נאמן ו'ילד רע', שיעשה כל דבר בכדי להפיל את שלטונו של סנייפ מהשנה שעברה. כמעט כל בת בהוגוורטס השליכה את עצמה לרגליו, ובסוף השנה הוא קיבל את תואר 'הילד המפתיע ביותר'. תוסיפו את העובדה שיצא מהארון בסוף השנה, ותקבלו מגנט הומואים רציני. עכשיו, לנוויל לא היה חבר ודראקו היה נחוש לחבר בין השניים. "במידה ואתה מצליח להשיג את לונגבוטום, ואני מצליח להשיג דייט מגריינג'ר, אתה מתפשט באולם הגדול, עומד על השולחן ומכריז על אהבתך לדיונון הענק. אם אני לא מצליח, אני עושה את אותו הדבר." אמר דראקו מבלי לחשוב. "עשינו עסק" אמר בלייז ותקע כף עם דראקו. עכשיו אין דרך חזרה.

לאחר שעתיים בהן דראקו רקד, צחק ודיבר עם אנשים מבתים שונים, הגיע בלייז, אוחז בידו של לונגבוטום ועל פניו חיוך ניצחון. "נוויל הסכים לצאת איתי" אמר והדביק נשיקה על לחיו של הגריפינדורי המחייך. "אמרתי שאין לי בעיה כל עוד אתה לא מתאכזר לאחרים" הדגיש נוויל וכעת הם חייכו אחד לשני, על פני שניהם מרוחים חיוכים רחבים. נוויל משך את בלייז לספה שבדיוק התפנתה, והדביק מיד את שפתיו לפיו של בלייז, אשר נראה נהנה מאוד מכל העניין. דראקו המבועת הבין שיש לו בדיוק 9 חודשים לשכנע את גריינג'ר, שלמזלו נפרדה מוויזלי בתחילת השנה, לצאת איתו, עם דראקו מאלפוי.

		הפרק הבא