כשהחושך מגיע

שם הפאנפיק: כשהחושך מגיע.

תקציר: 

"למה אתה עושה לי את זה", היא ייבבה.
"כי אני רוצה אותך", הוא אמר, "רק אותך".

ז'אנר: רומנטי.

פאנדום: מלאכים נגד שטנים

שיפ: טס/דאנקן, טארה/מייקל.

דירוג: R

פאנפיק מקורי.

עמדתי על הצוק שבסוף החורשה הסודית שלנו.

הרגשתי כאילו ידיו מלפפות את גופי. אבל ידעתי שזה לעולם לא יקרה.

התייאשתי והתיישבתי על הדשא הרך. תלשתי כמה עלים.

הרוח מהים שמולי בילגנה את שיערי והביאה את הריח המדהים שלו.

לקחתי מתיקי את הסוודר הרחב שלו והתעטפתי בו.

הרחתי את הסוודר - זה הריח שלו.

קיבלתי הודעת טקסט בטלפון מטארה.

'היי טס :) חייבת לדבר איתך דחוףףף! ניפגש בחצר האחורית אצלי'.

החזרתי את הסוודר לתיקי ורצתי לבית של טארה.

השכונה שאני גרתי בה היתה מלאה בבתים פרטיים רחבי ידיים, ועל הגבעה היו את הבתים היפים באמת. שם טארה חייה.

עליתי דרך קיצור הדרך שבנינו טארה, אני והחברים שלנו כדי להגיע לגבעה.

קפצתי מעל הגדרות ואז הגעתי לבית של טארה.

עשיתי את הקוד הסודי כדי לנטרל את האזעקה וקפצתי מעל הגדר השחורה.

"טארס? איפה את?", קראתי.

"אני פה!", טארה קראה לי מהחלק המערבי של הגדר. היא השקיפה על הבית השכן.

"מה קרה?", שאלתי והצטרפתי.

"עבר מישהו חדש", היא אמרה והסתובבה אליי, "והוא ממש חתיך!".

"טארס, יש לך חבר", אמרתי בגועל ודחפתי אותה קלות.

"לא בשבילי, מפגרת!", היא צחקה ודחפה אותי יותר חזק, "הוא בשבילך!".

"ממש לא, טארס", אמרתי וקמתי ללכת.

"היית שם שוב?", היא שאלה בטון דאגני.

קפאתי במקום, "מה?", אמרתי והסתובבתי, "איפה?".

"בצוק, היית שם שוב?", היא קמה.

"מה פתאום? אני לא הולכת לשם שוב", קיווצתי את גבותיי.

"למה את משקרת? את מקווצת את הגבות שלך שוב", היא צחקה קלות ואז חזרה לטון הרציני.

"אל תלכי לשם שוב", היא ציותה, "בבקשה".

הסתכלתי אל תוך עיני האזמרגד הבוהקות שלה ואז הרמתי מבט לשמיים ועל השמש שכבר כמעט נעלמה מהשמיים.

"אוקיי", אמרתי והיא חייכה, "אבל אני לא מבטיחה", צחקתי.

נכנסנו פנימה וראינו סרט באולם הקרנה, עשינו תסרוקות ומסיבת פיג'מות, וישנתי אצלה.

התעוררתי יום למחרת.

אנחנו כבר לא נלך לבית ספר היום.

שלוש בצהריים.

ו... דפיקה בדלת?

		הפרק הבא