magic- נקרא פעם לא שכחתי

נתתי לעצמי כמה שניות להסתכל על החדר.

בפינה ישבעל כיסא גלגלים גבר בגיל העמידה,עם שיער דליל וזקן פרוע.

"מר ברונר?" זכרתי את המורה ללטינית מפנימיית "יאנסי", הוא היה המורה היחיד שלא רק שלא אהב אותי אלא ממש שנא אותי, אבל כמובן שהוא הסתיר זאת וניסה להתנהג אלי בנחמדות.

"שלום ננסי," מר ברונר אמר בשלווה כזאת שרציתי לחנוק אותו, "אני מעדיף שתקראי לי בשמי האמיתי כירון."

"כירון? כמו כירון הקנטאור מהמיתולוגיה היוונית?"

"זה אני." הוא אמר.

ברוב גאונותי פשוט התחלתי לצחוק ללא שליטה.

מר ברונר/כירון חיכה עד שאני ארגע לפני שהתחיל לדבר שוב

"ננסי אני לא יודע איך לגיד לך את זה אבל...האלים היוונים אמיתיים."הוא עצר שוב כשהתחלתי לצחוק פעם נוספת,סליחה אבל זה היה פשוט כל כך מוזר,וכל כך לא אמין.

כירון/מר ברונר קם מהכיסא גלגלים, טוב מהמותניים ומעלה הוא עדיין היה מר ברונר אבל פלג גופו התחתון היה כשל סוס.

אני חושבת שאני עומדת להתעלף. נראה שהבעת הפנים שלי שיקפה את מה שחשבתי באותו רגע כי כירון התיישב בחזרה בכיסא גלגלים,הגוף שלו  נידחס לתוך הכיסא גלגלים וזוג רגליים מפלסטיק נשלפו ממנו והסתירו את העובדה שהוא חצי סוס.

"אוקיי תרגעי ננסי."

רציתי לצעוק עליו באותו רגע 'גיליתי הרגע שהמורה שלי לשעבר הוא חצי סוס איך אתה רוצה שאני ארגע?!' אבל החלטתי שזה לא יעזור ממש.

הדלת נפתחה ונכנס נער,בערך בגילי עם שיער שחור ועיניים בצבע ירוק-ים שלבש חולצת מחנה כתומה.

קיוויתי שאני לא אדומה לגמרי עכשיו,אני לא אדומה נכון?!הנחתי שזה לא כי פרסי לא אמר שום דבר ולא הסתכל עלי מוזר.

"איפה אלי? וריי?" שאלתי אותם.

"האמפוזה לא יכולה להיכנס לפה," אמר כירון.

"אבל למה בכלל שמפלצת תעזור לחצויה?" פרסי שאל

"האמפוזות משרתות את הקטה אולי יש לזה קשר לכל מה שקורה פה,תנסה להביא אמפוזה לפה." כירון אמר.

"טוב לדעת דברים כאלו זה הקטע של אנבת´." הוא חייך כשאמר את שמה

"אתם מוכנים להסביר לי מה למען השם קורה פה?" שאלתי שוב

"כמה את יודעת על המיתולוגיה היוונית?"

הפרק הקודם		הפרק הבא