פליקס המתקן וסמלת קלהון בפיקסאר

"אתה באמת חושב שראלף וונלופי פה?" שאלה טמורה קלהון את פליקס המתקן. 

"ככה מנוע החיפוש אמר," השיב פליקס, "אבל אנחנו יכולים לשאול מישהו מכאן, לא"?

"המקום הזה מלא בכל כך הרבה יצורים מוזרים שראלף וונלופי בטח נבלעו בהמון, אין מצב שמישהו שם לב אליהם," ענתה קלהון, "וחוץ מזה, איך אנחנו יכולים לסמוך על הזרים האלה? הם לא דמויות ממשחקי וידאו."

"טוב, אז בואי נחפש אותם בדיסני אנימיישן," הציע פליקס והצביע על החרוט הגדול. 

"דווקא יש לי תחושה לגבי הפיקסאר הזה," ענתה קלהון. 

"זה בטח יהיה מהיר יותר אם נתפצל," הציע פליקס. 

"השתגעת?" שאלה קלהון בתקיפות, "אתה לא תחזיק מעמד בלעדי לחמש שניות במקום הזר והמופרע הזה. אתה בא איתי לפיקסאר!"

"כן, גבירתי," נאנח פליקס. 

כשנכנסו, קידמה את פניהם קבוצה גדולה של יצורים נמוכים משונים וזהים, שכולם היו ירוקים ולכל אחד מהם היו שלוש עיניים. 

"אנשים זרים," אמר אחד היצורים. 

"שבאו מבחוץ," הוסיף יצור אחר. 

"אוווווווווווווווווווווווווווווווווווו," אמרו כל היצורים. 

"הי, אל תציקו להם!" קרא יצור אחר, גם הוא בגוון דומה של ירוק, אבל הוא היה משמעותית יותר גדול מהם, והיתה לו עין אחת בלבד. 

היצורים הקטנים התפזרו. 

"אני מצטער אם הם הציקו לכם, פשוט הם צעצועי חייזרים והם מתנהגים בהתאם," אמר היצור בעל העין האחת, "דרך אגב, אני מייק ווזאבסקי".

"פליקס המתקן," פליקס הציג את עצמו. 

"למה אתה מתכוון כשאתה אומר 'צעצועי חייזרים'?" שאלה קלהון. 

"ובכן, הם צעצועים שעוצבו בצורת חייזרים," ענה מייק, "אני מבין שזה נשמע מוזר, אבל כולנו כאן דמויות מסרטים מונפשים. הכל אפשרי פה".

"טוב, אנחנו כאן כי אנחנו מחפשים את החברים שלנו, ונלופי וראלף.

ראלף הוא אדם, המממ, גבוה ורחב מהממוצע, והידיים שלו גדולות בהרבה מהממוצע. 

ונלופי היא ילדה קטנה עם עם הרבה קישוטים על השיער. היא נהגת מירוצים," אמר פליקס. הוא לא היה בטוח למה הוא הוסיף את הקטע על המירוצים. 

"מירוצים?" חזר מייק, "בדיוק מתקיים פה מירוץ מאוד רציני. יש מצב שהחברה שלכם תהיה מעוניינת בזה, לא?"

"סביר להניח," ענתה קלהון ביובש, "איפה המירוץ הזה?"

"אני אלווה אתכם," התנדב מייק ווזאבסקי. 

הם התחילו ללכת. 

השלושה עברו ליד אקווריום ענק. 

"הי נמו, הי דורי," אמר מייק ונופף לשניים מהדגים באקווריום. 

פליקס וקלהון החליפו מבטים תוהים, אך לא טרחו לשאול. 

הם המשיכו ללכת. 

"הי, שמעתם את זה?" שאלה קלהון פתאום. 

"מה? איפה?" שאל פליקס. 

"הו, אני שומע את זה," ענה מייק, "צרחות של התלהבות. זה אומר שאנחנו קרובים."

ואכן, תוך זמן קצר מייק נעצר ליד צמד דלתות גדולות.

והוא פתח אותן אל תוך המחזה המדהים והמשונה ביותר שפליקס ראה מימיו. 

		הפרק הבא