נצר וולדמורט

(נקודת מבט: פרסי)

"אז..תבוא ללמוד בהוגוורטס?"

מיליון מחשבות והתלבטויות רצו בראשי.

אמא שלי,אנבת',השבעה,פול..

"זה בסדר."אמר דמבלדור ברוגע. "אנחנו ניתן לך לחשוב עד שתיתתן לנו תשובה" הסביר דמבלדור.

(מעבר זמן: כעבור כמה שעות)

החלטתי. אחרי המון התתלבטויות ומחשבות..החלטתי מה אני רוצה לעשות בקשר להוגוורטס.

נסעתי למחנה,נופפתי לשלום לעבר חניכים שנשארים במחנה שנה שלמה והלכתי לכוון ביתן אתנה.

הושטתי את ידי לדפוק על הדלת הגדולה והלבנה. נקשתי שלוש פעמים עד שחניכה בת אתנה שלא הכרתי פתחה לי את הדלת.

"אממ..אנבת' פה?"שאלתי במבוכה. "אני פה!" שמעתי את הצעקה אנבת' מתוך הביתן ויצאה החוצה.

היא סגרה את הדלת אחריה והתחלנו ללכת תוך כדי דיבור.

"למה באת? קרה משהו?"שאלה אנבת' עם פרצוף מודאג.

עמדתי לספר לה את החלטתי. רציתי שהיא תדע ראשונה.

"אני הולך לפנימייה השנה," התכוונתי להוגוורטס. "ישנים שם כל תקופת הלימודים,כך שלא נוכל להיפגש במשך השנה" היה קצת עצב בקולי שאמרתי זאת.

החלטתי ללכת להוגוורטס. 

"אני בשוק שהפנימייה קיבלה אותך,מוח אצה!"  היא צחקה והצטרפתי לצחוק שלה.

המשכנו לדבר עוד קצת עד שהייתי צריך לחזור הביתה. 

היא נישקה אותי בלחי והסמקתי. (הערת הכותבת: אני מצטערת,אנשים שלא משפפים פרסבת')

התחלתי ללכת. 

"ביי,פרסי!" צעקה לי אנבת' מרחוק.

"ביי,אנבת'" החזרתי לה כתשובה.

(הערת הכותבת: רק לי סוף הקטע הזה נשמע עצוב?!) 

 הגעתי הביתה,והלכתי לכיוון אמא שלי,שהכינה ארוחת ערב במטבח.

"אמא! החלטתי! אני הולך להוגוורטס!" 

"נהדר,פרסי!" החזירה לי עם חיוך על פניה.

ידעתי שהיא דואגת שלא תראה אותי במשך השנה,אבל עדיין רצתה שאלך להוגוורטס.

"אז..מה עושים עכשיו?" שאלתי.

-

אנחנו רוצות להגיד תודה על כל התגובות והמנויים הרשומים לפאנפיק!

אנחנו משתדלות להעלות כה שיותר:)

החלטנו שתהיה שאלה בכל פרק!

בפרק הזה השאלה תהיה: מי הדמות האהובה עליכם מפרסי ג'קסון?

הפרק הקודם		הפרק הבא