עלק סיפור אהבה

שלום.

אתם יכולים לענות לי?  לא. טוב.

אז אני אדבר לבד. נתחיל.

בואו נדבר דוגרי, אני יודעת מה כולכם חושבים כשאומרים את השם שלי, רוז וויזלי, ג'ינג'ית מתולתלת, תלמידה מצטיינת וחרשנית לא קטנה, מוקפת בחברים בערך עשרים וארבע שעות ביממה.

ואז יגידו לכם לחשוב על סקופיו מאלפוי, הדבר הראשון שתעשו יהיה לגחך מהשם שלו, כי סקורפיו זה סרטן. אחר כך תדמינו אותו לעצמכם, סנוב בלונדיני וחיוור ששם רק על עצמו ויש לו מספיק כסף כדי שאיש ממשפחתו לא יעבוד עוד יום מסכן בחייו.

ואז יגידו לכם לחשוב על שני השמות האלה יחד, הבנות הרומנטיות ללא תקנה מבינכן ייאנחו ויגידו שהם פשוט זוג מושלם, שאין עליהם והן מתות על השיפ שלנו. הבנות שלא מאמינות שיש כזו אפשרות מתוקה להחריד יגידו שנמשיך את ההורים שלנו ושאנחנו לא נפסיק לריב.

ואז יהיו ריבים בתוך הקבוצה הקטנה שלכם הקוראים, שתוכלו לחפור עליה בתגובות ממש בסוף הפיק, בלמטה למטה, המקום שכתוב בו- הוסף תגובה, וכול אחת תכתוב איזה רעיון היא מעדיפה ומפרסמת הפיק השטותי הזה תקבל מלא ינשופים באתר שהולך ומתרוקן מאנשים כי אין מה לעשות וממש מעט אוהבים היום הארי פוטר.

אז אולי אני אחסוך לכם את עשר השניות בחיים שעולות לכם להגיב ואני אומר לכם מה האופציה המועדפת עלי.

סקורפיו מאלפוי הוא חבר טוב שלי, לא חבר במובן הרומנטי שחלק מהבנות קפצו עליו ברגע שהן קראו את המילה חבר, ולא אויב נפש אלה פשוט חבר טוב, טיפה יותר מידיד ולא רומנטי בכלל.

סקורפיו יכול ממש להחליף את תואר החברה הכי טובה שלי, אני יכולה לדבר איתו על הכול, משיעורי הבית שלנו עד לחבר התורן שלי, אני לא מהבנות שמוצאות לעצמן כול חודש חבר אחר אבל אני מחליפה איזה שלוש בשנה. וכבר מזמן למדתי שעל זה אי אפשר לדבר עם אמא כי היא רק תגיד שאבא היה החבר השני שלה והם התחתנו אז שניים זה מספיק ודי, הראשון היה שחקן קווידיץ' מדהים, מה שלא בסדר בכלל כי שחקני הקווידיץ' הכי טובים שאני מכירה הם בני הדודים שלי, ג'יימס, אלבוס ופרד, כמובן ששלושתם בגריפנדור, שמלאה באופן די מחריד בוויזלים למיניהם. מה משאיר לחברי קבוצת הקווידיץ' שלי עבודה ממש קשה כדי לזכות בגביע הבתים, דבר שלא קרה כבר ארבע שנים מהרגע שאלבוס נהיה רודף ופרד התמיין לתפקיד החובט.

אבל נחזור אלי ואל סקורפיו כי זה הדבר שבאמת מעניין אתכם ואותו באתם לקרוא.

אז ששנינו משחקים קוודיץ' ושינינו ברווינקלו ואנחנו יחד בהכול, עם דגש על ההכול. פגשתי את סקורפיו ברכבת בפעם הראשונה, אני זוכרת שאבא הזהיר אותי לא להתקרב אליו ותמיד לעבור אותו בכול המקצועות, מה שלא ממש קורה, אנחנו בתקו של ממוצע תשעים ושמונה במקצועות. אנחנו לומדים ביחד-

סטיתי מהנושא, לא משנה. איפה הייתי. אה כן. אני זוכרת שבסעודה לא ממש התעניינתי בבלונדיני שנכנס אחרי לבית רווינקלו, עוד הייתי מושפעת מהמילים של אבא והעדפתי להתעלם מסקורפיו. לא התייחסתי אליו במשך כול השבוע הראשון, עד שיום אחת נתקעתי בו, ממש נתקעתי בו. הוא ישב על הרצפה שעון לקיר ואני לא ראיתי אותו ועפתי, כן כן. ממש יופי לך רוז, היית ילדה מוכשרת להדהים. הוא עזר לי להתיישב והתנצל, ראיתי שהיו לו עיניים אדומות, לרגע חשבתי שהוא בכה בגלל המכה, כי דיי בעטתי בו, אבל אז ראיתי את המכתב המקומט שהחזיק ביד. טוב נראה לי שמכאן די הבנתם, מכתב לא נחמד ממש מההורים וילדה שנתקעת בך במסדרון בדיוק כשאתה עצוב מעודדים שיחת נפש.

אז התחברנו, הבלונדיני ההוא ואני, ואנחנו חיים באושר ועושר עד המבחן הבא. כול מה שאתם רוצים לדעת בפרקים הבאים- כי מה חשבתם, שזה לא רק פורלוג?

אה והכותבת\ סופרת\ מפקפקת פאנפיקים מציינת שאוסיף שהיא לא יודעת כמה פרקים יהיו לפיק הזה ואתם פשוט תצטרכו לעקוב אחריו יפה יפה כי השיפ של רוז סקורפיו הוא אחד הטובים, כי זה תמיד זורם ויש כול כך הרבה מה לכתוב עליו.

היא גם אומרת לי לציין שאם תבקשו יפה יפה אולי יהיה קטע רומנטי בין שתי הדמויות הראשיות, אני חושדת שהיא מתכוונת אלי ואל סקורפיו כי שום דמות אחרת לא מוזכרת כאן אלה אם כן אתם מחשיבים את אמא ואבא שלי שקיבלו מספיק במה בספרים המקוריים של הארי פוטר וממש לא צריכים גם את הפיק הזה בשביל שאנשים ישימו לב אליהם.

 אני רוצה לומר למי שכותבת את הפיק הזה שהיא ממש טועה בגדול, אני וסקורפיו רק החברים הכי טובים שיש, אנחנו ממש לא הולכים להתאהב, יש לי חבר! (שאני אוהבת גם אם אנחנו במצב מסובך כרגע, אל תמהרי כול כך להספיד את הקשר בינינו הוד פיקפוקה המפקפקת פיקפוקים בפאנפיקים.)

אבל שווה לעקוב אחרי הסיפור שלי, ברצינות.

ועד הפעם הבאה.

רוז וויזלי המהממת והמדליקה שכולכם כול כך אוהבים (והממש ממש צנועה)

___________________________________________________________________
"איך הייתי סקורפ?"

"סבבה, צחקתי קצת, יש לך את הפינה הזו פעם בשבוע נכון?"

"כן, כול יום שישי שבת אני הולכת לפרסם את ההמשך, אנשים הולכים להיות מרותקים, בהבטחה."

"מגניב רוז."

"קלטת את הכותבת הזו, מה שמה? בלטריקס בלק, היא חושבת שאנחנו הולכים להיות שיפ, חחח חיה בסרט, כאילו, אין בינינו שום דבר רומנטי נכון?"

"אאאאאה בטח רוז."

"טוב די, נעשיתי צמאה מכול הדיבורים האלה, אתה בא לאכול?"

"לכי בלעדי, אני עוד מעט מגיע."

"סבבה."

___________________________________________________________________

אממ, היי. אני מרגיש ממש מטופש. או קיי.

אז אם לא הבנתם זה סקורפיו מאלפוי מדבר.

או קיי עכשיו אני ממש מרגיש טיפשי, איך רוז יכלה לדבר אליכם בלי להתפדח? יש כאן בכלל משהו?

טוב נראה לי שאני פשוט אתחיל לדבר כי אני חייב להוציא את זה לפני שאתפוצץ. אני יודע שרוז לא מרגישה אלי כלום, ממש כלום אבל בזמן האחרון....

לא יודע, הריח של השער שלה כול כך נעים, והיא כזו יפה, ושיט. נו.

אני ממש שונא את החבר הזה שלה, אבל אולי שונא זה לא המילה הנכונה, אולי זה יותר מקנא.

אתם עוד שם בכלל?

הלו?

טוב אין כאן אף אחד, עפתי לאכול.

איך רוז סיימה את זה? עד הפעם הבאה, סקורפיו מאלפוי. – זה מוכר לי, אולי מאיזה פיק אחר באתר הזה של חובבי הארי פוטר, אז אמממ, הכותבת של הפיק ההוא. מה שמך, פומפרי, אם את קוראת את זה, וכדי לך כי זה הולך להיות מדהים, קרדיט לך.

אז שוב.

עד הפעם הבאה, סקורפיו מאלפוי וכול זה, (אני בניגוד לרוז כן יודע להיות צנוע!)

		הפרק הבא