עלמת הירח הסודית *מוקפא*

"אמצעי זיהוי!" שפתיו של הפסל נעו.

הבטתי בו כמה רגעים,רק כדי לוודא שהפסל הזה באמת דיבר,עיניו החצובות בסלע ננעצו בי בכעס.

"קדימה!" הוא פתח את פיו שוב. הייזל הזיזה אותי הצידה והתקדמה קדימה.

"אתה לא תגיד לי מה לעשות."  יריתי בו את המבט הכי מאיים שלי. אידיוט.

"המפף!" רטן הפסל. 

"טרמינוס."  הייזל הזהירה אותו לפני שמישהו מאיתנו הספיק להגיד עוד משהו והפשילה מעט את שרוולה. על ידה נצרב  קעקוע שחור,סמל יהלום מעל עשרה קווים.

"הייזל לבסק בת פלוטו." אמר טרמינוס "את והפרחחית העצבנית יכולים לעבור."

איך הוא קרא לי? הורדתי את סיכת השפירית הירוקה שלי ופירקתי אותה לשתי חלקים.כל חלק השתנה בידי לפגיונות ארד שמיימי.בקלילות מרשימה זינקתי קדימה וכרתתי את ראש השיש של טרמינוס.

תודה אמא על הפגיונות המדהימים האלו.

וולקן (כן וולקן לא הפייסטוס, הוא היה באופי הרומי שלו באותו רגע.) הכין אותם בעצמו לאמא שלי לפני שנים רבות ,כשהיא עדיין הייתה אלה,הם גם לא היו במקור משתנים לסיכת בגד, אבל עשו בו כמה שינויים.

פיו של הפסל נפער בתדהמה חייכתי חיוך מרוצה כשטרמיונוס החל לצעוק עלי.

"חתיכת פרחחית!אני לא נותן לך לעבור בגבולות רומא החדשה! יש לך מזל שהצליחו להשביע אותי לא להרוג חצויים!" הוא צעק בזעם כשאני מחייכת בזחיחות.

"אני לא שואלת אותך." אמרתי לו ישר בפנים,מה שהיה קל כי הראש שלו נח לרגלי ויכולתי להישבע בנהר הסטיקס שהוא האדים בכעס,עד כמה שפסלים יכולים להסמיק.

ניסיתי לעבור אבל שדה כוח בלתי נראה הדף אותי לאחור.

 טרמיונוס קילל אותי בשצף בזמן שהייזל ניסתה להרגיע אותו ולשכנע אותו לתת לשתינו לעבור.

"תקשיב ראש אבן תן לי להיכנס או שאני אשפד לך את הפה!" איימתי עליו, קולי נותר חלול מכל רגש למרות כל הרגשות שאיימו להתפרץ. אותם הרגשות שנותרו חתומים בליבי מאז שנולדתי.

טרמינוס מלמל משהו על מה חצויים יגידו לו אם הוא יהיה מפורק לחתיכות

"בסדר." נאנח.ניסיתי להיכנס שוב והפעם הצלחתי לעבור "רואה לא כזה קשה."

החזרתי את הפגיונות שלי להיות סיכת בגד ירוקה ונכנסתי לתוך מחנה יופיטר.

"חצויים, אני נייט אבל אתם יכולים לקרוא לי הסיוט שלכם." אמרתי לעצמי וחייכתי במתיקות מזוייפת. הייתה לי הרגשה לא טובה,אבל אמא אמרה שאסור להפגין חולשה,צריך להיות קר וחסר רגש. אז למה אני בכל זאת מתאמצת להיות כזאת? למה בכל זאת יש לי רגעי חולשה כאלו?

הפרק הקודם		הפרק הבא