צמרמורת

" אלנה, קומי כבר שבע וחצי " קראה אימי  מעבר לדלת. " בסדר, אימא אני קמה " אמרתי בעייפות ונאנחתי.

באתי ללכת שוב לישון אך הפעם אימא תפסה אותי. " אלנה, את תאחרי תיכון החדש!" קראה אימא .

" טוב, בסדר אני קמה " אמרתי וקמתי בעייפות מהמיטה . אימא חייכה ויצאה מהחדר לכיון המיטבח הגדול שלנו.

סידרתי את מיטתי והלכתי לצחצח שינים. אחרי  שהתקלחתי שמתי עלי חולצת טריקו יפה ומיכנס קצר ג'ינס. התאפרתי מעט ושמתי עגילים ושמתי נעלי ספורט.

ירדתי למטה לארוחת בוקר בדרך הערתי את אחי הגדול פול , הוא גדול ממני בחצי שנה אני בת 17 , עברנו דירה מפריס לפורקוס.

כי בפוורקוס הרבה , יותר שקט  מפריס.

אחי העצלן פול ירד אחרי בעייפות מאורגן. אימי כבר הכינה לנו ארוחת בוקר.

" חמודים שלי, " אמרה אימי. " אבא יקח אתכם לתיכון החדש  כי אני מאחרת לעבודה " אמרה אימי. אימי עובדת כעורכת דין. ואבא שלי עובד גם עורך דין.

אני ופול הינהנו והתחלנו לאכול . בעוד אבא שלי קורא עיתון.

" אלנה, ופול " אמר אבא שלי. " כן, אבא?" שאלתי אותו.  " אתם צריכים לחזור היום מוקדם בגלל החתונה שלך דודתך " אמר אבא שלי.

הינהנתי. " בסדר, " אמרתי .  אוף אני יצתרך להיות עם דודתי הנודניקית בת ה-36 היא התגרשה פעמיים ועכשיו היא שוב מיתחתנת . נאנחתי וסיימתי לאכול.

" אבא? אני מוכנה וגם פול!" אמרתי ופול סיים את ארוחתו. " בסדר בוא נצא עם הלימוזינה " אמר אבא שלי.

נאנחתי וכתבתי ביומן שלי. " היום היום הגדול בפורקוס מעניין את מי אני יכיר?" רשמתי ביומן  הפרטי שלי ויצאנו כולנו מהבית.

אחרי חצי שעה נסיעה . הגענו לתיכון פורקוס .התיכון היה טיפה קטן יותר מהתיכון בפריס  . זה לא הפריע לי ולאחי , וניפרדנו מאבא שלנו והלכנו לכיון המזיכרות.

עצרתי פיתאום .שראיתי נער עם עור לבן כסיד ( חשבתי שהוא ניראה כמו מת! בהתחלה) הסתכלתי עליו הוא הסתכל עלי בשינאה. רגע , רגע, עצרתי את עצמי.

אני לא מכירה אותו , אז  למה הוא שונא אותי פיתאום? חשבתי בבילבול מוחלט. " אחותי ?" שאל פול. " הי את חיה?" שאל בצחוק.

" כן, אני חיה פול בוא נלך למזכירות " אמרתי לו וניכנסתי למזכירות . הנער המוזר היה שם. הוא קלט אותנו ויצא במהירות מהמזכירות.

" ילד מוזר " קבע פול. " כן, אתה צודק , פול " אמרתי לו והלכנו למזכירה . היא חייכה אלינו. " האחים גילברט נכון?" שאלה המזכירה בחיוך.

הינהנו. " ברוכים הבאים לפורקוס ולתיכון " אמרה המזכירה בחיוך . והביאה לנו את המערכת השעות. " אוף, שיעור הסטוריה " אמר פול.

" כן, אח גדול גם אני שונאת הסטוריה " אמרתי לו. והלכנו לכיתה.

ניכנסנו לכיתה היה מקום אחד פנוי ליד הילד, המוזר. ועוד מקום ליד ילדה אחת. פול ישב ליד הילדה המוזרה שחייכה כול הזמן. ואני ישבתי ליד הנער המוזר עם השיער ברונזה היפיפה.

סוף! לבנתיים!

תגובות אחרת, אני לא ימשיך! ( וגם הערות עם צריך )

		הפרק הבא