Valentine's Day

אזזזזזזזז כן, דמבלדור בחיים, למרות שכל הקטע של הקרב על הוגוורטס היה, ונגמר. תתייחסו לפאנפיק כאל עולם מקביל שבו דמבלדור ירד למחתרת במשך שנה, ולאחר הקרב על הוגוורטס הופיע שוב וקיבל בשמחה את תפקיד הניהול בחזרה. הקללה עדיין כלואה בכף ידו, ויש לו עוד חמש שנים לחיות. 

סורי שלא עדכנתי הרבה זמן, היו לי הרבה דברים. גם עכשיו, אני סיימתי לכתוב את הפרק יום לפני מבחן.

אזזזזז כל מה שנשאר לי לאחל לכם זה שתיהנו מהפרק ;)

"אז, עם מי אתה יוצא לנשף?" השאלה הגיעה לא מאחת, אלא מ- 30 בנות שונות מארבעת הבתים במהלך שעות הבוקר. "אמרתי לכן, אף אחת" ענה בעצבנות לכולן, חוץ מאחת. ג'יני ודראקו נעשו ידידים קרובים במהלך שנתו השביעית של דראקו. ידידות מוזרה, יש לציין, אבל עדיין, ידידות חזקה יותר ואמיתית יותר מכל קשר ידידות אחר שהיה לו עם בת. האמת, מכל קשר שהיה לו. בכללי.  "את מי אתה עומד להזמין, דראקו?" שאלה ג'יני בהפסקה, בעודם טובלים רגליים באגם. "האמת, אף אחת." ענה דראקו במבוכה ולחייו התחממו. "אף אחת או אף אחד?" שאלה ג'יני וחיוך ערמומי על פניה. דראקו הסמיק שוב והשפריץ עליה מים. היא המשיכה להביט עליו בשתיקה, והוא נהיה יותר ויותר מתוח ועצבני. "נו, טוב... יש אחד. אבל אני בחיים לא אגלה לך מי זה, יותר מדי מסוכן" ענה וצחקק בעצבנות בסוף המשפט. "נו, דראקו!" התחננה "אתה יודע שאני שומרת סודות, וחוץ מזה, יש לי מקורות מידע בכל הטירה, ואני אוכל להגיד לך אם הוא מחבב אותך בחזרה!". היא הצמידה את כפות ידיה והביטה בו במבט- כלבלב הכי משכנע שהצליחה לגייס. דראקו נאנח בתשובה. "הוא נראה הכי לא הומו בעולם, ג'יני, באמת שאין לך סיכוי לדעת אם הוא אוהב אותי! וחוץ מזה, לפי ההתנהגות שלו, הוא שונא אותי!" קרא דראקו בשקט, כדי שתלמידים סקרנים לא יוכלו לשמוע את שיחתם. ג'יני קירבה את שפתיה לאוזנו של דראקו ולחשה "יש לי סיבה טובה להאמין שהארי לא הכי סטרייט, ולא הכי שונא אותך" היא חייכה אליו חיוך צופן סוד, זרקה את תיקה על גבה בתנועה מרושלת, והלכה משם, משאירה את הנער הבלונדיני סמוק וכועס.

בהמשך היום, דראקו תפס את ג'יני בידה לאחר שיעור שינויי צורה וגרר אותה לעבר המעבר הסודי הקרוב. "טוב, אם אני אהיה מוכן להודות שאת צודקת, את תוכלי לעזור לי להשיג אותו?" שאל אותה ונשען על הקיר, בהצגה לא- כל- כך- משכנעת של רוגע מוחלט. ג'יני צחקקה בשקט. "וואו, אף פעם לא ראיתי אותך כל כך לחוץ דראקו! ודרך אגב, בטח שאני אעזור לך להשיג אותו!" ענתה לו וכרכה את זרועותיה סביב גופו הגבוה של דראקו במחווה שדמתה לחיבוק. הוא חיבק את הוויזלית הצעירה בחזרה וטמן את ראשו בכתפה. "אני לא מבין איך לעזאזל דווקא אני תקוע בסטטוס מאוהב על הפוטר המעצבן הזה! למה זה מגיע לי? מה כבר עשיתי בחיים?" שאל בנימת בכי מעושה. "טוב, היית מגעיל לבית שלם והעלבת, או תקפת באורח חמור יותר, את תלמידיו, אתה קיווית שנחש ענק ורצחני ירצח את כל בני המוגלגים בהוגוורטס וחגגת בכל פעם שאחד מהם התאבן, ניסית לגרום למוות של היפוגריף, גרמת לשלושת- רבעי בית ספר להחרים את הארי, עזרת לקרפדה שנולדה במקרה בתור בן אדם להשתית את שלטונה על בית ספר, הצטרפת לאוכלי המוות בגיל 16, תכננת את הרצח של דמבל..." "טוב, הבנתי, הבנתי. אבל עדיין, תעזרי לי?" התפרץ דראקו לדבריה וג'יני אמרה לו "כן, כבר אמרתי לך מקודם. רק ירדתי על האופי שלך" צחקה ג'יני ודראקו סטר לה בצחוק על עורפה. "אלוהים, דראקו, אתה זוכר איך כל זה התחיל?" גיחכה הוויזלית ודראקו הביט בה במבט לא- מאמין. "איך נזכרת בזה דווקא עכשיו?" שאל אותה ופיו התעקם לחיוך ציני, בעוד ידו מסדרת קווצת שיער שהשתחררה מצמתה של ג'יני. "כי אז המצב היה הפוך" השיבה לו ג'יני. "אז אני הייתי נתונה לחסדיך, ואתה הצלת אותי. אחרי ששנינו צחקנו על כל זה, הבטחתי לך שמתישהו המצב יתהפך. והנה, הבטחתי התמלאה." עכשיו, שניהם ישבו במעבר האפל, אחד מול השנייה, רגליהם מסובכות יחד ותיקיהם זרוקים לצידם. "אני לא נתון לחסדייך! ואת בכלל לא מצילה את חיי!" ענה דראקו בנימה לא מאמינה וג'יני קמה, מרימה את תיקה ביחד איתה. "טוב, אז לא אעזור לך" ענתה, ופנתה ללכת. דראקו אחז בקצה שרוולה. "לא! חכי! צעק בתחינה מעושה. "אני נתון לחסדייך! תעזרי לי!" אמר וג'יני השליכה את תיקה על הרצפה, אך נותרה עומדת. "ומהי מילת הקסם?" שאלה אותו. "אימפריו! לא, סתם, בבקשה. אל תלכי!" אמר כשראה את פניה הזעופות. "יצאת בזול, מאלפוי." אמרה בנימת קול קשוחה והתיישבה על הרצפה. "יש לי משהו בראש, אבל אני צריכה ללטש כמה דברים אחרונים. מחר, בבוקר ה- 14 בפברואר, אני אתן לך את התוכנית והארי שלך" אמרה ג'יני ודראקו דחף את כתפה בכתפו והם צחקו. עכשיו, בזמן שעברו לדבר על נושאים טפלים כגון הגלימה שמקגונגל עומדת ללבוש לנשף (צהובה עם הדפס סקוטי), התקנות החדשות של השרת פילץ' (אין לרסק מוחות דרקונים על תקרות הטירה) ועל כך שבאופן מפתיע גרגורי גויל מצא לעצמו בת זוג לנשף (מיליסנט בלסטרויד), אנחנו נעסוק בנושאים חשובים בהרבה, כגון התפתחות החברות בין דראקו וג'יני:

לפני אחד עשר חודשים, שלושה ימים, שבע עשרה שעות, חמישים ושלוש דקות, ועשרים ושבע שניו... טוב, מי סופר?!

דראקו עלה לאולם הגדול לארוחת הצהריים שלו. צרחות קורעות לב בקעו מהמבואה, ודראקו הסב את פניו באדישות. דברים כאלה קוראים עכשיו, כשאוכלי המוות שולטים בהוגוורטס. בכל זאת, הוא הצמיד את אוזנו לדלת המבואה והאזין. תמיד עשה כך. לא מגיע לנערים ונערות מתחת לגיל 17 לסבול יותר מחמש דקות. לאחר רבע שעה, הוא נעשה מוטרד ופתח את דלתות המבואה ברעש. כעשרים תלמידי סלית'רין עמדו במעגל מסביב לנערה שצרחה באמצע. מעשיי התעללות בתלמידים שהפרו את החוקים היו שכיחים כעת, אבל לא הגיעו לרמה כזאת, בהם הקורבן רועד ומכוסה דם. כולם צחקו והחוו תנועות חדות בשרביטיהם, גורמים לפסים אדומים עמוקים בעורה של הנערה. שרביטה היה מוטל הרחק משם, וידיה ורגליה היו אזוקות. היא צרחה שוב ושוב, ואחד הנערים צחק והרים את שרביטו לעברה. "סילנציו!" קרא והנערה אחזה בגרונה, שלא השמיע כעת קול כשהנערים התעללו בה, חבטו בה ובעטו, שולפים שוט ומצליפים בה, פעם ועוד פעם, ודראקו עומד בצד, קפוא ומוכה אלם. נער אחר צעק "קרושיו!" והצליף בשרביטו לעברה, היא התפתלה על רצפת המבואה בדממה, עיניה פגשו באלו של דראקו והשתקף בהם כאב עז, עינוי שלא תוכל לשאת זמן רב. "אקספרליאמוס!" קרא דראקו ושרביטו של הנער התעופף לידו של דראקו. הוא הצליף בו חדות, והנערה הפסיקה להתפתל, שוכבת מעולפת על הרצפה. "תגידו, אתם רציניים?" שאל דראקו בנימה מזועזעת "התקיפה הזאת חמורה הרבה יותר מדי!" "מה, מאלפוי, נהיית רחמן? זו ג'יני וויזלי! פרופסור קארו אמר לנו להעניש אותה! היא התחצפה אליו!" הצטדק בראיין, נער מגודל עם רעמת שיער חום מהשנה השישית. "לא כל כך הרבה, היא במצב של סכנת חיים! עינוי קטן פה ושם, אבל עשרים תלמידים מתעללים בנערה אחת?! ג'יני וויזלי או לא, זה כבר לא הוגן" אמר דראקו, ובזאת הדיון הסתיים. הסלית'רינים יצאו לאולם הגדול ודראקו נשא את ג'יני לחדרו. הוא ידע שמדאם פומפרי תיתן לג'יני טיפול טוב ממנו, אבל הוא ידע שהיא תאשים אותו במצב, ובכך לא היה מוכן להסתכל. חוץ מזה, החיים נתנו לו מושג די טוב לגבי טיפול בחתכים כמו אלו. לאחר שלוש שעות שבהן הוא השקה אותה במים וחבש את פצעיה, היא התעוררה ושאלה אותו מה קרה. הוא סיפר לה על המקרה והיא החטיפה לו סטירה. "אוך! אתם הסלית'רינים! בשם תחתוניו של מרלין!" קראה בזעם ונכנסה להתקלח. מאז, הם החברים הכי טובים.

הווה

בסוף יום הלימודים, ג'יני כינסה אסיפת בנות דחופה בחדרה וסיפרה לכל הבנות על תכניתה לאיחודם של דראקו והארי. כעם תכליתי ומהיר, בתוך חצי שעה בלבד של דיונים והצעות לשיפור, כל הבנות התחלקו לצוותי עבודה ויצאו בזוגות ובשלשות ממגדל הבנות, נזהרות שלא לעורר חשד. חבורה של בנות חמקה אל הקומה השביעית, כמה בנות ניגשו אל הארי, ולבנדר, פרוואטי, ועוד כמה בנות עם חוש אופנה, יצאו דרך מעבר סודי זכור לטוב אל הוגסמיד, ושעה לאחר מכן חזרו עם חבילות חשודות. ג'יני הביטה בתוכניתה המתהווה לאיטה בסיפוק זדוני. עכשיו, הגיע הזמן למלא את חלקה. היא ירדה לעבר המעונות של סלית'רין.

אל תדרסו בתגובות :) חלקים שלוש וארבע.... בקרוב! (מקווה)

לאביו, 

דרמיוני 3>

הפרק הקודם		הפרק הבא