כשהחושך מגיע

שמתי עליי את הסוודר הרגיל מהר וקפצתי מעל כמה מדרגות.

למטה טארה כבר עמדה בתנוחת פלירטוט וחירטטה למישהו בשכל.

היא חירטטה לשכן החדש. 

אוקיי, טסה. לנשום עמוק.

"איו, טארה! יש לך חבר!", צעקתי לכיוונם.

היא גילגלה עיניים והסתובבה אליי, "טס, זה דאנקן, והוא השכן החדש שלי".

"היי", אמרתי והזזתי את ידי כדי שילחץ אתה, אבל על פניו נשארו חתומות בהבעה מוזרה.

"אוקיי", אמרתי וכיווצתי את גבותיי בחשד, ואז הורדתי את ידי למטה.

הוא ניער את ראשו קלות, "בכל מקרה, את אומרת שדווקא הגרמנים יותר טובים מהאמריקאים בהמבורגרים?".

איך הם הגיעו לנושא הזה אפילו?

"בפער, ומניסיון", טארס אמרה וחייכה.

טארס נעצה בסוודר מבט כועס, ודאנקן קלט את זה.

"אז, מה הסיפור עם הסוודר?", הוא שאל.

קפאתי במקומי. הרגשתי כאיל הדם הפסיק לזריום בעורקי.

"זה סיפור ארוך", טארה אמרה, וסוג של הצילה אותי, "נספר לך פעם אחרת".

נדתי בראשי לשלילה, "זה בסדר", אמרתי עיניהם נפערות\ בתדהמה.

"טס, את לא חייב-".

"כן אני כן", קטעתי אותה, "נעשה את זה מהר לפני שאני אתחרט".

***

טארה עמדה לידי, דואגת שכלום לא יקרה לי, ודאנקן ישב מלפני.

"טוב, אז הסוודר הזה הא הוא של החבר שלי, טום בריז", אמרתי והצבעתי על הסוודר האפור שרשום עליו: בריז 98.

"הוא היה השחקן פוטבול המצטיין, ואני הייתי המעודדת הראשית, וככה הכרנו, ונהיינו מלכי השכבה".

"קלאסי", דאנקן אמר בחיוך, ואז מחק אותו כי ראה שזה נושא רציני.

"בקיצור, האקסית שלו גילתה לכולם סוד נוראי עליו, שגרם לי לחשוב שהוא בוגד בי.

אחרי כמה שבועות שקבוצה והשכבה החרימה אותו, הוא החליט שהוא מתאבד, כי הוא התגעגע אליי והוא לא יכל לשאת את זה שאני חושבת שהוא בוגד בי.

הוא שם לי בתיבת הדואר מכתב שמסביר את הכל, והספקתי להגיע לצוק שהוא עמד לקפוץ ממנו עוד לפני.

אבל, הוא כבר עשה את ההחלטה שלו", אמרתי, ולאט לאט גיליתי שכל הזמן שסיפרתי ירדו דמעות גדולות מעיני.

"ראיתי אותו מת מול העיניים שלי", אמרתי והצמדתי אליי את הסוודר.

הרמתי את מבטי לראות את דאנקן והופתעתי.

פניו נשארו חתומות ולא נראה על פניו שום טיפה של רגש.

ואז, קרה משהו שלא חשבתי שיקרה. ירדה לו דמעה אחת, ובהתחלה היא היתה אדומה מוזרה, ואז נראה בדמעה את כל מה שראיתי באותו היום.

אותי מתחננת שיחזור אליי, הוא מסרב וזורק אליי את הסוודר, הוא קופץ...

פערתי את עיניי בבהלה. קמתי במהרה ועליתי למעלה.

הלכתי למרפסת הגדולה בחדר של ההורים של טארה, וקפצתי. בלי לחשוב.

הקטע הוא שלא מתתי.

הפרק הקודם