התעוררתי בבוקר מצעקותיו של אחי, שמהן הבנתי שהיום יום שבת. 'איזה כיף! יום שבת!' חשבתי לעצמי, 'היום אני הולכת לבת דודתי!' קמתי במהירות מהמיטה, התלבשתי, צחצחתי שיניים ואכלתי ארוחת בוקר. כעבור שעה הייתי אצל בת דודתי וחברתי הטובה בעולם, מיטל. כל פעם כשבאתי אליה הינו קוראות הארי פוטר או מדמיינות שאנחנו בהוגוורטס אך ביום הזה קרא דבר מרגש ולא צפוי. לקראת ארוחת הצהריים שני הבנות דודות, לילך ומיטל, קראו בשלווה בפעם האלף את "הארי פוטר וחדר הסודות ". "ארוחת צהריים מוכנה!" צעקה דודתי. "כבר באות! עוד 5 דקות!" צעקתי והתחלתי להזדרז בקריאה. "איזה מגניב היה אם הינו לומדות בהוגוורטס!" אמרה מיטל. "כן הלוואי." עניתי בחולמניות. לאחר כמה דקות של דיבורים השמיים החשיכו. "לא קצת מוקדם בשביל חושך?" שאלתי "כן, מוזר, עכשיו רק 15:00 בצהריים ומחשיך רק בשש." ענתה מיטל. פתאום הופיע ניצוץ בשמיים ובן רגע הפך לכוכב. הכוכב התחיל להתקרב אלינו. הרגשתי ניצוץ של התרגשות תיקווה וקצת פחד. כעבור רגע גיליתי שגם בת דודתי מרגישה ככה. הכוכב נחת באמצע החדר והתחיל להעלות עשן. התחלנו לצרוח. מתוך העשן יצאו שתי מעטפות זהות לגמרי אשר נסעו עליהם סמל שבו היו: אריה, גירית, נחש ונשר ובאמצע הייתה האות H. כל כך התרגשתי וכבר ידעתי מה נימצא במעטפה. ליטל לחשה : "את חושבת שזה ...?" ושתינו הינהנו.
|