נצר וולדמורט

(נקודת מבט: פרסי)

הגעתי הביתה ועליתי במדרגות. הושטתי את ידי לכיוון ידית הדלת אך נעצרתי. שמעתי קולות שיחה..

פתחתי את הדלת,מוכן לכל דבר שקורה שם.

-

(נקודת מבט: הארי)

הדלת נפתחה ונער ממוצע בעל שיער שחור ועיניים ירוקות נכנס.

הוא היה מבולבל וכנראה לא הבין מי אנחנו או מה אנחנו עושים כאן.

"פרסי! הגעת,איזה יופי." אמרה סאלי לפרסי.

"כן.." הוא התקרב לסאלי וכנראה התכוון ללחוש אבל שמעו את זה בכל החדר. "מי אלה?"

"שלום,אני אלבוס דמבלדור." אמר דמבלדור וקם ללחוץ את ידו של פרסי.

פרסי לחץ את ידו,עדיין לא מבין מה הולך כאן.

"ואני רמוס לופין."

"ואני הרמיוני גריינג'ר."

"ואני סיריוס בלק". 

כל אחד ניפף בידו כשהגיע תורו לומר את שמו. חוץ מסיריוס,שגם קרץ. (הערת הכותבת: סיריוס קלאסי לול)

"אני הארי פוטר." אמרתי באי רצון.

"אוקיי,עכשיו שעשינו היכרות,אפשר לדעת למה הגעתם?"

"טוב..איך אני אומר את זה. אנחנו קוסמים." אמר דמבלדור.

"קוסמים?" אמר פרסי עם הבעה מוזרה על פרצופו.

"לא קוסמים כמו שאתה מכיר. קוסמים אמיתיים." אמר לופין.

"איך אני קשור לקוסמים האמיתיים?" אמר פרסי.

"אתה קוסם כמונו!" אמר סיריוס.

פרסי היה מבולבל אבל זה איכשהו היה נראה לו הגיוני.

"אז אני מבין שאתם עושים ביקור בבית של כל קוסם. לא יכולתם לשלוח מכתב או הודעה?" אמר פרסי.

"טוב..לאחרונה גילינו..שאתה הנכד של מישהו..מיוחד אצלנו." אמר דמבלדור.

פרסי כנראה לא הכיר את סבא שלו או ידע מי זה כי לפי ההבעה על הפנים שלו היה אפשר להבין שהוא לא דיבר על סבא שלו כבר הרבה זמן.

"באמת? מה הוא היה?" שאל פרסי. הוא הסתכל על סאלי אבל מיד החזיר את מבטו אלינו לראות את תשובתו של דמבלדור.

"הוא רוצח." אמרתי.

"הארי!" אמרה הרמיוני. "היה עדיף שדמבלדור יענה.." המשיכה הרמיוני.

"קוראים לו וולדמורט. זאת אומרת,טום רידל." אמר דמבלדור.

"באתם לפה כדי לבדוק שאני לא רוצח כמוהו?!" אמר פרסי בעצבנות.

"לא! כמובן שלא!" דמבלדור שיקר.

"בוא נחזור לעיקר..באנו לפה כדי להזמין אותך ללמוד אצלי בבית ספר. 'הוגוורטס'."

דמבלדור המשיך לספר לו על הוגוורטס ועולם הקסמים.

"נו אז מה אתה אומר? תבוא ללמוד בהוגוורטס?"

הפרק הקודם		הפרק הבא