דיון || מה הייתם עושים אם היו לכם חמש שנים לחיות?

שלום לכולם.

מזהיר מראש - כל הדיון עוסק בחיים ומוות בטרם עת.

אני כבר שנים תוהה ומנסה לענות לעצמי על שאלה אחת: מה תעשה אם נשארו לך חמש שנים לחיות?
לאורך השנים שיניתי את התשובה שנתתי לעצמי, חשבתי ושיניתי שוב. שאלתי אנשים רבים לתשובתם ומצאתי שהתשובות מגוונות מאוד ומביאות פרספקטיבה חדשה ומעניינת לחיים.
אז זאת השאלה בה אני רוצה לדון בדיון הזה. מה אתם הייתם עושים אם אני מודיע לכם שבעוד 5 שנים בדיוק, החיים שלכם יסתיימו? אתם יודעים את התאריך המדויק למוות שלכם (חמש שנים מעכשיו), ולא תזדקקו לטיפול רפואי לפני המוות - פשוט תפרח מכם רוח החיים.

לפני שניכנס לשאלה, אשמח לדון רגע במורכבות שלה. חמש שנים זה זמן קצר מאוד בשביל תוכניות ארוכות טווח (כנראה שלא תספיקו להפוך למנתחי מוח, למשל), ובאותו זמן, הוא ארוך מספיק בשביל לתכנן דברים מראש. כנראה שלא תערכו מסיבת פרידה חמש שנים לפני המוות, אבל אולי תקדישו את החודש האחרון לפרידה יפה מכל מי שצריך.

כמה שאלות מנחות בשביל לתת קו מחשבה כללי - כמובן, אין חובה להתייחס אליהן:
1. הייתם עוזבים את המסגרת הנוכחית שלכם (בית ספר, צבא, אוניברסיטה, עבודה וכו')?
2. כמה זמן הייתם מקדישים לפרידה מהאנשים שחשובים לכם? האם מסיבת פרידה תספיק לכם? או שמא תרצו להיפגש עם כל אחד בנפרד, להודות לו על שעשה בחייו וכו'?
3. נניח שכולם מאמינים לכם - למי הייתם מספרים על המצב שלכם? הייתם שומרים את זה לעצמכם, מספרים למעגלים קרובים, או שלא היה מפריע לכם שכל אחד ידע?
4. איך מסגרת הזמן הזו תשפיע על החלומות הגדולים שלכם, על המטרות שלכם וכו'? תשנו את המטרות שלכם, או שתנסו בכל זאת להגיע במהירות לחלום הגדול?
5. מה תעשו עם החיים שלכם, בעצם? שמעתי הרבה תשובות כאן: אנשים שיצאו לטייל בעולם, אנשים שיעדיפו לצאת למסיבות ממש כל לילה עד הסוף, אנשים שיעבירו את כל הזמן בקרב החברים והמשפחה ועוד ועוד.
6. הייתם מחפשים משמעות לחיים שלכם? אם כן, מה היה נותן לכם אותה? אחת התשובות ששמעתי היא מישהו שייקח על עצמו כמשימה להפיץ כמה שיותר מדע וטכנולוגיה בקרב בני נוער בכל רחבי העולם, ומצד שני שמעתי אפילו תשובה שהייתה "הייתי מתאבדת מיד".

כמובן שכל תשובה מתקבלת ואנחנו לא שופטים אף אחד. מעניין אותי באמת לשמוע תשובות שונות לשאלה מפרספקטיבות שונות על החיים.

אתחיל את הדיון עם התשובה הנוכחית שלי לשאלה, שאחרי כמה שנים, אני עדיין לא מאמין שהיא התשובה הנכונה בשבילי.
קודם כל, אני הייתי עוזב את המסגרת הנוכחית שלי. הייתי יוצא לטייל בעולם עד כמה שאוכל; לראות את העולם, לראות נופים טבעיים ומרשימים. הייתי מנסה לפגוש כמה שיותר תרבויות חדשות, להכיר אנשים מכל רחבי העולם, ליצור חברויות חדשות ולפתוח לעצמי אופקים חדשים. כל זה תוך שאני מנסה להפיץ את התרבות הקטנה שלי, שאני מאמין בה, ומנסה לחשוף את כל מי שיהיה מוכן לשמוע לעקרונות החשובים לי, להפיץ את הידע שצברתי בחיים.
זאת התשובה הקצרה והלא שלמה שלי. יש לי הרבה מה לדבר על השאלה הזו אבל זה יסופר כנראה בהמשך הדיון, כי כרגע אני בטלפון ואין לי כח לכתוב לול

מה דעתכם?

1. כן. הייתי עוזבת את המסגרת הנוכחית. כי המסגרת היא בשביל משך החיים שלי, אז זה מיותר לתכננן אם אני כבר יודעת מראש מתי הם יגמרו. ללמוד יהיה בזבוז זמן אדיר. מה שכן, אני אנסה להתקבל למקום מסוים שמלמד ביולוגיה, אני אשאר בו באזור השנתיים ואחרוש על זה, ואז בשלוש השנים הבאות אני אנסה ליצור דברים שבאמת יכולים לעזור לאנושות, (אפשרות נגיד לחבר זנב, להתחדש כמו לטאות, זימים, וכו) וגם דברים כמו ליצור סוג של אפשרות לשלוט בחרקים ולהגדיל אותם, בלי קשר אני אנסה ליצור דבר שיכול להגדיר בשביל ליצור אספקה בלתי נגמרת.
2. לא הרבה. אני אספר לכל אחד בחוד ואפרד ממנו אבל זה לא צריך לקחת יותר מחמש שעות. להאריך במילים זה נורא מיותר במקרה הזה. לעומת זאת כל הבכיות והלעכל נורא חשוב.
3. מספרים על זה לכל מי שאני מכיר. כדי שלא תיהיה שום אי נעימות.
4. אני אנסה להגיע לחלום הגדול במהירות.
5. חיפוש במה אני אוכל להועיל. ללכת למסיבה זה חד פעמי, המצאות חדשות זה לנצח. וגם אם אני אמציא רק המצאה אחת, זה יותר יתרום מאשר מסיבות. או טיול.
6. כמובן. כמה שיותר לעזור יהיה יותר טוב.

1. כנראה שכן.
3. (אני עונה על 3 קודם כי זה מרגיש לי כמו סדר יותר הגיוני) כן הייתי מספר את זה למעגל מצומצם, אבל הייתי רוצה שהוא יהיה מצומצם כמה שיותר, כי לא הייתי רוצה שיתייחסו אליי אחרת וירחמו עליי.
2. קרוב למוות, הייתי רוצה להיפרד ממי שהכרתי, והייתי עושה את זה בנפרד. הייתי גם חושף את המוות רק בשלב מאוחר בשיחה.
4. הייתי משנה כמובן את כל אורח החיים שלי, הייתי לומד במקביל את כל מה שמעניין אותי, גם את החלומות הכי פרועים שלי והכי לא מציאותיים שלי: הייתי לומד קולנוע, הלחנה ברמה גבוהה, מדעים, ציור, אנימציה ועוד. הכול כדי לא לפספס אף חוויה ואף תחום עניין.
5. בדומה לתשובה לשאלה הקודמת הייתי לומד כל דבר שעניין אותי בחיים, גם אם באופן שטחי. הייתי אולי מפרסם ספר, מנסה לתת ולשמר את כל מה שאני יודע. מה שלא הייתי יכול לכתוב בתור ספר הייתי מפרסם ברשת, ומה שלא הייתי יכול לפרסם ברשת הייתי אומר פנים אל פנים. במקביל, הייתי מנסה לעזור כמה שאני רק יכול לעולם – אולי הייתי יוצא לאסוף זבל ממקומות, אולי הייתי מתרים לחולי סרטן או למתרה אחרת.
6. הייתי מנסה להשפיע כמה שיותר, להכיר כמה שיותר, לדעת כמה שיותר ולעזור כמה שיותר. אם היו לי עוד חמש שנים לחיות (חס וחלילה) אז הייתי מנצל את החמש שנים האלה כדי לשפר את התשעים שנה של שאר האנשים.

חייב להגיד שזו אחת השאלות הכי חשובות שיש, כי זה מה שאני מרגיש שהייתי עושה אם הייתי חי רק חמש שנים – ואין יותר מדיי סיבות למה לא לעשות את זה גם עכשיו.

דיון מצוין, קבל ח"ח, אהבתי

בהחלט שינוי מרענן לראות כזה דיון, אני חייבת להגיד שאני לא מוצאת מקום להתלבט בכלל בתשובות.
1. לא הייתי עוזבת את המסגרת שלי כי לימודים ועבודה זה משהו שנותן לי כמתמודדת עם מחלת נפש תעסוקה למוח ולנפש. זה נותן לי להגיע לכל הפסגות שרציתי לטפס אליהן. אחד החלומות הגדולים שלי זה להוציא תואר. אז גם אם אני לא אספיק להשתמש בתעודות סיום שלי, לפחות את חמש השנים הקרובות אני אעביר במסגרות שעושות לי טוב ושאני אוכל להרגיש שאני ממצה את עצמי כראוי.
2. אני כנראה אפגש אישית כל פעם עם מישהו אחר, אבל רק עם מעגל הקרובים שלי. לחברים ומשפחה כן, למכרים שלי אני לא אטרח להגיד מילה. אם הם לא חשובים מספיק כנראה שהם לא שווים את הפרידה הזאת. אני לא רוצה ליצור דרמה ובלאגן ולכן אשאיר את הפרידה רק למעגל הקרוב שלי.
3. לא הייתי מספרת לאף אחד, כי אז אנשים היו מתחילים להיות מזויפים כלפיי, כי הם ידעו שהסוף קרוב. אני אעדיף לספר להם כשהיום יתקרב ולהשאיר את כל זה לעצמי במשך 4 וחצי שנים לפחות.
4. המטרה שלי לוקחת הרבה זמן. אני רוצה להתעסק בפוליטיקה ממשלתית, להיות חברת כנסת (ושרה בממשלה אמן) ואפילו שגרירה זה יהיה נהדר. אני רוצה לתרום בתחום הפוליטי למדינת ישראל. רק להוציא את התואר שלי ייקח לי כמה שנים אז כנראה שאני לא אספיק להגשים את החלום הגדול. אבל יש הרבה דברים שאוכל לעשות בדרך. פוליטיקה מקומית, התפקדות במפלגה (אני מתפקדת של עוצמה יהודית, אגב), לימודי מדעי המדינה בהרחבה, התמחות בכנסת. אני מוצאת נחמה בהרבה מקומות שהם שלב אחד לפני הפוליטיקה הממשלתית, וזה נהדר למצוא את החיובי בהכל ולא את השלילי.
5. אני כנראה אשקיע בלימודים שלי ואטוס לבקר את המשפחה בחו"ל. אני אנסה ללמוד מלא קורסים ואעשיר את עצמי בטירוף עד שיגיע היום. אני רוצה ללכת מפה עם כמות עצומה של ידע. כי לידע אין מחיר, וידע הוא כוח. אחרי הכל, מה יותר חשוב מכוח בחיים?
6. כבר יש לי מטרה לחיים, להתעסק בפוליטיקה ישראלית. אני אעשה כל מה שאוכל כדי להגיע למקומות הכי גבוהים עד יום המוות. אשקיע כל יום בנחישות על העבודה שלי. גם אם לא אגיע לכנסת ישראל אבל אגיע לגופים ממשלתיים אחרים, אני אהיה בעננים לחלוטין.

ואוו שאלה מצוינת וחשובה. האמת שבדיוק השבת קראתי את הספר "אשמת הכוכבים" על חולת סרטן וכו. קיצור חשבתי על זה הרבה השבת.

1. כן, הייתי עוזב מייד. הייתי מייד מחליט מה אני רוצה באמת ללמוד ולדעת ומשקיע בזה את כל כוחי. אני כרגע לא בגיל גיוס, אבל אולי אם הייתי טיפה יותר גדול, ייתכן שהייתי בוחר להקדיש את חיי לשירות משמעותי בצה"ל.
2.הייתי נפרד אישית מכל בן אדם כמובן . הייתי גם הופך לבן אדם הכי נחמד ומתחשב שאני יכול להיות בחמש שנים האלה. במחשבה נוספת כדאי לעשות את זה בכל מקרה.
3.לא הייתי מספר עד אולי חודש ולו כדי שאנשים יתייחסו אלי כמו אל אדם רגיל. אלא אם כן אני מנסה להשיג משהו וזה עשוי לעזור לי (כמו נניח לקבל מלגה ללימודי פיזיקה בגיל הזה).
4. אני מניח שאני אצטרך להתאפס על פחות מטרות או לפחות מטרה אחת או שתיים מרכזיות. אני איאלץ לוותר על הרעיון של משפחה וילדים.
5. אממ. קודם כל אגיע לזוגיות. אני לא מוכן למות בלי שמישהי תחזיק לי את היד. אני אבלה הרבה זמן עם משפחה וחברים ויחזק את הקשר איתם. אני מניח שהעובדה שאני בקרוב אמות, תגרום לי להיות כנה יותר ומוכן להקריב יותר בשביל אחרים.
במקביל אני חושב שאבלה הרבה זמן בלימוד פילוסופיה ופיזיקה, ואנסה בכל דרך אפשרית להגיע לפריצת דרך כלשהי בחמש שנים האלו שתשאיר את השם שלי בעולם. אולי אכתוב ספר.

למעשה אין שום סיבה שלא נעשה את הדברים האלה בחמש שנים הקרובות. ואף על פי שהשרשור הזה גרם לי לחשוב לצערי לא סביר שזה יקרה.

וואוו עמוק...
1[/B]. אני חושבת שזה תלוי באיזה מסגרת הייתי. נגיד אם הייתי בבית ספר אז כן הייתי
פורשת כי כאילו, מה אני אעשה עם הידע הזה שאמות? אם יש לי רק 5 שנים אז אני אנצל אותן אחרת.
אבל אם הייתי בצבא אז לא הייתי עוזבת כי אני לא משרתת בשבילי אלא בשביל המדינה שלי שצריכה אותי
2. הייתי נפרדת מהמשפחה שלי רק חודשיים לפני הסוף כדי שלא ירחמו עליי וירגישו רע בשבילי,
כי אז אני ארגיש רע.. אבל הייתי פרדת מהאנשים שחשובים לי בצורה אמיתית. אבל רק מהם..
3. לא הייתי מספרת לאף אחד חוץ מאולי לחברה הכי טובה שלי, שמהכירות איתה אני כבר יודעת
שהיא לא תרחם עליי. הייתי מספרת למשפחה שלי חודש או חודשיים לפני שיגמר הזמן וזהו.
4. אני אשנה את המטרות שלי, כי עד עכשיו המטרת שלי בחיים היו להקים משפחה ולעבוד בשבילה
ומכאן זה לא כ''כ לגיטימי..
5. אני אצא לראות ולטייל בעולם, אני בעיקר אהיה עם אמא שלי, אחותי והחברה שלי כי זה מי שבאמת משנה לי
ואותן אני רוצה לזכור.. (או שהן יזכרו אותי)
6[B]. הייתי מחפשת משמעות תוך כדי שאני עושה שאר הדברים שכתובים למעלה, אבל אני לא אצא ל''מסע חיפושים''
אחרי משמעות כי זה לא הכי משנה עכשיו גם ככה.

1. הייתם עוזבים את המסגרת הנוכחית שלכם (בית ספר, צבא, אוניברסיטה, עבודה וכו')? ברור שכן
אני יעדיף לנצל את הזמן למה שאני אוהבת ולא להתבכח עם מורות
2. כמה זמן הייתם מקדישים לפרידה מהאנשים שחשובים לכם? האם מסיבת פרידה תספיק לכם? או שמא תרצו להיפגש עם כל אחד בנפרד, להודות לו על שעשה בחייו וכו'? לבד רק עם האנשים החשובים לי באמת
3. נניח שכולם מאמינים לכם - למי הייתם מספרים על המצב שלכם? הייתם שומרים את זה לעצמכם, מספרים למעגלים קרובים, או שלא היה מפריע לכם שכל אחד ידע? חברה טובה שאני יכולה לסמוך עליה. רק לה. אני לא אוהבת להיות ברכז העינינים ולכן אני לא יפרסם.
4. איך מסגרת הזמן הזו תשפיע על החלומות הגדולים שלכם, על המטרות שלכם וכו'? תשנו את המטרות שלכם, או שתנסו בכל זאת להגיע במהירות לחלום הגדול? אה...אני לא יודעת אין לי הרבה תוכניות לעתיד.
5. מה תעשו עם החיים שלכם, בעצם? שמעתי הרבה תשובות כאן: אנשים שיצאו לטייל בעולם, אנשים שיעדיפו לצאת למסיבות ממש כל לילה עד הסוף, אנשים שיעבירו את כל הזמן בקרב החברים והמשפחה ועוד ועוד. אני יבלה את הזמן בסביבה במיטה ולחכות שה5 שנים הסתימו
6. הייתם מחפשים משמעות לחיים שלכם? אם כן, מה היה נותן לכם אותה? אחת התשובות ששמעתי היא מישהו שייקח על עצמו כמשימה להפיץ כמה שיותר מדע וטכנולוגיה בקרב בני נוער בכל רחבי העולם, ומצד שני שמעתי אפילו תשובה שהייתה "הייתי מתאבדת מיד". אה..אני חושבת שכן כי מה באתי לעולם הזה ולא עשיתי שום דבר.

"הייתי הופך להיות הבנדם הכי נחמד ומתחשב וכו" אמר הבחור עם התמונה של ריק...

שלום.
התגובה שלך היא גם ספאם וגם פוגענית כלפי חבר באתר.
אין מקום לעקוץ חברים פה בפורום, לא מקובל עליי.
אני נותנת לך אזהרה בעל פה עכשיו. במידה ותחזור על זה, תעבור לטיפול אצל הנהלת הפורומים.
עברת על 2 חוקי פורום ואני רואה את זה בחומרה רבה.
פעם הבאה תיענש בהתאם.
לילה טוב.