החמוד מסלית'רין

שמרתי שני חופנים של האבקה בכיסי ולקחתי עוד אחד ושיגרתי את עצמי אל האחוזה.

הגעתי מאוחר מידי.

סיריוס בלק בחן את את סיליה מכל הכיוונים והיא עמדה קפואה ואדומה מסומק.

ג'יימס פוטר קפץ מבעד למדרגות.

"רובינס! מה אתה עושה כאן, סלית'ריני דוחה?", פוטר אמר ואז לחצנו ידיים.

"אחי, תקרא לי פלויד", התנתקתי ואז עברתי ללחוץ יד לבלק.

"מי זאת, רובינס?", בלק אמר עם גבה מורמת.

"זאת אחותי הקטנה, סיליה", אמרתי וסיסי חייכה חיוך מפוחד.

אחותה של פטוניה ירדה גם היא במדרגות.

היא ראתה אותי והסמיקה מעט ואז נצמדה לג'יימס.

"אז אתם זוג?", חייכתי.

"כן, אחרי הרבה זמן", פוטר חייך גם הוא.

"רוצה בירצפת? יש בארון הח-", בלק הציע אבל קטעתי אותו.

"החמישי, אני יודע, הייתי פה מספיק פעמים כדי לדעת", אמרתי בלי אפילו להסתכל על הפרצופים הנדהמים.

"פלויד, מה זה בירצפת?", סיליה שאלה בתמימות.

"סוג של משקה מתוק, ממש כמוך", לילי אמרה.

"ליל'ס!", סיסי קראה וקפצה על לילי המופתעת.

ליל'ס? מה לעזאזל?

"עוד מישהו רוצה?", אמרתי מאחורי הארון, הוצאתי את ראשי וראיתי שלוש ידיים מורמות.

הרחפתי לעבר כל יד בקבוק שלם של בירצפת.

"אז, שמעתם משהו חדש?", אמרתי והתיישבתי על כיסא במטבח.

"לא ממש", בלק אמר וגירד בראשו, "חוץ מזה שעברתי לגור כאן אחרי שההורים שלי גירשו אותי מהבית".

"וזנב תולע הדוחה סיפר את זה ל'נביא' וכל יום במשך כמעט חודש שלם הלגה סקיטר והבת המכוערת שלה באו לראיין אותנו", פוטר אמר ולגם מהבקבוק הצהוב-כתום.

 "אז, מה קרה איתו?", שאלתי אותם.

"הוא כבר לא זנב תולע, הוא פיטר פיטגרו בשבילנו", לילי השלימה.

"טוב, מה איתך? אתה עדיין רווק?", פוטר אמר וחייך חיוך ערמומי.

"טוב, כן", אמרתי ולגמתי עוד מהבירצפת, "עדיין לא מצאתי מישהי שאני אוהב".

"אפילו לופין מצא חברה! השנה יש לנו מטרה למצוא לך מישהי", בלק אמר וטפח על גבי.

כולם אומרים שזה מאוד מוזר שאין לי חברה, שיער חום בהיר, עיני אזמרגד, אני לא מאמין להם.

"נראה לי שאליסה סמית' תתאים לך", פוטר אמר ולילי צחקה.

"אליס? אליס היא לא עם לונגבוטום?", לילי אמרה, ועדיין לא הרגיעה את הצחוק שלה.

"קוראים לה אליס", אמרתי מגחך, "והיא לא הטעם שלי".

"יש איזו סלית'רינית שאתה מכיר?", שאלתי את בלק.

"יש את כל החברות הדוחות של בלטריקס, אתה ממש לא מעוניין בהן", הוא פער את עיניו בגועל.

"תן אחת נורמלית", פוטר אמר ולילי נתנה לו מכה כואבת במיוחד, "אווץ' לילי!", הוא צעק ואז הדביק נשיקה על שפתייה, והיא חייכה מרוצה.

"יש את הילדה הזאת שהן מציקות לה, היא נראית לא רע", בלק ניסה להיזכר בשמה, "או! אריאנה לין! היא ממש יפה".

"מאיזה בית היא?", שאלתי.

"רייבנקלו", לילי ענתה.

"מה השעה, פלויד?", סיסי שאלה בביישנות.

פוטר הביט בשעון שמעליי,"תשע חמישים".

"אנחנו צריכים ללכת", אמרתי, "סיסי, תיקחי את המזוודות שלך", קראתי וגררתי את שלי.

נתתי לה את האבקה והיא במהרה נעלמה.

היא הגיעה ליעד.

קפצתי לאח.

"משפחת הלר!".

הפרק הקודם		הפרק הבא