Valentine's Day

אם יאשרו לי אתזה... תיהנו 3>

"בוקר טוב, תלמידי הוגוורטס!אז יום האהבה, הידוע יותר בשם ולנטיין, מתקרב. יש לכם יומיים להציע לאדם שאתם אוהבים לצאת אתכם לנשף הגדול שייערך ביום עצמו, ב-14 בפברואר. הכניסה לנשף היא משנה רביעית ומעלה בלבד! ייערכו הצבעות לזוג המנצח של ולנטיין והוא יקבל הפתעה מיוחדת במהלך הנשף. הזוגות שיוצאים יחד יתעדכנו בלוח שמחוץ לאולם הגדול, ואתם יכולים להצביע בכל עת, לכל זוג. כל שעליכם לעשות, הוא לסמן קו על הפתק בעט נוצה. אז בהצלחה לכולם, וולנטיין שמח!"

ההודעה הזאת נשמעה מפיו של מנהל בית הספר, אלבוס דמבלדור, במהלך ארוחת הבוקר של ה- 12 בפברואר וגרמה, כמובן, ללחשושים וריכולים מפיהם של כל תלמידי הוגוורטס. מי יהיה הזוג המנצח? מי יציע למי? והנה, כבר נוצר הזוג הראשון לנשף: "תצאי איתי?" צעק פרד לאנג'לינה, והיא הסמיקה והנהנה לחיוב. היחיד שלא נדבק בשמחת היום הקרב, היה נער שחור שיער שישב בשולחן גריפינדור והזיז את החביתה שלו מצד אחד של הצלחת, לצידה השני, מבלי לטרוח להרים את המזלג המלא לפיו. הוא ידע את מי הוא רוצה להזמין, כמובן, אבל היה לו ברור שהאדם לא יסכים, הדבר יתפרסם בכל רחבי הטירה והמוניטין שלו ירד לטמיון. כן, זה כל כך מתאים לאופי שלו. 'להתאהב באדם שאני לא יכול להשיג', חשב לעצמו בכעס, 'זה כמו להתאהב בעצמך. בכל פעם שאני אנסה להשיג אותו, אני רק אתנגש בבבואה של עצמי'. דין יצא עם ג'יני, כמובן, ובמהלך שיעור שינויי צורה רון אזר אומץ והציע להרמיוני לצאת. הוא קיבל בתמורה הנהון מבויש מהנערה הברונטית ומבט- מוות- מקגונגל מבעד לזוג משקפיים מרובעים. "אני משערת ששאלת את מיס גריינג'ר כיצד מבטאים את הלחש נכון, מאחר ולא הקשבת להסבר שלי עליו, אדון וויזלי, ולא שאלת אותה דברים מטופשים שלא קשורים לשיעור, נכון? הדגם לנו את הלחש, בבקשה. הנה, בוא לקדמת הכיתה." אמרה הפרופסור בחדות ורון המסכן השתרך אחריה בדממה. עיניו הביטו בייאוש לעבר חברו, שמלמל לעברו "אורניוס מוטור" והחווה מעין נפנופון מורכב בשרביטו. העורב שלפניו הפך לחתול ג'ינג'י. רון הגיע לקדמת הכיתה והביט בהרמיוני. "אורניוס מוטור" אמר והחווה על העורב שלפניו. החיה האמורה רק קרקרה בבוז. "אורניוס מוטור!" הדגיש רון והחווה על העורב שנית. כעת, חתול אפור הביט על הקוסם באותו מבט עצל שהיה לעורב. "10 נקודות לגריפינדור, אדון פוטר, על הביצוע המושלם של הלחש בעת שהובלתי את אדון וויזלי לקדמת הכיתה. 5 נקודות יורדות מגריפינדור, אדון וויזלי, על שלא הקשבת לי בזמן שהסברתי על הלחש וחשבת רק על נשף ולנטיין המטופש הזה!"

ערב, חדר המועדון של גריפינדור

"הרמיוני" קרא הארי בייאוש לעבר חברתו, שישבה והכינה שיעורי בית מול האח שבמגדל גריפינדור "אני... אני צריך אותך דקה. רק אותך" הדגיש כשחברו המנומש התכונן לקום ממקומו ולהצטרף  אל השניים. הרמיוני הטילה לחש על המדרגות לחדרי הבנות, והם לא הפעילו את האזעקה הסמויה שהייתה אמורה להיות מופעלת בכל פעם שבן עולה במדרגות. "וזה רק כי אני יודעת שרון ינסה לצותת לנו" אמרה הרמיוני. הארי היה מובך- מאחר והבנות לא חשבו שבן יכול להגיע לתחום הזה, היו חזיות ותחתונים זרוקים במעלה המדרגות, שתי בנות מקומות שונות דיברו בקולי קולות על כשפים להפחתת כאב המחזור, ובנות שהלכו בלבוש תחתון בלבד היו בכל מקום. הרמיוני ראתה את מבוכתו של הארי ולחשה לו "אל תשים לב. בוא לחדר שלי." ומשכה אותו אחריה בעוד הוא לא מאמין למראה המזוויע שנגלה לעיניו. השניים התיישבו על המיטה בחדרה של הרמיוני, אשר הייתה מסודרת ולא מכוסה בכרזות של קוסמים יפים עם לבבות, מערכות שעות מקושטות, איפור וסרטים לשיער. "אני צריך עזרה" אמר בזמן שהרמיוני הסיטה את הכילות והטילה עליהן לחש השתקה "ולנטיין?" שאלה אותו בישירות כזאת שהוא היה נדהם אילו בן היה מגיע לכזאת רמת חשיבה. "כן" אמר בתשובה וגירד את עורפו במבוכה. "מי הבן בר המזל?" שאלה אותו הרמיוני בחדות לא חודרנית, אלא במעין התעניינות כזאת אופיינית לבנות. הארי נדהם מהקליטה המהירה שלה. "מה... מה.. איך ידעת שאני... הומו?" שאל אותה במבוכה. "טוב, זה די ברור. כולנו שומעות מדי פעם שיחות של בנים ואתה אף פעם לא אומר שם דברים דוחים כמוהם. חוץ מזה, אף פעם לא הייתה לך חברה, דיבורים על היחסים שבינו לבינה דוחים אותך, ובדרך לפה לא בהית בשום חזייה, ריקה או לא, שהייתה בדרך. ראיתי רק בן אחד שביקר פה פעם, והוא פשוט לטש עיניים בחופשיות דוחה כמעט." את כל זה אמרה הרמיוני בנשימה אחת והארי היה צריך להזכיר לעצמו שהמין השני הרבה יותר חכם ממה שהוא מראה. "טוב... זה די... דראקומאלפוי" פלט בנשימה אחת והרמיוני, במקום להיראות נדהמת או מוכיחה, פשוט פרצה בצחוק. "ידע...תי! י...דעתי!  עכשיו ג'יני חייבת לי עשר אוניות! ג'יני!" קראה הרמיוני וראש ג'ינג'י הופיע בקומה שמעל ראשם של הארי והרמיוני. הגוף שמתחתיו היה לבוש למחצה והארי התרשם שהוויזלית הצעירה גם לא ממהרת לכסות את גופה מפניו. 'כמה בנות כבר הבינו שאני גיי, לעזאזל?!?' חשב לעצמו כשראה בת משנה שביעית חולפת על פניו, איך לא, בלבוש תחתון בלבד, והרימה והורידה את גבותיה כלפיו. "מי בר המזל?" שאלה וירדה לקומה שמתחתיו, פורצת בצחוק למראה פרצופו ההמום. "ג'יני! ניצחתי בהתערבות! תגידי לכל הבנות בשנה שלך שכולכן חייבות לי אונייה!" "מה?" צעקה ג'יני בתשובה, "מריאן משנה שביעית לסבית?" "לא! הארי באמת קוד כחול 14!" צעקה הרמיוני בתשובה. לפתע כל המגדל פתאום התעורר: "מה? הארי מאוהב במאלפוי?" "הארי גיי?" "ג'ין, את חייבת לי עשר אוניות!" "מרי, את זוכרת את ההתערבות שלנו?" "הארי ודראקו לנצחחחח! שתי נשיקות במצחחחח!". הארי האדים ופנה אל הרמיוני "למה היית חייבת לצעוק את זה? זה עניין שלי! וחוץ מזה, למה יש לכם קוד על שמי?" הוא שאל בעצבנות. "אה, הבנות במגדל היו חלוקות בדעתן אם אתה גיי או לא, והיו המיון התערבויות. יש לנו קוד על כל דבר" אמרה הרמיוני "וזה מזכיר לי... ג'יני, רון הזמין אותי לנשף, קוד אדום 29! ג'וליה חייבת לך 15 חרמשים". הארי כבר היה מעוצבן לגמרי. "הרמיוני, תגידי לכולן שיתאספו כאן!" הרמיוני שלפה מטבע אונייה, כמו שהיה להם בצ"ד שנה שעברה. "כינסתי אספת בנות בחדר שלי בעוד 15 דקות. כולן יגיעו, טוב?" "תודה" השיב לה הארי "את הכי טובה"

רבע שעה לאחר מכן

כל הבנות התאספו בחדר הבנות של השנה השישית. "מה קרה, הרמ'?" שאלה תלמידת שנה שלישית "ולמה הארי כאן?" הרמיוני נראתה נבוכה מעט. "טוב, כולכן יודעות שהארי מאוהב ב... אתן יודעות מי. הוא רק רצה לשאול אתכן משהו". הארי נעמד. "טוב, אני אשמח אם תשמרו את זה בסוד. אל תספרו לאף אחד- לא לבנים מגריפינדור, ולא מבית אחר. אני לא רוצה שמישהו יגלה. במיוחד לא הוא. יעשו ממני צחוק בבית הספר. אני אודה לכן על השמירה על הסודיות." בינתיים, הרמיוני העבירה דף בין הבנות. לאחר שכולן חתמו, היא אמרה "זה כדי שלא תגלו לאחרים, גם אם בטעות. הטלתי על זה קללה קושרת לשון. ברגע שתנסו לדבר על זה עם מישהו שלא חתם על הדף, תיקשר לכן הלשון ולא תוכלו לדבר". כל הבנות הנהנו בהסכמה. "אווו הארי" אמרה לבנדר בראון "נוכל לעזור לך להשיג אותו לולנטיין? בבקשה בבקשה בבקשה!" כל הבנות המהמו בהסכמה. "לא, כי אם הוא יסרב לי, מה שהוא בטוח יעשה, הוא ידאג לפרסם את זה בבית הספר, וכולם ירדו עליי עד שאני אעזוב!" הארי אמר והעביר את אצבעותיו בשיערו, "זה לא יעזור". "אז נגיד שזו הייתה מתיחה" הציעה ג'יני "אנחנו לא יכולות להגיד כלום, והאחרים לא יחשבו שזה אמיתי, כאילו, למה שתתאהב במאלפוי? חוץ מאיתנו, לאף אחד זה לא נראה סביר במיוחד" הוסיפה כשראתה את פרצופו הספקני של הארי. "בסדר" אמר הארי. לאחר כמה דקות התלבטות, הוא הבין שזה לא יכול להזיק לו. "מה אפשר לעשות?"

		הפרק הבא